בין דיפלומטיה למדע

01.03.2015
 
פרופ' צפרא לרמן
 
פרופ' צפרא לרמן
פרופ' צפרא לרמן, חוקרת בקולומביה קולג' בשיקגו, יסדה את המכון לחינוך מדעי ולתקשורת מדעית של הקולג' ואף עמדה בראשו, תוך שקידמה שיטות יצירתיות לשילוב מדע עם דרמה, מוסיקה, ריקוד ואמנויות נוספות. עבודתה זו שיגרה אותה, לעיתים, הרחק מעבר לאולם ההרצאות. מ-1986 ועד 2010, למשל, היא שירתה כיושבת הראש של תת-ועדה לחופש מדעי ולזכויות אדם באגודה האמריקאית לכימיה (ACS).
 
בתפקידה זה, לפני כ-30 שנה, היא למדה בקורס מזורז את השפה הרוסית, ושמה פעמיה לברית-המועצות כדי לסייע למדענים שחפצו בכך לעבור לארצות המערב. במסגרת זו קיימה סמינרים בעליות גג, הפיצה מגזינים מדעיים מערביים, ואספה קורות חיים ממדענים. יורי טרנופולסקי הוא מדען יהודי מאוקראינה ששהה תקופה מסוימת במחנה עבודה סובייטי. ב-1987, בעזרתה של פרופ' לרמן, הוא עבר לארצות הברית‎, והחל לעבוד שם ככימאי תעשייתי. בספר זכרונותיו הודה טרנופולסקי לפרופ' לרמן על מאמציה להוציאו מברית-המועצות. במכתב אחד אליה כתב: "לעיתים קרובות תהיתי מה גורם לאדם החי חיי חופש, בביטחון ובנוחות, להילחם למען אנשים החסרים את כל אלה, בצדו השני של העולם... לבסוף הבנתי שיש משהו משותף לקורבן הרחוק ולמלאך האמריקאי השומר. שניהם ניחנו ביכולת ללכת כנגד הזרם, ושניהם עשו בשביל המדע משהו שכמעט אי-אפשר להסבירו בדרך רציונלית".
 
מפעל אחר של פרופ' לרמן – הפגשת מדענים מרחבי המזרח התיכון – זיכה אותה בהכרה מצד האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS), וזו החליטה להעניק לה באחרונה את פרס הדיפלומטיה המדעית לשנת 2014. הפרס הוענק לה על פעילות שיזמה והחלה לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001, ובמסגרתה היא השיקה את ועידת מלטה הדו-שנתית הראשונה, שנועדה לצמצם את העוינות באיזור זה של העולם, ולשמש הזדמנות לשיתופי פעולה מדעיים. בוועידה, שנדדה מאז למקומות נוספים, השתתפו גם מדענים מאיחוד האמירויות הערביות, איראן, בחריין, הרשות הפלסטינית, טורקיה, ירדן, כוויית, לבנון, לוב, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, קטאר, ארצות הברית וישראל.
 
בכל מפגש כזה משתתפים חתני וכלות פרס נובל, אשר מושכים את המדענים מכל הלאומים. מפגשים אלה מהווים הזדמנות רבת-ערך לדיון בסוגיות המחייבות שיתוף פעולה אזורי, כמו איכות מים, בטיחות וביטחון במחקר בכימיה, אנרגיה חלופית, וכן חינוך מדעי. "ישנם אנשים שלהוטים לשתף פעולה, ללמוד ולבנות רשתות גלובליות", אומרת פרופ' לרמן. "במקרים מסוימים, המדענים מישראל המשתתפים בוועידה הם הישראלים הראשונים ששאר המשתתפים פוגשים בחייהם".
 
בנימוקים למתן הפרס משבחים חברי הוועדה את מאמציה "להגביר את השימוש בשיתוף פעולה מדעי כאמצעי להשגת שלום, וכדרך לשפר את הבנתנו בנוגע לתפקידו של המדע בטיפול בסוגיות חברתיות משמעותיות במזרח התיכון, וזאת חרף המחסומים הפוליטיים הקיימים".
 
ארבעה מדענים ממכון ויצמן למדע השתתפו בוועידת מלטה מאז ייסודה: פרופ' דוד כאהן מהמחלקה לחומרים ופני שטח; פרופ' ליאה אדדי מהמחלקה לביולוגיה מבנית; פרופ' רון נעמן מהמחלקה לפיסיקה כימית; וד"ר רחל ממלוק-נעמן מהמחלקה להוראת המדעים. כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת, מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון, השתתפה בוועידת מלטה השישית, ותיקח חלק גם בוועידה השביעית.
 
"יחסי החברות הקרובים שנוצרו כתוצאה מוועידת מלטה הם אחת התוצאות החשובות ביותר שלה", אומר פרופ' רון נעמן. בשנה שעברה הוא אירח במעבדתו את פרופ' חסן דוויק, כימאי מאוניברסיטת אל-קודס בירושלים וסגן נשיא בפועל של האוניברסיטה, לשנת שבתון מלאה; השניים ממשיכים לשתף פעולה.
 
פרופ' לרמן אומרת, שלא הייתה מגיעה להישגיה ללא החינוך שקיבלה במכון ויצמן למדע, ומהמנחה שלה לדוקטורט, פרופ' דוד סמואל. "במכון", היא אומרת, "נחשפתי לתרבות שמתבססת על מדע, אבל גם לחשיבות החינוך המדעי. זו השקפת עולם רחבת אופקים המדגישה שיתוף פעולה וחופש דעה ומחשבה. אני גאה במיוחד להיות בוגרת של מכון ויצמן למדע, ומזכירה זאת בכל הרצאה שאני נושאת". לאחר מפגש בוגרי הפקולטה לכימיה כתבה פרופ' לרמן מכתב נרגש לדיקן, פרופ' גלעד הרן: "ישבנו כולנו, שרנו את כל השירים יחד עם ישראל גוריון ואסף אמדורסקי. חלקנו שוב חוויות, רעיונות ותוכניות לעתיד. זו הייתה חוויה מרחיבת לב ובלתי נשכחת".
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם