משולחנו של הנשיא - מארס 2014

 
באחרונה הלכו מאיתנו שלושה מדענים שהיתוו בחייהם ובעבודותיהם המדעיות את אופיו של המכון ואת ערכיו. לאו זקס ייסד את המחלקה לגנטיקה במכון. הוא חידש ללא הרף, ומחקריו הובילו, בין היתר, לפיתוח בדיקת מי שפיר וכן טיפולים מתקדמים בסרטן, המצילים עד היום את חייהם של אלפי אנשים. עזרא גלון היה בין מייסדי המחלקה למדעי הצמח במכון, ובמחקריו החלוציים פיתח דרכים מקוריות ליצירת בני-כלאיים. שיטות גידול שפיתח משמשות מגדלים וחקלאים עד היום. משה שפירא היה בין מייסדי המחלקה המתחדשת לפיסיקה כימית. במחקריו פורצי הדרך יצר ענף מדעי חדש. הוא פיתח טכניקה לשליטה בתגובות כימיות תוך שימוש בקרני לייזר, ובאמצעות תופעת ההתאבכות בגלי החומר – דבר שיש לו השלכות בתחום ייצור התרופות, פיתוח מתגים מהירים, ועוד. המשותף לכל השלושה הוא ברור: מקוריות מחשבה, אומץ אינטלקטואלי, ונכונות לחלוק מידע עם מדענים בארץ ובעולם. שלושתם גם לקחו על עצמם תפקידי ניהול ומנהיגות, בנוסף לעבודתם המדעית ולצִדה. אלה בדיוק הערכים שמאפיינים את המכון ומצעידים אותו קדימה גם כיום.
 
בימים אלה עוברים עובדי מינהלה רבים לבניין לתשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצ'וטו. זהו בניין חדיש שהשקענו בו משאבים רבים, מתוך רצון שהעובדים יזכו לסביבת עבודה נוחה, נעימה ומרווחת. במכון, כל העובדים, ללא יוצא מהכלל, תורמים להתפתחות המדע, ואנו מקווים שסביבת העבודה המשופרת תאפשר להם לעשות זאת ביעילות רבה יותר, ובתנאים נעימים ונוחים יותר.
 
בקרוב נוכל לחזור ולאכלס את המעון לסטודנטים על-שם צ'רלס קלור, ובכך להקל משמעותית על מצוקת הדיור של הסטודנטים שלנו. גם בבניין זה בוצעו תכנון ושיפוץ משמעותיים, כך שיעמוד בסטנדרטים של המאה ה-21.
 
מרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי שוקק חיים. בשנה האחרונה התקיימו בו יותר מ-60 כנסים – כפול ממספר הכנסים שהתקיימו במכון בשנה הקודמת. נראה כי השנה, 2014, יתקיימו במרכז כנסים רבים עוד יותר. כנסים אלה מאפשרים לנו לחשוף את המכון למדענים ולסטודנטים מחו"ל, דבר שמגביר את שיתופי הפעולה הבין-לאומיים שלנו. אנו סבורים שחשיפה זו תוביל – ולמעשה כבר מובילה – לגידול משמעותי במספר הסטודנטים והחוקרים הבתר-דוקטוריאליים הזרים שיבואו ללמוד ולחקור במכון. שיתופי פעולה, מדענים אורחים, סטודנטים וחוקרים בתר-דוקטוריאליים מארצות העולם, כולם מביאים איתם למכון את רוח הכפר הגלובלי, שכה חיונית להתפתחותו של המדע בתקופתנו.

שתף