שאלות אישיות עם נעמה אבירם

01.12.2014
 
 
 
נעמה אבירם

 

נעמה אבירם

תלמידת מחקר לתואר שלישי בקבוצת המחקר של ד"ר מאיה שולדינר
המחלקה לגנטיקה מולקולרית,
בת 29, נשואה
 

מה את חוקרת?

אני חוקרת מסלולים שמכתיבים את מיקום החלבונים בתא והפרשתם. המחקר מתבצע בשמר האופים, אותו כולם מכירים כרכיב בבישול בירה או בהתפחת בצק: זהו יצור חד-תאי, שלמרבה הפלא דומה מאוד לתאים בגופנו. המעבדה שלנו משתמשת בשמרים כדי לחקור מנגנונים תאיים, שחלקם שמורים אבולוציונית עד לבני-האדם. דוגמה לתהליך שמור מסוג זה הוא מיקום החלבונים והפרשתם: בכל תא אוקריוטי (בעל גרעין) צריכים כל החלבונים המיועדים לאחד האברונים או להפרשה אל מחוץ לתא להגיע לאחר ייצורם אל הרשתית התוך-פלזמית (ER), שם הם עוברים קיפול, עיבוד ומיון, ונשלחים אל יעדם הסופי. החלבונים אינם יכולים להגיע באופן עצמאי אל ה-ER, ולכן הם פיתחו מנגנונים שמכווינים אותם לשם בדרך מדויקת ומבוקרת. בעזרת שילוב של סריקות גנטיות, מיקרוסקופיה ושיטות ביוכימיות קלאסיות הצלחתי למצוא שלושה גנים חדשים המעורבים בתהליך, ואני שואפת לאפיין אותם כמסלול הכוונה חדש.

 

איך החלטת להיות מדענית?

את התואר הראשון שלי עשיתי בקמפוס מכמורת, בנושא מדעי הים וביוטכנולוגיה ימית. נרשמתי ללימודים מתוך אהבתי הגדולה לים, וראיתי את עצמי עוסקת בתחומים הקשורים באקולוגיה ובשמירה על הטבע. בתחילת השנה השנייה של התואר השתתפתי בשני קורסים שטילטלו את עולמי: גנטיקה וביוכימיה. בשיעורים הייתי מרותקת ומוקסמת מהמורכבות ומהאלגנטיות בה מתפקד התא. התמלאתי סקרנות, ורציתי להבין לעומק כיצד תהליכים מולקולריים מתרחשים ומאפשרים את קיום החיים, וככל שקראתי יותר – הופתעתי לגלות כמה מעט אנחנו יודעים. כבר באותה שנה היה לי ברור שאני רוצה להיות חוקרת, ולקחת חלק בפענוח הפאזל המורכב והמיסתורי של עולם הביולוגיה.

 

מי היא דמות המופת שלך?

בנוסף להיותי דוקטורנטית, אני מנגנת על גיטרה בס וחברה בלהקה. זה אולי יישמע מצחיק, אבל יש הרבה דמיון בין תהליך המחקר במעבדה לבין תהליך היצירה המוסיקלי. אחד היוצרים שהשפיעו עלי ביותר הוא דייב גרוהל, שכבר בנעוריו הפך להיות אחת הדמויות המובילות בקהילת המוסיקה העולמית. קרוב ל-30 שנה הוא ממשיך להמציא את עצמו מחדש ולפרוץ את גבולות הנוחות שלו, תוך הפיכת המעמד שלו למנוף לקידום נושאים הקרובים לליבו. הוא עושה את כל זה במקצועיות ללא דופי ובהנאה מידבקת, וזו בדיוק הדרך שבה אני רוצה לחיות ולבצע את המחקר שלי. ואם אפשר להוסיף דבר מהלב, מי שמשמש לי מופת מדי יום ביומו הם הסבים והסבתות שלי, שהם דוגמה מדהימה לחוזק, לחום, לחוכמה וליושר. אני מקווה שאצליח לקחת איתי הלאה את התכונות הנפלאות שלהם, ולחיות את חיי לפי הדוגמה האישית הייחודית שהם היו לי ועודם משמשים עבורי.

 

כיצד את מתייחסת להתמודדות שלך כאשה בעולם האקדמי?

במקום בו אני נמצאת היום, אני לא מרגישה שהיותי אשה מגבילה אותי. התמזל מזלי ויש לי משפחה נפלאה, בן זוג תומך, והליווי שאני מקבלת מהמנחה שלי הוא מעל ומעבר למה שיכולתי לקוות לו. עם זאת, אני רואה ושומעת סטודנטיות שמצבן שונה מאוד - הן אינן מקבלות מסביבתן את התמיכה שהן זקוקות לה, וחלקן מאבדות את האמון ביכולתן להצליח ולבסס לעצמן קריירה מדעית.

לדעתי, מקור הפער המיגדרי אינו באקדמיה. זוהי בעיה חברתית עמוקה, שהיכתה שורש גם בנו, הסטודנטיות. כדי להעלות את הנושא הזה לדיון אני מקימה השנה פורום-דוקטורנטיות בפקולטות למדעי החיים, שיכלול דיונים קבוצתיים וסדנאות מעשיות. אני מקווה שכך נוכל לרכוש כלים להתמודדות עם דוגמות חברתיות שמגבילות אותנו במסלול האקדמי, ולעודד נשים לממש את הפוטנציאל שלהן באקדמיה ובכלל.
 
 

איפה את שואפת להיות בעוד עשר שנים?

בעוד עשר שנים אסיים את המחקר הבתר-דוקטוריאלי שלי באחת המעבדות המובילות בחקר הביולוגיה של התא. הייתי רוצה להישאר באקדמיה, ולהמשיך לחקור תעלומות תאיות. השאיפה הגדולה ביותר שלי היא להגיע למעמד מקצועי שכזה, תוך שמירה על איזון בריא בין העבודה לחיים האישיים, וששיגרת היום-יום שלי תשלב גם זמן איכות עם המשפחה, עם החברים, ועם עצמי.

שתף