מזל תאומות

 

התאומות הזהות דנית ועינת פינקלשטיין שאלו את עצמן איך, ומדוע, רוב הילדים סביבן אינם תאומים, ודווקא הן, תאומות. לא שזה הפריע להן. להיפך. אבל זה עורר את סקרנותן. לכן הן חקרו את אימן, אחות במקצועה, על תופעת התאומים הזהים ועל המקורות הגנטיים שלה. "זה פתח לנו את החלון לעולם המדע בכלל, והביולוגיה בפרט", אומרת עינת. מכך צמחה התעניינות בגוף האדם, במיוחד בגנטיקה מולקולרית.

 

דנית ועינת הן החברות הכי טובות זו של זו. בבית הספר, החל מכתה ט', למדו באותה כיתה. אמנם, היום הן מקפידות לא ללבוש בגדים זהים, אך סגנון הלבוש שלהן דומה. הן חולקות חברים רבים, שוחות יחד בבריכה, ואוהבות לבלות יחד. רק טבעי שעם סיום השירות הצבאי הלכו ללמוד יחד ביולוגיה באוניברסיטה. מכאן עברו יחד ללימודי תואר שני במכון ויצמן למדע, ועכשיו הן בעיצומו של המחקר לדוקטורט, באותה מחלקה, כמובן: המחלקה לגנטיקה מולקולרית. רק כאן נוצר הבדל מסוים. דנית מבצעת את מחקרה בהנחיית פרופ' מנחם רובינשטיין, על מנגנוני כניסת הנגיפים לתאים. עינת מכינה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' ארי אלסון, על תאים המפרקים את רקמת העצם.

 

גם רעות ואפרת שמע הן תאומות זהות, אלא שחלק ניכר מחייהן עבר עליהן במסלולים נפרדים. כאשר משפחתם עברה מרחובות למושב סתריה, בחרה רעות להישאר וללמוד בבית-ספר תיכון ברחובות, ואפרת בחרה בתיכון של סתריה. אחרי הצבא בחרה רעות ללמוד חקר המוח ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ואפרת למדה ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אבל כשהגיעו לשלב התואר השני, נפגשו דרכיהן שוב - במכון ויצמן למדע. כיום גם הן נתונות בעיצומו של המסלול לתואר שלישי. רעות חוקרת את הזיכרון ארוך-הטווח בהנחיית פרופ' ידין דודאי. נושא הדוקטורט של אפרת, בהנחיית פרופ' משה אורן, הוא סרטן ובקרת גנים.

 

רעות ואפרת התחתנו באותה שנה, וגרות עם משפחותיהן ברחובות קרוב זו לזו. כל יום אחרי העבודה הן מבלות יחד, עם ילדיהן הקטנים.