נשיא המדינה העניק מלגות הצטיינות לארבעה סטודנטים למדעי המוח מהמכון

 

עשרה תלמידי מחקר לתואר שלישי, בהם ארבעה סטודנטים מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, זכו באחרונה במלגות מטעם נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות בתחום מדעי המוח. המלגות, בסכום של 200,000 ש"ח לסטודנט, המוענק על פני שלוש שנים, נועדו לעודד מחקר אקדמי ולתמרץ עשייה מדעית פורצת דרך.

 

המלגות למצוינות וחדשנות מדעית מוענקות על-ידי הנשיא זו הפעם הראשונה, כחלק מתוכנית להפוך את מדינת ישראל למוקד בין-לאומי של מחקר מתקדם בחקר המוח. תוכנית זו זכתה באחרונה ל"דחיפה" משמעותית עם החלטת האיחוד האירופי להכיר בפרויקט חקר מוח האדם כספינת-דגל של טכנולוגיות עתידיות. במסגרת זאת יוענקו בעשור הקרוב יותר ממיליארד יורו ל"מיזם מוח האדם" - פרויקט מחקר אירופי בו משתתפים מדענים מישראל, מרביתם ממכון ויצמן, מיזם שנועד להביא לקפיצת מדרגה משמעותית של הידע בתחום זה, בדומה לקפיצת המדרגה שנעשתה כתוצאה מפרויקט מיפוי גנום האדם.

 

עשרת הסטודנטים נבחרו מתוך עשרות מועמדים על-ידי ועדת השיפוט, שבראשה עמד פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע, ובה היו חברים עוד שישה מדענים מובילים מהאוניברסיטאות בארץ. בטקס הענקת המלגות, שהתקיים באחרונה בבית הנשיא, סקר פרופ' דודאי את ההתפתחויות בתחום חקר המוח, והבטיח כי פריצות הדרך הגדולות הן מעבר לפינה, וכי עשרת הזוכים יכולים להיות בין המדענים שיובילו אותן פריצות דרך. נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר: "ישראל יכולה להפוך למעצמה עולמית בחקר המוח. היצירתיות, החשיבה מחוץ לקופסא וההעזה, יוצרים קרקע פורייה לפריצת דרך מדעית".

 

ואלה זוכי המלגות מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע:

 

אביטל חכמי, מקבוצתו של פרופ' רפי מלאך, אשר חוקרת שינויים בהעברת מידע בתוך רשתות עצביות במוח האדם. לשם כך היא משתמשת בנתוני הדמיה מוחית של אנשים חולים, בהשוואה לזו של אנשים בריאים. מטרתה להבין תהליכי תפיסה וקבלת החלטות, הבנה שתקדם איבחון וטיפול יעילים יותר באנשים הסובלים מהפרעות כמו סכיזופרניה ואוטיזם.

 

בועז מוהר, מקבוצתו של פרופ' אילן למפל, אשר חוקר תהליכי עיבוד מידע במוח שקשורים לחוש המגע והמישוש. לשם כך הוא מפתח שיטות רישום חשמלי חדישות במוח. מחקריו עשויים להוביל לפיתוח טיפולים מתקדמים להקלה על כאב.

 

ריטה פרץ, מקבוצתו של ד"ר רוני פז, אשר חוקרת השפעות של תרופות נוגדות דיכאון, שנוטלים עשרות מיליוני אנשים בעולם מדי יום ביומו אך מנגנונן השפעתן אינו ידוע – במטרה להוביל לפיתוח תרופות יעילות יותר בעתיד.

 

שירי רון, מקבוצתו של ד"ר עופר יזהר, משתמשת בשיטה חדשנית – הפעלת תאי עצב באמצעות קרני אור, וחוקרת באמצעותה את הבקרה על רשתות עצביות בקדמת המוח, אשר אחראיות ליכולתנו לחשוב, לדמיין ולקבל החלטות. מחקרים אלה יסייעו להבין שיבושים הנגרמים במחלות כמו אוטיזם וסכיזופרניה, ומקווים כי יסייעו, בעתיד, לטיפול בהן.