סיפורים טובים

27.11.2013
 
 
תמונת הספר: נתתי את לבי לדעת - דורון לנצט"נתתי את לבי לדעת"
דורון לנצט
הוצאת "עת לעט"
139 עמודים
 
סיפורים עיתונאיים נחלקים, באופן כללי, לשתי קבוצות: אלה שהם "חדשות" ובעוד זמן קצר יהיו "ישנות", ואלה שהם "סיפורים טובים". וסיפורים טובים, זאת לדעת, אינם מתים. הם חוזרים ומסופרים מעת לעת, בדרכים שונות, בסגנונות שונים ובהקשרים שונים; למשל, מותן (המיסתורי כמובן) של מרילין מונרו או הנסיכה דיאנה. שוב ושוב "מתגלות עובדות חדשות" בעניינן. גם סיפורי חייהם של פאבלו פיקאסו, אלברט איינשטיין, וולפגנג אמדיאוס מוצרט ופרידה קאלו עדיין מנפקים "תגליות" ומעוררים עניין.
 
כך גם ישנם לא מעט סיפורים מדעיים שליחם לא נס. בדרמות מדעיות-כלכליות, כמו המאבק והתחרות על ריצוף גנום האדם, כרוכות תעלומות שמדי כמה שנים יש התקדמות מסוימת בדרך לפתרונן – אבל פתרון שלם עדיין אין, ולפיכך התעלומות בעינן עומדות – מה שהופך אותן לסיפורים עיתונאיים ראויים. לא מעט סיפורים כאלה עמדו במרכז סדרת מאמרים שפירסם פרופ' דורון לנצט, ראש המרכז לחקר הגנום במכון ויצמן למדע, בעיתון "הארץ" בשנים 1996–2003. היות שמדובר בסיפורים טובים, שכאמור אינם מתים, המאמרים (בלוויית הערות שוליים מזעריות), עדיין רלבנטיים, עדיין מייצגים ומציגים שאלות שמעסיקות מדענים בימים אלה, ועדיין יכולים לעורר עניין ודמיון של קוראים מהציבור הרחב. מאמרים אלה מאוגדים בספר שלפנינו.
 
הנה כמה דוגמאות למאמרים ולשאלות הכלולים בספר: האם מחשבים יתחרו בעוד כמה עשורי שנים במוח האדם? מה המשמעות של שיבוט גנטי של בעלי-חיים? האם יש קשר בין גרמי שמיים להתנהגות האדם? האם אפשר לדעת אם חייזרים ביקרו בכדור-הארץ? האם הגנטיקה יכולה ללמד אותנו על מיסתורי הנפש? מה אפשר ללמוד מריצוף גנומים של בעלי-חיים שונים? מהו המהפך האבולוציוני הראשון? ועוד.
 
ניכרת במאמרים סגולתו של לנצט כמרצה מבוקש במדע פופולרי. הספר כתוב בסגנון ובפשטות שווים לכל נפש, ואין צורך בהשכלה מדעית פורמלית כדי ליהנות ממנו, ועם זאת, אין בו ויתור על דיוק מדעי. וחשוב מכל, יש ברבים מן המאמרים תובנות לגבי האופן בו מאפשרת המתודה המדעית פיתוחים בלתי-צפויים לטובת האדם.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם