שאלות אישיות עם רנטה בלגליי

אני חוקרת מערכים מולקולריים על גבי משטחים, תוך התמקדות ביישומים אלקטרוניים. אופן ציפוי המשטחים מתבצע בשיטת שכבה על גבי שכבה (layer-by-layer), תוך שימוש ביחסי גומלין קואורדינטיביים בין המרכיבים השונים של המערך. שיטה זו מאפשרת יצירת שכבות דקות בעלות ארגון פנימי ברמה הננומטרית, וכן אינטגרציה של רכיבים שונים למערך אחד. אבני הבניין בעבודת מחקר זו הן מבנים אורגנו-מתכתיים פעילים אלקטרו-כימית, בעלי זיקה אלקטרונית שונה. במהלך המחקר הראיתי, שסידור נכון של הרכיבים על גבי משטח מוליך והפעלת פוטנציאל מתאים יכולים להוביל לזרימה חד-כיוונית, או לחלופין, לזרימה דו-כיוונית, של אלקטרונים במערכים. יתרה מזאת, הצלחתי לפתח שיטה המאפשרת שליטה והערכה של מרחק מעבר האלקטרונים בחומרים אלה. באחרונה הדגמתי כיצד אפשר לשלב שכבות דקות מסוג זה
כשכבות מוליכות אלקטרונים בתאים סולאריים אורגניים, ולשלוט ביעילות התאים באמצעות שינוי הרכב השכבה וסידורה הפנימי.

 

המשיכה שלי למדע התחילה בגיל די מוקדם, ובמהלך הלימודים בתיכון כבר ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. היו לי מורים נהדרים לכימיה ולביולוגיה, ואני זוכרת את עצמי מגיעה לשיעורי מדעים בלבד. בהמשך החלטתי לשלב בין לימודי הכימיה והביולוגיה באוניברסיטה, ועם הזמן התעניינתי יותר ויותר בכימיה. אהבתי במיוחד את המעבדות בכימיה אורגנית סינתטית, כי שם אפשר היה "להרגיש" את הכימיה בידיים. הרצון לחקור תהליכים כימיים פונדמנטליים הוביל אותי למכון ויצמן למדע, ואני יודעת שאני בדרך הנכונה, כי עדיין כל תגלית חדשה במעבדה מרגשת אותי מאוד.

 

שולמית אלוני. פעילויותיה למען זכויות האדם, ובפרט שיפור מעמד האשה, קידום רעיון הנישואים האזרחיים, והמאבק בכפייה הדתית במדינה, כל אלה קרובים מאוד לליבי, ונוגעים לתחומים רבים בחיי, בין השאר, כאשה העוסקת במדע. עקרון פעולתה היה השוויון – דבר שעדיין חסר באקדמיה.

 

חוסר שוויון מיגדרי באקדמיה הוא נושא שמטריד אותי רבות. לא פעם נתקלתי בלבטים בעניין המחקר הבתר- דוקטוריאלי הנוגעים למעבר למדינה אחרת יחד עם כל המשפחה. הלבטים הללו בולטים בעיקר אצל סטודנטיות, ונובעים מאי-שוויון בתחומי חיים אחרים. כך יוצא, שעקב חלוקה לא-שוויונית של התפקידים במשפחה, או השתכרות גבוהה יותר בממוצע של גברים לעומת נשים (מה שהופך את הנסיעה של האשה לצורך מחקר לצעד לא משתלם מבחינה כלכלית), ההחלטה המתקבלת בהרבה מהמקרים היא ויתור. כיום אני אופטימית יותר לגבי שינוי המצב הקיים, בגלל המודעות הגוברת והשיח בעניין זה.

 

השאיפות שלי לעשר השנים הקרובות הן בעיקר מקצועיות. אני שואפת לעשות מחקר בתר-דוקטוריאלי משמעותי וחדשני, ולאחר מכן להמשיך במחקר בעל חשיבות ותרומה טכנולוגית בתחום הכימיה ומדע החומרים. חיי המשפחה לא פחות חשובים לי מהמחקר, ואני מקווה להגיע לאיזון בין השניים.