אור רביב, מתכנת מקצועי ובוגר המדרשה לאמנות בבית ברל, 2013, חוקר בעבודותיו הדיגיטליות את שאלת קו הסיום. איך יודעים שהציור "גמור"? מתי יודע הצייר שעליו לעצור? עבודותיו מתכתבות, מעבר לפער השנים, עם ציוריו של ויליאם טרנר. העובדה שמדובר באמנות ממוחשבת, דיגיטלית, מחברת אותו לשורשי בעיית העצירה של אלן טיורינג.
כמו טרנר, גם רביב מתחיל את העבודה בהנחת שכבות שונות, זו על זו, וממשיך אותה בתהליך של מחיקה, וגילוי של קטעי שכבות עמוקות המנהלות תקשורת מורכבת עם השכבות שמעליהן ומתחתיהן. גם אם בבסיס היצירה שלו מונחים לעיתים תצלומים של מיצבים אופייניים לאלף השלישי, הרי שבכל זאת, התקשורת הרב-שכבתית, תנופת הציור "האוטומטית", ומעל לכל, "בעיית העצירה", מזכירות לנו שיש שאלות שלא נדע לענות עליהן לעולם.