אורית בכר, גרפיקאית מיחידת הגרפיקה של המכון, היא גם צלמת המתבוננת בעולם תוך חיפוש מתמיד אחר חלונות הזדמנויות. חלונות הזדמנויות שנסגרו ועבר זמנם, חלונות שעדיין מזמנים למתבונן בהם הזדמנות לראות את העולם בעיניים אחרות, ואפילו חלונות – עתיקים ככל שיהיו – שההזדמנות שלהם להיפתח לפנינו, עדיין חבויה בחיק העתיד. זה חמש-עשרה שנים ממקדת אורית את עיניהם של המתבוננים בתצלומיה בפרטיהם הטכניים של חלונות. תריסים תלויים על צירים עקומים מזוקן, מנגנוני נעילה חלודים, מרקמי קירות מתקלפים שבהם היא מפיחה רוח חיים, תקווה ואופטימיות, באמצעות זוויות הראייה הייחודיות שהיא בוחרת. כך, למשל, היא מראה לנו אדנית פורחת על סיפה של דלת ישנה, קיר מתקלף שחלקים ממנו צבועים בוורוד ובכחול, תריס רעוע הצבוע גם הוא בוורוד, ועוד.
אורית מלווה את התצלומים גם בהמשך דרכם. היא ממסגרת אותם במסגרות עץ גסות למראה המתקשרות היטב לנושא המצולם. כאשר התצלום כולל אבזרי מתכת, היא מקפידה להוסיף למסגרת העץ פינות פרזול ממתכת. כאשר קונים ממנה תמונה היא מתעניינת לדעת מי הקונה והיכן בדיוק בדעתו לתלות את התמונה.
אורית למדה צילום במכללה לצילום בקריית אונו, ולפני כשבע שנים הוצגה תערוכה מעבודותיה בבית התפוצות, תחת הכותרת "הישרדות". כיום אפשר לראות את תמונותיה במדרחוב שברחוב נחלת בנימין בתל אביב.