שאלות אישיות עם סיון רפאלי-אברהמסון

אבא שלי, שבמקצועו כחקלאי יישם את כשרונו הגדול כממציא וכמדען, ונהנה מכל רגע. ממנו למדתי שבבחירת העיסוק צריך ללכת אחרי הלב. היתר מסתדר מעצמו.

כיצד את מתייחסת להתמודדות שלך כאשה, או כאמא, עם העולם האקדמי?

בשלב זה אני יכולה להעיד בעיקר על השילוב בין אימהוּת לדוקטורט. זהו שילוב מעניין של שני עולמות שונים מאוד, שכל אחד בפני עצמו דורש את מלוא תשומת הלב. השילוב הזה דורש איזון עדין וניהול זמן מדויק, ומחייב רוח גבית חזקה הן מהבית והן מהמנחה. לשמחתי ולמזלי, אני זוכה לרוח כזו משני הכיוונים: בעלי הוא שותף מלא ופעיל בניהול הבית והמשפחה, ומחזיק במקביל בקריירה מספקת משל עצמו; המנחה שלי לדוקטורט מתייחס אלי כאל חוקרת בוגרת, סומך על מסירותי למחקר, ומפקיד בידי באופן מוחלט את ניהול הזמן שלי. בכך הוא מסייע לי לא להתפשר, לא על האימהות ולא על המדע.

איפה את שואפת להיות בעוד עשר שנים?

השאיפה היא לחיות חיי שיגרה של מחקר, ולהשתלב באקדמיה המדעית בישראל, אבל עוד חזון למועד. בינתיים יש עוד תחומי מחקר רבים בהם הייתי רוצה להעמיק.

עוד משהו על סיון: היא משרתת במילואים כרב-סרן בחטיבת המבצעים.