רומן אלקטרוני

01.12.1998
משפחת יעקובנקו
 
 
מה תהיו מוכנים לעשות כדי להפיק זרחן? הילד סרגיי יעקובנקו, שקרא להנאתו ספרי כימיה, ניסה לחזור על הניסוי של האלכימאי גרנט וניסה להפיק זרחן בדרך של הרתחת ואידוי שתן. את הריח שקידם את הוריו ששבו הביתה, אפשר רק לתאר בדמיון. הניסוי המדעי הזה שיכנע את סרגיי הקטן לפנות לעיסוקים מדעיים תיאורטיים יותר, וכיום הוא מכהן כפרופסור במחלקה למתמטיקה עיונית במכון.
 
סרגיי נפגש לראשונה עם המתמטיקה בגיל 13, בחוג שהתקיים באוניברסיטת מוסקבה. זו היתה אהבה ממבט ראשון. "המתמטיקה הציעה ערוץ התפתחות שהיה נקי, יחסית, מנגיעה פוליטית, דבר נדיר מאוד בברית-המועצות של אותם ימים", נזכר סרגיי. "אמנים, למשל, ציירו ללא הרף את לנין מבקר בכפרים רוסיים, או פועלי תעשייה חסונים, או חקלאים מאושרים - או שנאלצו לרדת למחתרת. מתמטיקאים, לעומתם, נהנו מחופש מחשבה יחסי".
 
האמת היא, כמובן, שגם בתחום המתמטיקה ניכרו טביעות אצבעותיה של המפלגה הקומוניסטית. למשל, אוניברסיטת מוסקבה שאפה להיות "נקייה מיהודים", שנחשבו לא נאמנים לשלטון. סרגיי הצעיר התקבל לאוניברסיטה בשנת 1976, הודות לעובדה שתעודותיו ושמו לא הסגירו את יהדותו. אבל גם כך, מכיוון שהשתייכותו הדתית-לאומית לא היתה ברורה, נאלץ לעבור בחינת כניסה שארכה שש שעות, מול לוח. סטודנטים רוסיים, לעומת זאת, נבחנו במשך רבע שעה בלבד. רעייתו, אנה, שלמדה בתיכון שהתאפיין ב"נוכחות יהודית בולטת", אפילו לא ניסתה לגשת לבחינות הכניסה לאוניברסיטת מוסקבה, מכיוון שהעריכה שכ"חשודה ביהדות" אין לה שום סיכוי להתקבל.
 
לא רק יהודים הורחקו מהאוניברסיטה. גם כל מי שהעז לספר בדיחות. סרגיי מדגים בדיחה שהיתה יכולה להרוס קריירה: "במצעד הצבאי שהתקיים בכיכר האדומה הצליחה המחלקה הרפואית של הקרמלין להחיות שלושה אנשי מלחמה: אלכסנדר מוקדון, נפוליאון בונפרטה ואדולף היטלר. אלכסנדר הגדול צפה במצעד וקרא בהתרגשות: 'אם היו לי מכוניות כאלה, הייתי יכול לכבוש את כל העולם'. היטלר אמר: 'אם היו לי טילים כאלה, הייתי יכול להרוס את העולם'. ואילו נפוליאון ישב בשקט, קרא את ה-'פראוודה' ומילמל: 'אם רק היה לי עיתון כזה, איש לא היה יודע שהובסתי בקרב ווטרלו'".
 
סרגיי יעקובנקו, יהודי שהעז לספר בדיחות, לא התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מוסקבה, המוסד היוקרתי ביותר בברה"מ. אבל, מכיוון שציוניו היו גבוהים מאוד, איפשרו לו לבחור לעצמו מקום עבודה (בדרך כלל הממשלה היתה קובעת את מקום עבודתם של בוגרי אוניברסיטה). למזלו, מצא משרה במכון למדעי הבקרה, שם הוכתר בתואר דוקטור בשנת 1985.
 
כשהגיעה עת הפרסטרויקה, בשנת 1989, ביקר יעקובנקו לראשונה במכון ויצמן. שנתיים לאחר מכן הצטרף למכון כחוקר בכיר בפקולטה למתמטיקה. זה היה בסמוך לנסיון ההפיכה הקומוניסטית נגד גורבצ'וב, וזמן קצר לאחר שפגש את אשתו לעתיד, אנה. אחרי רומן ארוך בדואר האלקטרוני חזר יעקובנקו לביקור ברוסיה, ונשא את אנה.
 
כיום הם גרים במכון עם בנם המשותף, ועם בנה של אנה מהנישואין הקודמים (גם לסרגיי יש שני ילדים מנישואין קודמים, ברוסיה).
 
בנה של אנה, קוסטיה, מתעניין בתרבויות של עמים קדומים. בנם המשותף, אנטון, עדיין לא בחר לעצמו מקצוע, אבל מפגין פעלתנות מרשימה. "יש לו מרץ כמו של חייל בגולני", אומר סרגיי. אנה מסכימה אתו וצוחקת: "רק שלא יהיה כימאי. ובוודאי שלא כימאי ניסיונאי. כבר ראינו לאן הובילו הניסיונות הראשונים של אבא שלו".
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם