דו"ח: ישראל התקבלה כחברה מלאה בסר"ן

23.02.2014

מימין: אליעזר רבינוביץ, רות ארנון, מנואל טרכטנברג, רולף הויר, מנכ"ל סר"ן, אביגדור ליברמן וגיורא מיקנברג

 
 
 
לאחר שנים של פעילות ענפה של מדענים ישראליים בסר"ן (CERN), המעבדה האירופית לחקר פיסיקת החלקיקים שליד ז'נבה שבשווייץ, התקבלה ישראל כחברה מלאה במרכז מחקר אירופי זה. בטקס רשמי הונף דגל ישראל לצד דגלי 20 המדינות השותפות בארגון המדעי הבין-לאומי. החברוּת המלאה בארגון, שעלותה כ 50- מיליון שקל בשנה, מקנה למדינת ישראל, לצד יוקרה והכרה מדעית, גם נגישות רבה יותר למתקני מחקר, וכן אפשרות לגשת למכרזים בהיקפים גדולים. ישראל היא המדינה הלא-אירופית הראשונה שהתקבלה לארגון זה. בשנת 1991 התקבלה ישראל כ"חברה משקיפה", ובשנת 2011 הייתה ל"חברה נלווית" – השלב האחרון לפני ההצבעה על קבלתה כחברה מלאה.
 
הטקס התקיים במעמד שר החוץ, אביגדור ליברמן, שאמר: "מדינת ישראל מחויבת לקידום המדע והטכנולוגיה לטובת רווחת האדם, ובתוך כך מחויבת להיותה חלק מהקהילה המדעית הבין-לאומית ולתרומה לשיתוף פעולה בין המדינות המתפתחות. המדענים הישראלים ועמיתיהם בסר"ן חולקים מסירות ונחישות למצוינות מדעית, לפיתוח טכנולוגי ולחינוך". נשאו דברים גם פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה למדעים, ופרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוות"ת במועצה להשכלה גבוהה. עוד השתתפו, פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן למדע, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים בסר"ן, ובהם ראש צוות המחקר הישראלי, יו"ר המועצה הלאומית לאנרגיות גבוהות, ומנהל מדעי של תחנת הניסוי "אטלס", אחת משתי תחנות המחקר שבה התגלו באחרונה ממצאים המעידים על קיומם של חלקיקי ה"היגס"; וכן פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית, בוגר מכון ויצמן למדע, שמשמש כנציג ישראל בסר"ן.
 
 
מימין: מאיר דגן, צבי ליבנה וחיים גרטי
 

נקודת מפגש

כ-100 חוקרים, רופאים ומדענים ממוסדות מחקר בישראל השתתפו באחרונה בכנס הראשון של המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד, שהתקיים במרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי במכון. הכנס, שכותרתו הייתה "פרוטאומיקה, מטבולומיקה וגילוי תרופות לסרטן", נועד בראש ובראשונה לשמש נקודת מפגש למדענים ישראליים מתחומי המחקר בסיסי, לרופאים העוסקים במחקר ביו-רפואי, ולחוקרים שעבודתם מתמקדת בהיבטים טכנולוגיים של תחומים אלה, וליצור עבורם הזדמנות להחלפת דעות ורעיונות. מדענים בולטים מכל האוניברסיטאות בארץ היו יושבי- הראש במושבים השונים בכנס, שבמהלכם נשאו הרצאות חוקרים מובילים בתחומי הפרוטאומיקה, המטבולומיקה וגילוי התרופות בארץ ובעולם, בהם פרופ' גונטר בון ופרופ' לוקאס הובר מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה, פרופ' אריה אדמון מהטכניון, פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' רוני זגר, פרופ' בני גיגר, פרופ' ורדה רוטר ופרופ' יוסי ירדן ממכון ויצמן למדע.
 
המרכז במכון ויצמן למדע הוצג בכנס לפני הקהילה המדעית כ"ארגון גג" המספק שירותים ומידע בתחום זה, ומקדם בברכה שיתופי פעולה עם מדענים מכל מוסדות המחקר והמרכזים הרפואיים בארץ. ד"ר ישי לוין, ראש המכון למיפוי חלבונים על-שם דה בוטון, וד"ר חיים בר, העומד בראש המכון לגילוי תרופות על-שם מוריס וויויאן ווהל, הציגו בפני משתתפי הכנס את היחידות שבראשן הם עומדים, את התשתיות העומדות לרשותם, ואת השירותים שביכולתם להציע למדענים.
 
 

מפגשי הפלטרון

כ 100- מדענים מהמכון השתתפו באחרונה במפגש עם מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, במסגרת "מפגשי הפלטרון". מפגשים אלו מתקיימים מדי חודש, זה כארבע שנים, ביוזמתו של פרופ' איתן דומאני, ובמסגרתם משוחחים מדעני מכון ויצמן למדע עם אישים בולטים מתחומי הממשל, התרבות, הפילוסופיה, האמנות, וכדומה. אווירת השיח הפתוחה שנוצרת במפגשים אלו מעודדת העלאת רעיונות ונושאים מגוונים, שעשויים גם להעשיר את המחקר המדעי. המפגש הנוכחי, שנושאו היה התמונה האסטרטגית של מדינת ישראל, משך קהל רב מהרגיל, ובו סגני הנשיא, פרופ' חיים גרטי ופרופ' ישראל בר-יוסף.
 
סילביו מיקלי עם שפי גולדווסר
 

חזון הקריפטוגרפיה

כנס לציון זכייתם של פרופ' שפי גולדווסר ופרופ' סילביו מיקלי בפרס טיורינג לשנת 2012 התקיים באחרונה במרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי במכון. לצד ההרצאות המדעיות הוקדש גם מקום לסיפורים נוסטלגיים על ראשית דרכם של חתני הפרס, בין השאר מפיו של פרופ' ריצ'רד קארפ, מאבות התחום של מדעי המחשב התיאורטיים. את הכנס הינחה, בסגנון לא פורמלי, פרופ' עודד גולדרייך, ופרופ' סילביו מיקלי שיעשע את הקהל בסיפורים על חוויותיו הטריות כתייר בישראל. פרופ' אירית דינור ציינה, כי השמחה והפירגון שעוררו קבלת ההודעה על הענקת פרס טיורינג לגולדווסר ולמיקלי נבעו גם מהתחושה, שכל הקהילה של מדעי המחשב התיאורטיים זכתה בהוקרה. לאחר הכנס התקיימה סדנה בת יומיים, תחת הכותרת "חזון הקריפטוגרפיה", שעסקה בהישגיו העיקריים של תחום זה, ובכיווניו העתידיים.
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם