לאחוז בעט ובמבחנה

 

 

פרס עידוד היצירה הספרותית בין מדענים לזכר עפר לידר הוענק באחרונה. במקום הראשון זכה זאב סמילנסקי. במקום השני זכו שני יוצרים: ניתאי שטיינברג ולירון בנישתי. במקום השלישי זכה גל אורן. בנוסף הוענקו שני ציונים לשבח, ליוסי יובל וליעל גול.

 

ניתאי שטיינברג אמר בטקס: "התחרות הזאת היא אחת מהסיבות שבגללן שמחתי שהמשכתי ללמוד לתואר שני. ניתנה לי תקווה שהבחירה להיות מדען לא תהיה ויתור על החלק האמנותי שבי. היא גרמה לי לחזור לכתיבה אחרי הרבה זמן שלא עשיתי זאת.

 

"בשנה האחרונה, אחרי שסיימתי את התואר השני, עצרתי לחשוב. פחדתי להמשיך לדוקטורט, כי עדיין הפחד הזה קינן בי, שהדיוק, המשוואות והחשיבה האנליטית, כל אלה יחלישו את היצירתיות מהסוג הבלתי-נשלט, זו שמתפרצת בלי הגדרה מדעית מדויקת. החלטתי בסוף להמשיך לדוקטורט כשהפחד הזה עדיין קיים בי, ואני מקווה שאצליח לא לתת לתסריט הזה להתקיים, שאני אצליח - אולי כמו עפר - לשלב ולתת ביטוי לשתי האונות של המוח שלי, מבלי שהן יבואו אחת על חשבון השנייה. לסיום רציתי להודות לאנשים שמלווים אותי בחיי: למיכאל אהובי, להורי, לאחי ולחברים".

 

לירון בנישתי אמרה: "תודה לעומדים מאחורי הערב הזה, ולמנציחי זכרו של עפר. בזכותכם זכיתי גם אני ללמוד מעט על האיש ועל פועלו, איש שהחזיק בשני הקצוות ואחז בעט ובמבחנה, וידע ליצור משניהם שיקוי של חיים, שיקוי שיש פלא בכימיה שלו, אך גם טבעיות גדולה. כי למעשה, הצורך לעסוק במדע, לחקור ולגלות, הוא תמצית שירת היקום. אמנם, לא כל אחד ניחן ביכולת לראות שהיופי מתחת למיקרוסקופ הוא השיר של הטבע, אבל זה המעט שיכולתי ללמוד על עפר, שניחן ביכולת זו.

 

"אני אודה במעמד זה לבורא עולם על היופי והטוב בעולמו, ועל כך שזיכה אותי להיות כאן איתכם בערב המיוחד והמרגש הזה, ואני אשא תפילה פשוטה: שנמשיך ונזכה לראות את היופי בעולם, בעצמנו ובכל אחד מאיתנו. ולא פחות חשוב, שנזכה לשמור על הקיים ועל הטוב.

 

"בסיפור שכתבתי הבעתי את הבקשה הזו. לגיבור של הסיפור אין שם, מפני שהוא יכול להיות בעצם כל אחד מאיתנו, וכמו לכל אחד מאיתנו, ביקשתי שגם לו תינתן הזכות לצדק, לשוויון, ובעיקר להזדמנות, הזדמנות לחיים מלאים ביופי, ברגש ובהתחדשות. הנה ציטוט של מיוריאל ברברי בספרה האחרון: 'הדלות היא מקצרה, היא כורתת בנו כל יכולת ליצור קשר עם הזולת ומותירה אותנו ריקים, חפים מכל רגש, כדי שנוכל לשאת את מלוא חשכתו של ההווה'.

 

"אם נעצור מעט ונביט סביבנו במעגלים קרובים ורחוקים, נראה כי רבים הם הנכנעים תחת אותה מקצרה של דלות, ולא תמיד הכוונה היא לדלות של חומר וכסף. נראה שלעיתים מדובר דווקא בדלות של רוח ושל מוסר. ואני, שמאמינה שיצר לב האדם טוב מנעוריו, רוצה גם להאמין שיש ביכולתנו לשנות ולנהוג אחרת בעצמנו ובסובבים אותנו.

 

"אני רוצה לקוות שסיפור כזה, שזכה להיוולד, הגיע וייגע באנשים שאוזנם פתוחה וליבם הומה. אולי נזכה כולנו לממש את הקוד המוסרי שטבוע בנו כעם, ושנעניק לכל אחד הזדמנות לבחור בחיים".