מספר המזל של יוסי יומדין

01.12.1999
פרופ' יוסי יומדין. תכנון אופטימלי
 
 
מה בסך הכל צריך בן-אדם כדי לפתח קריירה של מתמטיקאי עיוני? הרבה כשרון ולעתים גם קצת מזל. תשאלו את פרופ' יוסי יומדין. כשרון למתמטיקה תמיד היה לו, אבל המזל האיר לו את פניו פעם אחת - וזה הספיק.
 
יוסי יומדין נולד ב-1949 בטשקנט שבאוזבקיסטן. כשהיה בן עשר החל להתעניין במתמטיקה, נטייה שהובילה אותו למגמה המתמטית בבית הספר התיכון. בשנת 1965 זכה במקום הראשון באולימפיאדת המתמטיקה האזורית של סיביר. זכייה זו פתחה לו את הדרך לתוכנית שנתית במתמטיקה ובפיסיקה בבית-הספר בסיביר. הוא החליט להישאר בסיביר וללמוד באוניברסיטת נובוסיבירסק, שם קיבל תואר שני ב-1971. אולם כאשר ביקש להירשם לדוקטורט, גילה שעובדת היותו יהודי מתנגשת בעובדות החיים בברית המועצות של אותם ימים.
 
יומדין: "שבעים סטודנטים יהודים התייצבו לפני המועצה האקדמית באותה שנה, ורק שניים הצליחו להתקבל. חבר האקדמיה יננקו, מתמטיקאי ידוע שלא נודע בחיבתו ליהודים, דחה את הסטודנטים היהודים בזה אחר זה. אולם כאשר הגיע תורי, יננקו יצא חמש פעמים לשירותים. חברי המועצה האחרים, שידעו על הרקע האקדמי שלי, העבירו אותי את בחינת המועצה במהירות, לפני שיננקו שב".
 
יומדין השלים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור ב-1974. אבל כשרצה לחזור לטשקנט, שם הוצעה לו משרה אקדמית נאה, הופתע להיתקל שוב בעובדות החיים: בברית המועצות של אותם ימים קבעו השלטונות מי יעבוד באיזה מקום. ויומדין, למשל, נשלח לעבוד באוניברסיטת בורנאול שבסיביר. יומדין: "תוך זמן קצר הבנתי שהם מעוניינים בי, פחות או יותר כפי שאני מעוניין בהם. כך, אחרי כמה 'תקריות' הם שיחררו את עצמם מנוכחותי, ובאותה הזדמנות שיחררו אותי. כך יכולתי לחזור לטשקנט".
 
למעשה, בשלב הזה כבר החליט יומדין לעלות לישראל, אלא ששוב נתקל בעובדות החיים. השלטונות דחו אותו בלך ושוב, ורק עקשנותו הבלתי מתפשרת הובילה לקבלת אישור העלייה הנכסף, ארבע שנים לאחר שהגיש את בקשת העלייה הראשונה.
 
בשנת 1978 נחתה משפחת יומדין בישראל ונשלחה למרכז קליטה בקרבת רחובות. כך, ביומו השני בישראל, כבר צעד יומדין הצעיר בשבילי המכון ופגש חברים ועמיתים שעלו לישראל לפניו. הוא התקבל לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועבד בה עשר שנים לפני שהגיע זמנו לעבור למכון ויצמן למדע. כאן הוא מתמקד בשני כיווני מחקר: משוואות דיפרנציאליות אלגבריות, שהן מופשטות יותר, ואלגוריתמים, שהם מושגים שימושיים יותר. עבודתיו של יומדין בתחום זה מתמקדות בתכנון אופטימלי של תנועה רובוטית. למשל, תכנון מעבר של רובוט רחב מידה בשטח זרוע מכשולים, ופיתוח יכולות תגובה להפרעות הנקרות בדרכו של הרובוט.
 

שתף