הקשר המשולש

01.03.1999
חנן דה-לנגה. מחקר עיצובי
 
הקשר המשולש בין רעיון מדעי, המחשתו באמצעות מוצג מוזיאלי, והדרך שבה הרעיון הזה נקלט בתודעתו של הצופה, הוא הבסיס לעיצובם הייחודי של מוצגי גן המדע על שם קלור שנפתח באחרונה במכון. כך אומר המעצב חנן דה-לנגה, שעיצב את המוצגים. 
 
איך מוצג נולד? כמו שיר. בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה (בצורת סקיצות תפקודיות המכילות את ניצני העיצוב), ובסוף, איזה יופי, הוא עומד לבד. "אבל לפני הכל", אומר דה-לנגה, "יש לקבוע את התפיסה העיצובית הכוללת של הגן. אחר כך, ברמת המוצגים הבודדים, צריך להחליט בכל פעם מחדש אם אנחנו הולכים לעצב מוצג גדול או קטן, האם הוא יהיה צבעוני או בעל צבע אחד בלבד, כיצד יפעילו אותו ומה יהיה מיקומו בחלל הפתוח של הגן. לכל אלה יש להוסיף, כמובן, את דרישות הבטיחות והתחזוקה".
 
במובן מסוים, תהליך עיצוב המוצגים מזכיר תהליך של מחקר מדעי. דה-לנגה: "החיפוש אחר הפתרונות הנכונים מתנהל בתהליך של קירובים מתכנסים והולכים, עובר לניסויים באמצעות מודלים, תוך ניסיון למצוא דרכים ליצירת הפתרונות הטכניים, האסתטיים והיעילים". 
 
רוב מוצגי הגן משלבים נירוסטה, עץ, אלומיניום ובטון חשוף, המגלים לעין המתבונן את צבעיהם הטבעיים. מדובר בהחלטה אמיצה למדי, אם זוכרים שהיא התקבלה כשגן המדע היה עדיין "על הנייר". לכאורה נראה היה שעלולה להתקבל תמונה חד-גונית ודלה. אולם הביצוע הראה שמיזוג נכון בין החומרים, פיזור נכון של המוצגים במרחבי הגן והשילוב עם הצמחייה, הפיק מראה מרהיב, "מעודכן", ומעורר סקרנות.
 
חלוקת הגן למתחמים נושאיים (כגון מתחם המים, מתחם הצלילים, וכו'), הציב לפני דה-לנגה אתגרים עיצוביים מורכבים. כיצד, למשל, להציג מוצג שגודלו 20סנטימטרים לצד מוצג שגובהו 15מטרים? הפתרונות שנבחרו העניקו לגן המדע אופי של יצירה עיצובית עקבית ו"בעלת אמירה". אחד המרכיבים הבולטים בגן, אם לא הבולט והייחודי שבהם, הוא הסיפון העליון הקושר את כל מוצגי הגן למיקשה אחת, המשמש בסיס למוצגים רבים נוספים, ובה בעת הוא גם מאפשר ל"מטיילי הגובה" להציץ ולבחון את שטחי הגן ואת המוצגים הפזורים בו מזווית חדשה ומפתיעה. מסלול העלייה לסיפון בנוי כמישור משופע ספירלי המותאם לנכים, כך שהסיפון מציע, למעשה, גם מסלול סיור ידידותי לנכים ולבני לווייתם. הוא גם משתלב בהרמוניה עם אוהל הבד הענק שהוצב מעל לביתן המרכזי בגן. האוהל והסיפון העליון משגרים לכל עבר הצהרה אקלימית הממוקמת היטב במציאות הישראלית, ומשתלבת היטב בתפיסה הכללית של גן המדע כמוזיאון מדע ייחודי הפועל תחת כיפת השמים.
 
חנן דה-לנגה הוא בן למשפחה של יוצרים בתחומי האמנות והאדריכלות. בשנים האחרונות הוא מכהן כמרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, לאחר שסיים תקופת כהונה כראש המחלקה. מאמצע שנות השמונים הוא עומד בראש "סטודיו דה-לנגה", האחראי לעיצובן של כמה תערוכות מוזיאליות קבועות במוזיאון המדע בירושלים, במוזיאון יד ושם בירושלים ובאתרים נוספים. בין מעצבי הסטודיו שהשתתפו במלאכת עיצובו של גן המדע - שנמשכה חמש שנים - ראוי למנות את ארז כהן, עמי דרך, ליאורה טל ודודו דהאן.
 
דה-לנגה הציג תערוכות עיצוב אישיות בארץ ובעולם. "גן המדע", הוא אומר, "נבדל מכל התערוכות המוזיאליות האחרות שעיצבתי עד כה בכך שהוא, בעצם, בבחינת יצירה מתמשכת, בלתי גמורה. בשלבי תכנון הגן, יחד עם אדריכל הנוף דן צור שעיצב את נוף הגן, ובשיתוף עם צוות הגן בראשות ד"ר משה רשפון, פיתחנו רעיונות ותוכניות לבניית כ-120 מוצגים. כחמישים מהם ירדו משולחן השרטוט והתייצבו על קרקע המציאות. חשבון פשוט מראה שטרם השלמנו אפילו מחצית מתוכניותינו, כך שבשלוש השנים הקרובות צפויים מוצגים רבים נוספים להצטרף אל אלה שכבר מוצבים בגן המדע. במלים אחרות, צפו להפתעות במעלה הזמן".
 
האם זהו איום? האם זוהי הבטחה? כך או כך, דבר אחד בטוח: לא יהיה משעמם בגן המדע על שם קלור בשלוש השנים הקרובות, וקרוב לוודאי שגם לא לאחר מכן.
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם