אחרי מות - פרופ' חיים גרטי

01.12.2014
 
 
פרופ' חיים גרטי
פרופ' חיים גרטי סיפר לא אחת כיצד גדל והתחנך במה שאהב לתאר כ"חצר האחורית של מכון ויצמן למדע". הוא נולד ב-1948 – בבולגריה, ובשנת 1950 עלה לארץ עם משפחתו, שהשתקעה ברחובות. זיכרונות הילדות שלו קשורים איפוא, באופן לא מפתיע, בנופיו ובגניו של מכון ויצמן למדע. הנה זיכרון ילדות לדוגמה: "ילדי בית-הספר היסודי של רחובות מילאו תפקיד חשוב בחיי המכון. לעיתים קרובות נקראנו לשמש כמקבלי פניהם של אורחים חשובים מחו"ל. לא פעם העמידו אותנו לאורך הכביש המוביל למכון ונתנו בידינו דגלונים לנפנף בהם".
 
עם או בלי קשר לנפנוף הדגלונים, חיים גרטי החל להתעניין במדע בעודו ילד צעיר. בבית-הספר התיכון (מגמה מתמטית פיסיקלית), כבר היה ברור שהוא נמשך למתמטיקה, לכימיה ולביולוגיה, ועתידו המקצועי, כמו שאומרים, נקבע. מכון ויצמן למדע הצטייר בעיניו כ"מקום נפלא, אפוף הילה של מקדש מדעי". הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, והמשיך ללימודי תואר שני
ודוקטורט בתחום הביופיסיקה במכון, בהנחייתו של פרופ' רוי קפלן.
 
אחרי שביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת קולומביה, ארה"ב, חזר בשנת 1984 למכון כחוקר בכיר, ובשנת 1988 הועלה לדרגת פרופסור חבר. בשנת 1997 עלה לדרגת פרופסור. בשנה זו גם ביצע את אחת המלאכות הקשות במכון: איחוד שתי מחלקות. בהנהגתו אוחדו המחלקה לביוכימיה והמחלקה לחקר ממברנות וביופיסיקה, והוקמה המחלקה לכימיה ביולוגית – מהגדולות שבמחלקות המכון. בשנת 2002 התמנה לתפקיד סגן נשיא המכון ליישומים טכנולוגיים, ובשנת 2006 – לתפקיד סגן הנשיא.
 
מחקריו של פרופ' גרטי תרמו להבנת התהליכים הטבעיים המווסתים ספיגה של מלחי נתרן בגוף. ידוע כי ספיגה מוגברת של מלחי נתרן, כתוצאה משיבוש מנגנוני בקרה טבעיים, גורמת ספיגת יתר של מים, דבר שגורם בהמשך לעליית לחץ הדם, תופעה שכשלעצמה עלולה לגרום מחלות לב, מחלות כליה, ואף שבץ מוחי (הכליה היא האיבר המסנן את הדם בגוף ומווסת את כמות המלח והמים שבו). פרופ' גרטי המחיש במחקריו את תפקידם המרכזי של שני חלבונים בוויסות לחץ הדם – "תעלות נתרן", ו"משאבות נתרן- אשלגן" – שדרכן עוברים חומרים אלה אל תוך התא, או ממנו החוצה. הוא מצא, בין היתר, כי המנגנונים המווסתים את פעולת התעלות פועלים בתגובה לאיתות כימי, המתבטא בשיחרור מוגבר של הורמון סטרואידי מבלוטת יותרת הכליה. הורמון זה חודר לתאי הכליה, נקשר לקולטן ייחודי, וגורם בעקבות זאת שני תהליכים: "פתיחת" תעלות חדשות שלא היו פעילות קודם לכן, והיווצרות מוגברת של תעלות חדשות. מחקרים אלה קידמו במידה משמעותית את הבנתנו באשר לגורמים המביאים לעלייה בלחץ הדם, וכן את היכולת לפתח שיטות חדשות וטיפול תרופתי יעיל לוויסות לחץ דם ולמניעת ההפרעה הנפוצה הזאת.
 
בתפקידו כסגן הנשיא ליישומים טכנולוגיים קיבל פרופ' גרטי מספר החלטות משמעותיות ואמיצות, שהובילו לחיזוק משמעותי של מצבו הכלכלי של המכון.
 
נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן אומר לזכרו: "חיים היה (כמה קשה לומר זאת בלשון עבר), אדם נפלא, חכם, חיובי, ממוקד, והוא הבין לעומק את מהותו של המכון, את יעדיו ואת הערכים העומדים בבסיסו. הייתה לי זכות גדולה לעבוד במחיצתו ולהיעזר בתבונתו בשמונה השנים האחרונות. חיים פעל וחשב ללא לאות במטרה לקדם את המכון, ולתת למדעניו את כל מה שנחוץ להם כדי להמריא לגבהים חדשים ולמצות את יכולותיהם. הייתה לו יכולת נדירה להבדיל בין עיקר לטפל, למקד ולפשט את הבעיה או השאלה – ואז לקבל במהירות את ההחלטה הנכונה, ומיד, ללא שיהוי, לעבור הלאה להתמודדות עם האתגר הבא.
 
"המכון איבד חבר, מדען, ומנהיג גדול. טביעות האצבעות של חיים נראות ומורגשות היטב בכל הקמפוס שלנו, ובכל אחת ממעבדות המחקר שבו. רוחו, ובכלל זה חוש ההומור הייחודי והמושחז שלו, הטבול בהרבה אהבת אדם, תשרה איתנו תמיד".
 
פרופ' גרטי השאיר אחריו אשה, נירה, גם היא בוגרת המכון, ושלושה בנים, שניים מהם בוגרי המכון.
 
יהי זכרו ברוך. 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם