עין הדרקון

01.09.2014
 
 
האגדה מספרת, כי לפני 2,300 שנה, לאחר שהמשורר הסיני קו יואן גילה שמדינתו עומדת בפני השמדה, הוא החליט, כאות מחאה, לשים קץ לחייו. כששמעו אנשי הכפר הקרוב על המעשה, הם שטו בסירותיהם לנהר בו התאבד, ופיזרו אורז כדי שהדגים ישבעו ולא יאכלו את גופתו. מאוחר בלילה התגלתה רוחו של קו יואן לפני אנשי הכפר, וסיפרה להם כי דרקון נהר אכל את כל האורז.
 
לזכר הסיפור נהוג לקיים תחרויות בין סירות דמויות-קאנו, המעוצבות כדרקונים. בשנים האחרונות מצא המנהג את דרכו ארצה, ובערב חג השבועות האחרון השתתפו פרופ' גיל לבקוביץ וחברי מעבדתו, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, בתחרות מסוג זה. התחרות הייתה חלק מפסטיבל "דרקון בירקון", שהתקיים בחסות מרכז דניאל לחתירה.
 
הפסטיבל נפתח בטקס המסורתי, שבמסגרתו צבעו שגרירת סין בישראל, גאו יאנפינג, וסגנית ראש העיר תל אביב-יפו, מהרטה ברון-רון, את עין הדרקון (המקשט את אחת הסירות), ואיחלו למשתתפים בתחרות בהצלחה וחג שמח. תזמורת צעדה לאורך הירקון וניגנה בזמן שכולם השליכו אורז לנחל. חברי קבוצת "ויצמן" הגיעו למקום כשהם חובשים כובעי סיום לימודים צבעוניים, ולבושים בחולצות שחורות ולבנות, לסירוגין, המסמלות את דגי הזברה שהם חוקרים.
 
פרופ' לבקוביץ עוסק בחקר התיפקוד והמבנה של מוח הדג. לאחד ההורמונים בהם הוא מתרכז – אוקסיטוצין – יש השפעה על כל הקשור להתנהגות חברתית, תחושת שייכות ותיפקוד כחלק מקבוצה. "אולי אם נפריש לעצמנו את ההורמון בזמן התחרות", הציע בחיוך פרופ' לבקוביץ, "הסיכויים שלנו יגדלו".
 
אבל בהמשך היום התברר, כי לא היה צורך בהפרשת הורמונים משום סוג. אף על פי שחברי הקבוצה בחרו להשתתף בפסטיבל כדי ליהנות ולמען החוויה הקבוצתית, ולמרות שהפסידו במקצה הראשון, הם הצליחו לצמצם את הפער. ניצחון בשני המקצים הבאים הבטיח את העפלתה של קבוצת "ויצמן". הניצחון בחצי-הגמר היה צמוד באופן מיוחד, והוכרע במרחק של ראש דרקון.
 
במקצה הגמר התחרתה קבוצת "ויצמן" מול קבוצת "כן ולא", שחצי מחבריה הם עיוורים וכבדי ראייה והיא מתאמנת באופן קבוע, ומול קבוצת "דגניה ב", אנשי קיבוץ וחותרים מנוסים. בסוף האירוע זכתה קבוצת "ויצמן" במקום השלישי מתוך 22 קבוצות. פרופ' לבקוביץ סיכם את ההישג: "אילפנו את הדרקון. עבודת הצוות חיפתה על המיומנות ועל היכולת הפיסית".
 
קבוצה ממכון ויצמן למדע זכתה במקום השלישי במירוץ סירות דרקון בירקון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


חתירה אקדמית

זו אינה הפעם הראשונה שפרופ' גיל לבקוביץ משיט סירה. גיל גדל בתל אביב, שם בילה חלק ניכר מזמנו בשיט מפרשיות, גלישת רוח, הדרכה בצופי-הים, ובמרכז לחינוך ימי.
 
לפני כחמש שנים הצטרף למרכז דניאל לחתירה, שם הוא עוסק בחתירה בקיאקים ובחתירה אולימפית, המכונה גם ״חתירה אקדמית״ – סגנון הכרוך בחתירה עם הפנים נגד כיוון התנועה, שקיבל את שמו כתוצאה מיריבות בין שתי האוניברסיטאות הבריטיות, זו שבאוקספורד וזו שבקיימברידג'.
 
זו אינה הפעם הראשונה
שפרופ' גיל לבקוביץ משיט סירה.
גיל גדל בתל אביב, שם בילה חלק
ניכר מזמנו בשיט מפרשיות, גלישת רוח, הדרכה בצופי-הים, ובמרכז
לחינוך ימי.
לפני כחמש שנים הצטרף
למרכז דניאל לחתירה, שם הוא
עוסק בחתירה בקיאקים ובחתירה אולימפית, המכונה גם ״חתירה
אקדמית״ – סגנון הכרוך בחתירה עם הפנים נגד כיוון התנועה, שקיבל
את שמו כתוצאה מיריבות בין שתי
האוניברסיטאות הבריטיות, זו שבאוקספורד וזו שבקיימברידג'.

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם