מהמעבדה לתעשייה

כיצד הופכים תכשיר המוריד לחץ תוך-עיני בחיות מעבדה לתרופה שתציל מיליוני בני אדם ברחבי העולם מסכנת עיוורון? זאת הייתה אחת המשימות שהוצבו בפני סטודנטים מהמרכז הבין-תחומי הרצליה, שהשתתפו באירוע פתיחת הקורס "ניהול בסביבה משתנה" במרכז הבין-תחומי בהרצליה.

 

לאחר ברכות הדיקן, ד"ר טלי איכנולד-דביר, הצגת צוות המרצים, והסברים על הקורס, האזינו הסטודנטים לדברים שנשא אמיר נייברג, מנכ"ל חברת "ידע" – המקדמת יישומים תעשייתיים ורפואיים על בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע – אשר שיתף את הקהל בניסיונה הרב של "ידע" בהעברת טכנולוגיות.

 

בשלב הבא התחלקו הסטודנטים לקבוצות שנפגשו עם אנשי צוות "ידע", ודנו איתם על ההמצאות החדשות המיועדות להעברה לתעשייה. כל קבוצה התמודדה עם משימה – בניית תוכנית עסקית ליישום ההמצאה.

 

בין ההמצאות שהונחו על השולחן הייתה שיטה חדשה להפחתת לחץ תוך-עיני, שעשויה להוביל לפיתוח תרופה לטיפול בגלאוקומה, אחד הגורמים העיקריים לעיוורון בארצות המתועשות. כל התרופות הקיימות נגד גלאוקומה, שממנה סובלים יותר מ-60 מיליון בני-אדם בעולם, כרוכות בתופעות לוואי. השיטה, שפיתח פרופ' סטיב קרליש במכון ויצמן למדע, בולמת את היווצרותו של הנוזל התוך-עיני באופן בררני, דבר שעשוי לצמצם את השפעות הלוואי. בין ההמצאות הנוספות שהסטודנטים יבנו עבורן תוכניות עסקיות אפשר למנות צמחים שמייצרים כמויות גדולות של ויטמין B₁, שמחסור שלו בתזונה גורם למחלות מסכנות חיים, שפיתח פרופ' אסף אהרוני, ושיטה משופרת לטעינת מכשירים חשמליים דרך האוויר, ללא כבלים, שפיתח פרופ' ירון זילברברג.