אחרי מות - פרופ' חיים גרטי

מחקריו של פרופ' גרטי תרמו להבנת התהליכים הטבעיים המווסתים ספיגה של מלחי נתרן בגוף. ידוע כי ספיגה מוגברת של מלחי נתרן, כתוצאה משיבוש מנגנוני בקרה טבעיים, גורמת ספיגת יתר של מים, דבר שגורם בהמשך לעליית לחץ הדם, תופעה שכשלעצמה עלולה לגרום מחלות לב, מחלות כליה, ואף שבץ מוחי (הכליה היא האיבר המסנן את הדם בגוף ומווסת את כמות המלח והמים שבו). פרופ' גרטי המחיש במחקריו את תפקידם המרכזי של שני חלבונים בוויסות לחץ הדם – "תעלות נתרן", ו"משאבות נתרן- אשלגן" – שדרכן עוברים חומרים אלה אל תוך התא, או ממנו החוצה. הוא מצא, בין היתר, כי המנגנונים המווסתים את פעולת התעלות פועלים בתגובה לאיתות כימי, המתבטא בשיחרור מוגבר של הורמון סטרואידי מבלוטת יותרת הכליה. הורמון זה חודר לתאי הכליה, נקשר לקולטן ייחודי, וגורם בעקבות זאת שני תהליכים: "פתיחת" תעלות חדשות שלא היו פעילות קודם לכן, והיווצרות מוגברת של תעלות חדשות. מחקרים אלה קידמו במידה משמעותית את הבנתנו באשר לגורמים המביאים לעלייה בלחץ הדם, וכן את היכולת לפתח שיטות חדשות וטיפול תרופתי יעיל לוויסות לחץ דם ולמניעת ההפרעה הנפוצה הזאת.

 

"המכון איבד חבר, מדען, ומנהיג גדול. טביעות האצבעות של חיים נראות ומורגשות היטב בכל הקמפוס שלנו, ובכל אחת ממעבדות המחקר שבו. רוחו, ובכלל זה חוש ההומור הייחודי והמושחז שלו, הטבול בהרבה אהבת אדם, תשרה איתנו תמיד".