קבלת החלטות

26.02.2014
 
 
ד"ר מיכאל ירצב. זיכרון מרחבי
 
 
 
מהמקרה של בוגר המכון, ד"ר מיכאל ירצב, אפשר ללמוד משהו על מערכת היחסים בין מורים לתלמידים. הוא התלבט בין הצטרפות כתלמיד מחקר לתואר שלישי למספר קבוצות מחקר בארצות הברית, בישראל ובהולנד. לשם כך ביקש את עצתו של חוקר בתר דוקטוריאלי (אז), ד"ר נחום אולנובסקי. באותן שיחות סיפר לו ד"ר אולנובסקי על המעבדה שהוא עומד להקים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ועל כיווני המחקר שהוא מתכנן. "זה נשמע לי חדשני, מלהיב ובעל סיכון מסוים – בדיוק מה שחיפשתי", מספר ד"ר ירצב. "כך שיניתי כיוון, החלטתי להישאר בישראל במקום לנסוע לארצות הברית – והייתי לתלמיד המחקר הראשון של נחום".
 
מיכאל ירצב גדל בבאר שבע, וסיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון והשני בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בלימודי התואר השני עסק במדידת הפעילות העצבית של תאי עצב בודדים במוח הקטן של חיות ערות. שם התאהב בתחום של מדעי המוח, וחיפש מקום לעשות בו את עבודת הדוקטורט. "הרגשתי שזה הדבר הנכון", הוא אומר.
 
ד"ר אולנובסקי חוקר עטלפים, הן במעבדתו במחלקה לנוירוביולוגיה והן בטבע. במעבדתו מצויה "מערה" חשוכה ומבודדת מרעש, המצוידת במצלמות הן לתחומי האור הנראה והן לאינפרה-אדום, ובמיקרופונים, שבאמצעותם יכולים הוא וחברי קבוצתו לחקור את היכולות המפותחות של העטלפים בתחומי הניווט וההתמצאות במרחב. "עטלפי הפירות המצריים, איתם אנחנו עובדים", אומר ירצב, "הם בעלי-חיים אינטליגנטיים ביותר, וברגע שהם מתרגלים אליך, הם גם חברותיים מאוד. לפחות רובם". המפתח לעבודה מוצלחת עם בעלי-חיים אלה, כך גילה, הוא לכבד את העובדה שלכל אחד מהעטלפים אישיות ייחודית משל עצמו; ההכרה בכך נחוצה כדי להשיג את שיתוף הפעולה שלהם.
 
מחקרו של ירצב התמקד בשני סוגים של תאים מיוחדים במוח היונקים: "תאי מקום", המצויים בהיפוקמפוס, ו"תאי סריג", הממוקמים בקליפת המוח. תאים אלה נחשבים חיוניים לזיכרון המרחבי ולניווט בבני-אדם, בחולדות, וביונקים אחרים, כולל עטלפים. מרבית המחקר העולמי בתחום מתבצעת לגבי חולדות, אך העטלפים מעניקים לקבוצתו של ד"ר אולנובסקי יתרון ייחודי: הם מאפשרים למדענים לבחון שאלות דומות לאלה שאיתן מתמודדים זה זמן רב חוקרי המכרסמים, אך מנקודת מבט שונה לחלוטין, כזו שהתגלה כי היא יעילה ביותר. בנוסף, שאלות הנוגעות, לדוגמה, למנגנוני ניווט במרחב תלת-ממדי, לא ניתן לחקור בקלות באמצעות חיות המודל המקובלות בתחום, שכן הן אינן מעופפות.
 
בסדרת הניסויים הראשונה שלהם (שתוארה במאמר שפורסם בשנת 2011 בכתב-העת המדעי Nature), חקרו ירצב ואולנובסקי כיצד יוצרים תאי הסריג מעין מפה המרשתת את המוח, ובתוך כך הפריכו את המודל המקובל ביותר בנושא, שבוסס אך ורק על מחקרים בחולדות, לגבי תפקידם של גלי מוח בתדרים מסוימים ביצירת דפוס הפעילות של תאים אלו. בסדרה שנייה של ניסויים (שתוארו במאמר שפורסם בשנת 2013 בכתב-העת המדעי Science) הם השתמשו בהתקן זעיר, אלחוטי, כדי למדוד את פעילותם של תאי עצב בודדים במוחות העטלפים בעודם עפים סביב עץ מלאכותי שהותקן במעבדה. באמצעות טכנולוגיה חדשנית זו הצליחו המדענים לראשונה לחקור כיצד מייצגים תאי המקום במוחם של עטלפים את המרחב התלת-ממדי, הנפחי, ולענות על השאלה, האם קיימת רזולוציה זהה לכל אחד משלושת ממדי המרחב (התשובה היא "כן"; נראה, כי כל תא מגיב במידת רגישות שווה לממדי האורך, הרוחב והעומק).
 
בנוסף למאמרים מדעיים פירסם ירצב גם מאמר המתאר את עבודתו עם עטלפים. המאמר, שהתפרסם בשנת 2013 בכתב-העת Science, זיכה אותו בפרס מטעם "אפנדורף" וכתב-העת Science בתחום הנוירוביולוגיה. באחרונה גם זכה בפרס דונלד ב. לינדסלי מטעם האגודה האמריקאית לחקר המוח. הפרס הוענק על תזת הדוקטורט הטובה ביותר בתחום הנוירוביולוגיה ההתנהגותית לשנת 2012. בכך היה מיכאל לישראלי הראשון שזכה בפרסים יוקרתיים אלה על עבודת מחקר שהתבצעה בישראל.
 
ירצב, אשר מודה כי הוא נהנה מההכרה לה זכתה עבודתו, מדגיש כי בעבורו הפרס האמיתי הוא הניסיון והידע שצבר בתהליך: "היו לי הכבוד והזכות להיות התלמיד הראשון של נחום, ואני מקנא בסטודנטים העתידיים שלו. זו הייתה חוויה נפלאה להיות חלק מקבוצת המחקר שלו".
 
בימים אלה, ד"ר ירצב הוא עמית מחקר באוניברסיטת פרינסטון, שם הוא מבצע מחקר בתר-דוקטוריאלי בקבוצתו של פרופ' קרלוס ברודי. הוא חוקר את הבסיס העצבי של קבלת החלטות, כולל האמצעים שבהם המוח מנתב מידע כדי להנחות את בחירותיו, ואת האופן בו משולב מידע חדש לתוך התהליך. בתוך כך הוא רוכש שיטות חדשות לחקר המוח, ובהן אופטוגנטיקה, שיטה המאפשרת לשלוט בפעילות העצבית באמצעות אור.
 
בעתיד הוא מתכנן לחזור לחקר עטלפים. "אני מתכנן לעבוד עם בעלי-החיים המופלאים האלה כדי לחקור כיצד מנחה המידע הזמין לנו בסביבתנו הקרובה את הבחירות שלנו, את הפעולות שלנו ואת ההחלטות שלנו", הוא אומר.
 
מיכאל ירצב נשוי לליזה, ואב לאריאל בן החמש. המשפחה אוהבת לצאת לנסיעות משותפות, במיוחד למקומות לא מוכרים, בהם הם יכולים להתנסות בחוויות חדשות.
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם