בעקבות הסקרנות

01.12.1999
פרופ' רון נעמן. מהפרדס למעבדה
 
 
רון נעמן נהג לבלות בילדותו את חופשותיו בקטיף תפוזים במשק של סבו וסבתו. יש האומרים שאותם ימים הותירו בו חותם בדמותן של תכונות אופי כמו גילוי לב ונכונות מתמדת לעבודה קשה. הוא נולד בחדרה להורים משכילים. אביו היה מייסד מחלקת הנוער בעיריית באר שבע, ואמו מורה. הוא עצמו חבר כיום בכמה ועדות לענייני חינוך. תוכנית שהציע באחרונה בתחום זה נועדה להכפיל את אחוז תלמידי בית-הספר התיכון המשלימים את בחינות הבגרות שלהם.
 
הצעה אחרת שלו בתחום החינוך כבר מיושמת. פרופ' נעמן: "בעבר, כל ילד סקרן יכול היה לפרק מכשיר רדיו, לחקור את מרכיביו ולגלות כיצד הוא פועל. אבל כיום, ערוץ לימוד זה כבר אינו קיים - ילד המפרק רדיו או שעון ימצא בתוכו מערכת מורכבת מכדי שאפשר יהיה להבינה בתהליך של מחקר עצמי. לפיכך, כיום חייב בית-הספר לספק תשובות לשאלות מסוג זה". תוכנית לימוד מהסוג המתחייב, החדש, שפרופ' נעמן השתתף בפיתוחה, בנושא פעולת הגומלין בין אור לחומר נלמדת כעת בבתי-ספר תיכוניים שונים בישראל.
 
מהתיאור הזה אפשר בהחלט להבין שרון נעמן הצעיר פירק בימי ילדותו מקלטי רדיו לא מעטים. אבל תשובות סדורות לשאלותיו לא היו אלה שמשכו אותו להתעמק במדע. התעניינותו בכימיה הונעה בעיקר ב"דלק מטוסים" יעיל ביותר: משיכה בלתי מתפשרת אל הבלתי נודע. פרופ' נעמן: "התאהבתי בכימיה בזכות המשמעויות הכפולות שבה. בניגוד לפיסיקה, שחוקיה הוצגו לפנינו בתיכון כ'תשובות הסופיות', כימיה הוסברה לנו בבלבול מסוים". והבלבול הזה, כאמור, הוא המגנט שמשך את הנער הצעיר.
 
אולי משום כך אין להתפלא על העובדה שמחקריו של פרופ' נעמן מתמקדים בהתנהגות הדו-משמעית של מולקולות. בייחוד הוא מנתח כיצד ההתנהגות של מולקולות משתנה במסגרת "חברתית", כלומר, כאשר הן נמצאות בקבוצה. פרופ' נעמן: "מתחילת הקריירה האקדמית שלי חיפשתי תופעות כמו פעולת גומלין בין מולקולות, הנראית חלשה לכאורה, אך המשפיעה השפעה גדולה על המערכת כולה. לדוגמה, כדי לפרק מולקולה אחת של מים נדרשת כמות מסוימת של אנרגיה. אולם אם תיקח שתי מולקולות של מים שבקושי נוגעות זו בזו, תיווכח לדעת שפעולת הגומלין ביניהן, על אף היותה אפסית, תשפיע מאוד על כמות האנרגיה הדרושה לפירוק המולקולות".
 
במחקריו העכשוויים בוחן פרופ' נעמן את התנהגותם של קשרים חלשים במולקולות אורגניות, במטרה "לעצב אותן מחדש" ולבנות מהן התקנים שונים המסוגלים, למשל, לתפקד כמוליכים למחצה: בתנאים מסוימים הם יעבירו זרם חשמלי, ובתנאים אחרים הם יתנהגו כמבודדים ולא יאפשרו לזרם חשמלי לעבור דרכם. התקנים מסג זה, בגודל מולקולרי, עשויים לאפשר תכנון ובנייה של שבבי מחשב קטנים ויעילים בהרבה מאלה שמצויים בידינו כיום.
 
בדיוק כפי שנטיותיו הדידקטיות של נעמן משקפות את נטיות הוריו, כך גם ילדיו, שירשו את סקרנותו, שואפים לרדת לשורשיהן של תופעות טבעיות שונות. שתיים מבנותיו לומדות כיום לקראת קבלת תואר שני במכון ויצמן - אחת לומדת ביולוגיה והשנייה פיסיקה. "שתי תכונות חשובות בחיים הן סקרנות, והאומץ ללכת אחר אותה סקרנות", אומר נעמן. "למרבה המזל, ארבעת ילדי מחזיקים בתכונות אלה, לכן אשמח על כל מסלול שבו יבחרו לנווט את חייהם".
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם