רפלקס מותנה

01.03.2015
 
 
רפלקס מותנה
 
 
Ivan Pavlov: A Russian Life in Science
Daniel P. Todes
Oxford University Press
855 עמודים
 
ספק רב אם דניאל טודס היה מסוגל לכתוב ביוגרפיה כזאת על אודות חייו של איוואן פבלוב (1936-1849) לפני שהחלה להתפרק ברית-המועצות. שם התייחסו למדענים רוסיים גדולים ולגיבורי תרבות אחרים באותה יראת כבוד שנהוג היה בעבר להפגין כלפי גיבורי המיתולוגיה. לחוקר זר לעולם לא היו נותנים גישה חופשית לחומרים ארכיוניים על מדען כמו פבלוב, חתן פרס נובל לשנת 1904 על עבודתו בפיסיולוגיית העיכול, ומהדמויות הבולטות ששמן שירת את השלטון הסובייטי כסמלי גאווה לאומית. נראה כי הדוגמה המובהקת ביותר לשימוש בשמו של פבלוב לשם שילהוב הפטריוטיות התרחשה בסתיו 1941: בזמן שטנקים גרמניים כיוונו את קניהם לעבר מוסקבה, נאם סטלין נאום מפורסם בו זעק שמות של 16 דמויות היסטוריות שהולידה "האומה הרוסית הגדולה". ביניהם היה פבלוב – הוכחה ניצחת לכך שלגרמניה הנאצית אין שום סיכוי להביס את ברית-המועצות.
 
טודס התחיל את מחקרו על חייו של פבלוב בזמן כהונתו של גורבצ'וב, כאשר, במסגרת מדיניות ה"גלסנוסט" (פתיחוּת), נפתחו הארכיונים ברוסיה לכל דורש. במהלך כ-25 שנות עבודה על הספר הוא השיג חומר תיעודי רב כמעט על כל היבט בחייו ובעבודתו של פבלוב. הוא אף הרחיק לכת וטיפס על השולחן ששימש את פבלוב לניסוייו בכלבים, במטרה להתחקות אחר האיש, ולא הגיבור המיתולוגי שעשו ממנו, ובמהלך הכתיבה הפריך מספר תפיסות מוטעות ביחס לחייו ולמחקרו המפורסם בכלבים. כך למשל, אומר טודס, פבלוב מעולם לא אילף כלב להזיל ריר לצליל הפעמון. הפעמון האגדי לא הביא שום תועלת במהלך הניסויים, כיוון שהייתה נחוצה שליטה דקדקנית במשך הגירוי ובטיבו, ולכן השתמש פבלוב, לרוב, בכלים כמו מטרונום או באמצעים כמו שוֹק חשמלי. גם המושג שאולי מזוהה ביותר עם פבלוב, "רפלקס מותנה", הוא מקור לאי-הבנות המעוותות את מטרותיו. הוא הוקסם ממיסתורי המוח והנפש, כך ששאיפותיו הרחיקו לכת הרבה מעבר לפיענוח מנגנון הזלת הריר.
 
טודס מתאר את פבלוב כבעל אישיות חזקה, אדם נחוש, אדנותי, ונוטה להתפרצויות מזג לא נעימות, שאמנם עודד הבעת דעה חופשית במעבדתו, אך שלט באופן מוחלט בהתנהלותה.
 
 
בחייו הארוכים משתקפים פרקי ההיסטוריה השונים במה שהיה תחילה רוסיה הצארית, ובהמשך ברית-המועצות. הספר, שאורכו יותר מ-850 עמודים, גדוש בפרטים שריבויים עלול להקשות על הקריאה. יחד עם זאת, בעזרת פרטים אלה אפשר ללמוד על זרמים פוליטיים ואינטלקטואליים מתקופתו של פבלוב, ולקבל הצצה נדירה על אירועים ודמויות בולטות שמילאו תפקיד משני בחייו. למשל, כאשר סרפימה, ארוסתו ולימים אשתו של פבלוב, פנתה לדוסטויבסקי לקבלת הנחיה רוחנית, כפי שעשו אז צעירים רבים, היא הופתעה להיתקל ביחס קר ועוין מצדו. רק לאחר מספר ניסיונות התגלתה הסיבה: כינויה בין קרוביה היה "שרה", ודוסטויבסקי, שהיה אנטישמי מובהק, חשב שהיא יהודייה. מיד כשהתבררה הטעות – קיבל אותה הסופר המפורסם בזרועות פתוחות.
 
לאחר המהפכה הבולשביקית נלחם פבלוב נגד ההשתלטות הגוברת של המדינה על עבודתו. הקריירה המדעית שלו המשיכה לשגשג בזמן השלטון הסובייטי (20 שנות חייו האחרונות כבר היו בעידן זה), אך למרות זאת, בשנות חייו האחרונות מתח המדען ביקורת קשה על המשטר, ואף ניצל את השפעתו כדי להציל מהגולאגים קורבנות רבים.
 
הביוגרפיה זכתה לשבחים רבים בכלי התקשורת בעולם. במגזין ה"ניו-יורקר", למשל, נכתב: "אף חוקר של פבלוב או של תחומי המדע שהתפתחו בהשראתו לא יוכל להתעלם מהישג זה".
 
 
 
 

תגיות:

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם