בדרך לספרייה ובחזרה

01.12.1999
פרופ' איתמר פרוקצ'יה. אמנות לפני השינה
 
איתמר פרוקצ'יה נולד בתל-אביב בבית שחלונותיו משקיפים אל הנהר הרחב של תרבות אירופה. אמו עלתה לארץ ממוסקבה, בגיל תשע. בהגיעה לגיל 19 נסעה ללמוד רפואה באיטליה, שם פגשה את מי שעתיד היה להיות בעלה, בן למשפחה בעלת שורשים בעומק דורות רבים ברומא. השניים נפגשו, התאהבו והחליטו להינשא תוך כדי פעילות נמרצת במחתרת האנטי-פשיסטית. בשנת 1938 עלו לארץ, התיישבו בתל-אביב, והמשיכו לראות את המרכז התרבותי שלהם באירופה.
 
בשנת 1949, ללא קשר לעובדה שבאותה שנה נחנך מכון ויצמן למדע, נולד לשניים בנם, איתמר. "הזכרונות הראשונים שלי מימי ילדותי הם המאמצים הרבים שהושקעו על ידי כל מי שסבב אותי להשיג תרנגולת, שיהיה מרק עוף לילד", נזכר פרופ' איתמר פרוקצ'יה, דיקן הפקולטה לכימיה במכון. אביו, שיסד את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר מכן היה במשך שנים רבות אחד מעמודי התווך שלה, לא הטיל מעולם ספק באשר לעתידו של איתמר הקטן. פרופ' פרוקצ'יה: "הורי לא נכנסו לפרטים. מצדם יכולתי להיות אדריכל, רופא, מהנדס או משפטן. אבל דבר אחד היה ברור להם מאליו: מקומי יכירני באקדמיה. רק באקדמיה. שום אפשרות אחרת בכלל לא היתה ראויה לעלות לדיון".
 
באווירה כזו, כמובן, לא נותרה ל"ילד" שום ברירה, אם כי האמת ניתנת להיאמר, ההכוונה הזאת ממילא תאמה את נטיותיו הטבעיות. הילד איתמר פרוקצ'יה לא ביזבז זמן על כדורגל ותנועות נוער. "היה לי מנוי קבוע בספרייה. אני זוכר לא מעט פעמים שבהן לקחתי בספרייה ספר, קראתי אותו תוך כדי הליכה הביתה, ובהגיעי הביתה הייתי פונה וחוזר לספרייה, להחליף את הספר ולקחת ספר חדש". כך, בדרך לספרייה ובחזרה, עברה עליו ילדותו. בתוך כך פיתח את תפישת העולם שלו שעיקרה התמקדות ברעיונות - חדשים ככל האפשר - והימנעות ממעורבות מיותרת בזוטות. "התעניינתי אז - ועודני מתעניין - בשפות ובדרכים נוספות לביטוי רעיונות. אמנות פלסטית, למשל, היא שפת ביטוי המתאימה לביטוי רעיונות שאי- אפשר לבטאם במלים. השפה המתמטית מושכת אותי באותה מידה: גם היא מציעה מערכת כללים שמאפשרת לבטא תופעות וחוויות שאי-אפשר לבטאן במלים". זיכרון ילדות נוסף: "כל לילה, לפני השינה, דיפדפתי בספר אמנות זה או אחר. בלי זה אי- אפשר היה להשכיב אותי לישון".
 
שאיפתו של איתמר פרוקצ'יה להשיג תובנות שמעבר לשפה המילולית הובילה אותו לעריכת ניסיונות להשוואה בין שפות הביטוי השונות: אמנות, מתמטיקה, שירה, זן, ואפילו תפיסות דתיות מסוגים שונים. למעשה, אין יום שבו הוא אינו משקיע כמה שעות בעיסוקים האלה - המהווים בשבילו צורך קיומי של ממש. וכל זאת, במקביל לקריירה מדעית שהחלה בלימודי ביוכימיה ("תוך זמן קצר היה לי ברור שאין לי מה לחפש שם, או בכל מקום שבו אדם נדרש להפעיל את ידיו, תוך הימנעות מהפלת ושבירת חפצים"). לאחר שסיים את לימודיו לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית, ולאחר שירות צבאי שהתארך יותר מהרגיל עקב מלחמת יום כיפור, הסתער פרוקצ'יה הצעיר על עבודת הדוקטורט שלו, שאותה השלים בזמן שיא שטרם נשבר: 15 חודשים. למעשה, למענו במיוחד שינו את תקנון האוניברסיטה, שעד אז קבע כי משך הזמן המינימלי להכנת עבודת דוקטורט הוא שנתיים. עבודת הדוקטורט התמקדה בתהליכים של העברת אנרגיה בין מולקולות מתנגשות, תחום שמתבסס בעיקר על חישובים מתמטיים ומתאים במיוחד לנטייתו הטבעית של פרוקצ'יה לעסוק בעניינים שהם במובן זה או אחר "רעיוניים". במהלך המחקר הפוסטדוקטוריאלי שביצע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, הפנתה אותו נטייתו זו להתחום מחקר חדש שבו הוא עוסק עד היום: תהליכי זרימה כאוטיים וטורבולנטיים, תחום המפיק אין-ספור "יצירות מופת" ציוריות הסוגרות מעגל עם אהבתו של פרוקצ'יה לאמנות פלסטית.
 
עם חזרתו לארץ הצטרף למכון ויצמן למדע. בשנת 1980 התמנה לפרופסור חבר, בשנת 1985 הועלה לדרגת פרופסור, וארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1989, התמנה לתפקיד דיקן הפקולטה לכימיה, שבו הוא מכהן עד היום. במחקריו בשנים האחרונות הוא חותר להשגת הבנה באשר לאופיה הסטטיסטי של תופעת הזרימה הטורבולנטית, שאלה שהוגדרה כ"אחת הבעיות הפתוחות הגדולות האחרונות של הפיסיקה הסטטיסטית". זרימה טורבולנטית, כאוטית, היא תופעה אוניברסילית המתחוללת בגזים ובנוזלים הזורמים בצינור, על הקרקע או במרחב הפתוח. מדובר בתופעה מורכבת מאוד, שעל אף המאמצים הרבים שהושקעו בחקירתה, עדיין נותרה לא מובנת כל צורכה. פרופ' פרוקצ'יה, עמיתיו ותלמידיו מצאו ניסוח מתמטי מקורי שמאפשר לבצע שיפור משמעותי ביכולת לתאר את הזרימה הטורבולנטית. עבודה זו נותנת בידי המדענים את אבני הבניין הדרושות לבנייתה של תיאוריה סופית וממצה של הזרימה הטורבולנטית הכאוטית. אם וכאשר תנוסח תיאוריה כזאת, היא תוכל לאפשר, למשל, לשלוט במאפייני הזרימה הטורבולנטית של האוויר מסביב לגופם של מכוניות ומטוסים, דבר שיפחית במידה ניכרת את צריכת הדלק שלהם.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם