מדעני מכון ויצמן למדע מגישים: מדע על הבר 2015

03.05.2015
מדע על הבר 2015

58 מדענים, 57 ברים, שלושה רקדנים, שני כנרים, זמרת סופרן אחת ומספר לא ידוע של כוסות ויסקי. מדעני מכון ויצמן למדע ישרטטו בתל-אביב את קווי המתאר של חזית המדע העולמית

 

זה יקרה ביום חמישי, 14 במאי, בשעה 20:30. עשרות מדענים בכירים ומספר תלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-57 ברים נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, על השאלות המדעיות הפתוחות ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.

 

האם ייתכנו מציאויות מקבילות? האם יש ביקום חומר אפל ואנרגיה אפלה? האם קיימים חיים מחוץ לכדור-הארץ? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם אפשר ללמוד תוך כדי שינה? מה הקשר בין מדע לאמנות? לאופרה? לריקוד מודרני? אלה רק מעט מהשאלות שמדעני המכון ידונו בהן עם הבליינים בברים.

 

מדע וריקוד מודרני: פרופ' איתן גרוס ישלב בהרצאתו קטעי ריקוד מודרני, שהוא יבצע בעצמו, בשיתוף עם הרקדן שחר בנימיני (לשעבר, בלהקת בת-שבע). איתן ושחר יספרו על הדרך שבה הריקוד תורם לחקר תעלומות גוף האדם, ובפרט תעלומות המיטוכונדריה – האיבר התוך-תאי שאחראי למשק האנרגיה בגופנו.

 

מדע ואופרה: פרופ' אהוד שפירא ישלב בתחילת הרצאתו שני שירי אופרה, מיצירתו של המלחין האיטלקי בן המאה ה 17, הנרי פרסל. אל פרופ' שפירא, השר בריטון, יצטרפו זמרת הסופרן יעלה אביטל, הפסנתרנית הבין-לאומית רויטל חכמוב, והכנרים גלעד הילדסהיים ופאבל לוין. אחד מהשירים שהם יבצעו קרוי "שיר למכשיר", שהוא, למעשה, שיר תהילה אלגורי למזקקת בירה. השיר השני מביא תובנות של פוליטיקאי מזדקן שמצא פתרון למצוקות הפוליטיקה (ציטוט: "לשתות – וכך לתמוך במדינה").

 

מדע ואמנות: ארסני פינקלשטיין ישוחח על הדרך שבה אמנים, לאורך ההיסטוריה, חקרו את יכולותיו של מוח האדם, ופיתחו – על בסיס התובנות שהשיגו - אמצעים שאיפשרו לנו להציג, לייצג ולהבין את המציאות (הפיסית או הנפשית), באמצעות אמנות.

 

מדע והעיר הגדולה: מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק את הידע המדעי, ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי. זו הפעם החמישית שמדעני המכון מביאים את בשורת המדע לברים בתל-אביב. מדובר בסיפור הצלחה מהדהד, ששינה את הרגלי הבילוי והכניס מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה בעיר הגדולה. "מדע על הבר" מהווה מודל לחיקוי, וארגונים רבים הולכים בעקבות המכון ומקיימים אירועים שונים "על הבר".

 

מדע על הבר מתקיים בשיתוף מותג הוויסקי Grant’s, "טיים אאוט תל-אביב" וביה"ס חמד"ע.

 

מידע נוסף, תמונות ותיאום ראיונות:
משרד הדובר, מכון ויצמן למדע:  08-9343856news@weizmann.ac.il
 

 

מדע על הבר 2015 – שיחות ומיקומים

 

1.      שלי רפ

יש כימיה בפייסבוק

אגנס פאב ת"א – אבן גבירול 129, 03-6427260

האם אפשר ללמוד כימיה בתוך קבוצת פייסבוק? מדעני מכון ויצמן למדע ניסו ובדקו את השאלה הזאת בקבוצות להוראת כימיה, שפתחו מורים ותלמידים. מה עלה בגורל הניסוי? מה אפשר ללמוד ממנו? ומה זה אומר על עתיד החינוך?

 

2.      ד"ר ניר קמפף

כוחות בשטח

אדוארד בר – הכרמל 12, 03-5101695

עולמנו מורכב ממשטחים רבים. תוך שימוש בשיטות מתקדמות, בוחנים מדענים ממכון ויצמן למדע תופעות המתרחשות על-פני משטחים, כגון מנגנון החיכוך, החיוני כל כך, בין היתר, במפרקי גופינו. איך התגליות בתחום זה יכולות לתרום לרפואה המתקדמת?

 

3.      ד"ר שירלי שולמן דאובה

תאים מלאכותיים על שבב

אוגנדה – סמטת בית הבד 5, 050-8328331

תא חי הוא מעין אוסף של "מפעלים": מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. במחקר מתקדם, מרכיבים מדעני מכון ויצמן למדע את ה"מפעלים" האלה, וממקמים אותם מחוץ לתא, על-גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בדרך לייצור תא חי מלאכותי.

 

4.      ענת צימר

מחפשים תרופה לסרטן

אוויטה – יבנה 31, 052-6665599

עשרות שנים של מחקר, הרבה מאוד כסף שהושקע במחקר – ועדיין לא נמצאה תרופה לסרטן. כיצד זה ייתכן? מהי מחלת הסרטן, כיצד היא מתפתחת, מה הם הטיפולים המשמשים היום לטיפול בה, ולאן הולך המחקר המדעי בתחום.

השיחה תשודר בשידור חי באינטרנט

 

5.      פרופ' איתן גרוס

כשהמדע פגש את הריקוד

אוזן בר – קינג ג'ורג' 48, 03-6215210

כיצד נראים חייו של מדען החוקר את תעלומות גוף האדם? כיצד מתנהלים חייו של רקדן וכוראוגרף שמתעניין באנשים שאינם רקדנים? מה קורה כשהם נפגשים? איך הריקוד תורם למדע? פרופ' איתן גרוס והרקדן שחר בנימיני (לשעבר "בת שבע"), בשיחה מרגשת על גוף ונפש.

השיחה תשודר בשידור חי באינטרנט

 

6.      עדי גולדנצוייג

ממציאים את הטבע מחדש

איז'ו ובבט – דיזנגוף 141, 054-7057050

באמצעות אלגוריתמים מתקדמים המדענים מנסים לתכנן חלבונים שלא קיימים בטבע, במטרה לרפא מחלות, לשפר את איכות הסביבה ולהבין טוב יותר את סודות החיים. על הפרק: נוגדנים שמנטרלים תאי סרטן, חיידקים מפרקי פלסטיק, סיב ביולוגי חזק מפלדה, ועוד.

 

7.      פרופ' יואב סואן

מכונות מאלתרות

איסמי סלמה ISMI SALMA– אסתר המלכה 2, 054-7991700

מהן הדרישות המינימליות מ"מכונה חיה" שיכולה להתרבות ולהתמודד עם בעיות? באמצעות האבולוציה הרב-דורית, האורגניזמים מכינים "תוכניות מגירה" המאפשרות להם להתמודד עם קשיים. אבל מה קורה כאשר כל פרט נתקל בבעיות שפתרונן חורג מ"תכניות המגירה"? מה תפקידו של האילתור במצב זה? ומה אפשר ללמוד מכך?

 

8.      ד"ר עפר פינרמן

נ  נמ  נמל  נמלה? נמלים

אקבר AKBAR– רבי נחמן 2, 077-4813261

פעמים רבות נדמה כאילו יש נמלים בכל מקום. הסיבה היא שזה אכן כך – יחד עם בני-האדם, הנמלים הן היצור הדומיננטי ביותר על-פני האדמה. האדם והנמלה מתאפיינים ביכולתם להתקיים בחברות ענק. במה דומה חברת הנמלים לחברתנו? ובמה היא שונה? למה הנמלים מוצלחות כל כך? ומה אפשר ללמוד מהצלחתן על עצמנו?

 

9.      פרופ' יצחק פלפל

עתיד האבולוציה

בילי ג'ין Billie Jean– רוטשילד 10, 058-5909890

אנחנו מסוגלים, כיום, לשנות מסלולים אבולוציוניים, ובכך להשפיע עמוקות על בריאות האדם, על החקלאות ועל קיימות. המחשב עשוי להוות שחקן מרכזי בהנדסה אבולוציונית של יצורים שונים, ואולי אף של האדם. כיצד עושים זאת? והאם זה רצוי?

 

10.  ד"ר כפיר-ברוך אומנסקי

גנטיקה, טכנולוגיה ואתיקה

בר גיורא – דיזנגוף 64, 03-6204880

אנו יכולים לבחון וללמוד חומר תורשתי שלם של בני-אדם ובעלי-חיים. בידינו הגישה להררי מידע, שיכול להניב תשובות לשאלות גנטיות רבות. מהו עתידו של מדע הגנומיקה? ומהן ההשלכות החברתיות שנובעות ממנו?

 

11.  פרופ' אהוד אלטמן

מאיזה חומר עשוי הזמן?

ג'אספר בר – דיזנגוף 190, 052-8515574

מתוך הריקוד המשותף של מיליארדי חלקיקים, למשל האטומים בחומר, יכולים לנבוע מבנים ואף חלקיקים חדשים שאינם דומים כלל לרקדנים הראשוניים.דוגמאות לתופעות אלה, הקרויות תופעות התהוות, הן הבועות והקצף בכוס בירה. אבל מה קורה אם הריקוד השיתופי נענה לחוקי הפיסיקה הקוונטית? והאם החומר, הזמן והמרחב אינם אלא תופעות מתהוות הנובעות ממקור ראשוני משותף?

 

12.  פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן למדע

להאיר את העולם באור חדש

ג'ימי הו Jimmy Who  רוטשילד 24, 050-6667337

פרס נובל האחרון בפיסיקה הוענק לשלושת מפתחי הלד הכחול, אשר לדברי ועדת הפרס "מילאו את עולמנו באור חדש". כיצד מנסה האדם, לאורך ההיסטוריה, לגרש את החושך ולהאיר את עולמו, ומדוע הלד הכחול הוא ציון דרך חשוב במסע זה?

 

13.  פרופ' בני שילה

זבובים, אנשים והתפתחות העובר

דיזי פרישדון – דיזנגוף 121, 03-5234111

כיצד מכתיב המידע הגנטי החבוי בתאים את מבנה העובר? מהי ה״שפה״ שבאמצעותה התאים מתקשרים, מכוונים ומתאמים את התפתחות הרקמות השונות? ומה יכולים זבובים זעירים ללמד אותנו על התפתחות האדם?

 

14.פרופ' אלישע מוזס

עצבים, מחשבים ועתיד המוח

בוטיק - דיזנגוף 122, 050-2227148

האם אפשר לתכנן ולגדל רשתות עצביות "חכמות" שיוכלו לבצע חישובים ולעבד מידע? האם רשתות כאלה עשויות להוביל לבניית מוח מלאכותי? וכיצד זה מתקשר לתחושת כאב ולשינה?

 

15.  זיו צויגהפט

תקתוק השעון (הביולוגי) בעידן המודרני

הודנא – אברבנאל 13, 03-5184558

ביונקים, השעון הביולוגי מתאם בין הפיסיולוגיה וההתנהגות של הפרט, לבין הזמן ביממה. האם קיים קשר בין העלייה בשכיחותן של מספר מחלות מודרניות כמו סוכרת, השמנת יתר וסרטן, לבין תיפקודו של קוצב הזמן הפנימי?

 

16.  תום ביאליק

חינוך, מדע ומה שביניהם

הייד & סיק Hide & Seek– ברנר 2, 052-8942003

"תגיד לי ואני אשכח, תראה לי ואולי אזכור. תערב אותי ואני אבין" אמר קונפוציוס. כיצד להשתמש בעקרונות הלמידה הפעילה וגישת ההוראה בדרך החקר ליצירת חוויית למידה משמעותית ומעמיקה בשיעורי המדעים? וכיצד להעביר את האחריות על הלמידה לתלמידים, תוך יצירת סביבת למידה מאתגרת, מעניינת ומעשירה?

 

17.  פרופ' גלעד הרן

מכונות ביולוגיות זעירות

הקופסא, בר מקומי – קהילת סלוניקי 7, 03-6484788

חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות – הם צורכים אנרגיה ומשתמשים בה כדי לבצע סידרת פעולות, כמו, לדוגמה, להזיז משאות בתוך התא. כיצד פועלות המכונות האלה? כיצד אפשר לחקור אותן ולעקוב אחרי פעולתן? וכיצד ממצאי המחקרים האלה עשויים להשפיע על חיינו?

 

18.  פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע

כיצד כוכב נולד? והאם יש חיים מחוץ לכדור-הארץ?

טמפל בר רוטשילד –רוטשילד 11, 03-6995576

האם יש חיים במעמקי החלל החיצון? חיים יכולים להתקיים רק על כוכבי-לכת, ולמעשה, רק על כוכבי-לכת מסוג מסוים, המכילים חומרים מסוימים והנעים במרחקים מסוימים סביב כוכבים – השמשות שלהם. כיצד נולדים כוכבים (שמשות)? כיצד אפשר לזהות כוכבי-לכת הנעים סביבם, שעליהם, אולי, יכולים להתפתח חיים?

השיחה תשודר בשידור חי באינטרנט

 

19.  פרופ' דן תופיק

אבולוציה – כאן ועכשיו אבל בטוח

כולי עלמא – מקווה ישראל 10, 03-6565155

אבולוציה, כידוע, נמשכת זמן רב – עשרות מיליוני שנים. אלא שיש תהליכים אבולוציוניים שמתחוללים במשך שבועות או שנים בודדות. כיצד תהליך שמבוסס על אירועים מקריים, מוביל בסופו של דבר ליצירת מערכות ביולוגיות מורכבות? וכיצד אפשר לשחזר תהליכים אבולוציוניים במעבדה, לרווחת הרפואה והביוטכנולוגיה?

 

20.  פרופ' ניר דודזון

אפקט הפרפר – בעולם המיקרוסקופי

לבונטין 7 – לבונטין 7, 03-5605084

שינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכת כאוטית, כמו משק כנפי פרפר, עשויים לגרום שינויים גדולים בטווח הזמן הארוך. אבל מה קורה כשמקטינים את הפרפר לגודל של אטום בודד? האם הכאוס ישרוד? יעלם? יתחזק? ומה קורה כאשר כאוס ותורת הקוונטים נפגשים?

 

21.  פרופ' אהוד אחישר

בין המחשב למוח

לה שוק – דיזנגוף 92, 03-6033117

מחשבים יכולים לבצע מספר רב של מטלות טבעיות של המוח, לעתים אף ביעילות רבה יותר. אבל האם מחשב הוא מטאפורה טובה למוח? והאם אנחנו יכולים להבין את המוח על בסיס ההשוואה של פעולותיו לפעולות חישוביות?

 

22.  גדעון לפידות

מערכת חיסונית 2.0

מיין בזאר Main Bazar– עולי ציון 7, 03-5183927

נוגדנים מזהים גורמים זרים שפלשו לגופנו, ומגייסים את המערכת החיסונית כדי לחסלם. אבל יש גורמי מחלות שמתחמקים מזיהוי, וכך מתחוללות מחלות כמו שפעת או איידס. אלגוריתם ממוחשב, שפותח במכון ויצמן למדע, מאפשר יצירת נוגדנים כנגד גורמי מחלות שעד כה נותרו חשוכות מרפא.

 

23.  ד"ר איגור אוליצקי

לקרוא בגנים – לצפות את העתיד

נורמן בר, הלל הזקן 8, 03-5171030

מאות אלפי גנומים שלמים של בני-אדם ירוצפו השנה, ובקרוב נוכל לרצף את כלל הדי-אן-אי של כל תינוק שייוולד בישראל. אבל עד כמה אנחנו מבינים את מה שכתוב בגנים? האם ומתי נוכל לחזות או למנוע מחלות נפוצות? כמה קרוב היום שבו נוכל לשנות את גורלו של ילד לפני שנולד?

 

24.  פרופ' נחום אולנובסקי

אני אנווט – על מוח וזיכרון מרחבי

סאצ'מו בר – ויטל 2, 052-6636369

מדי לילה, יוצאים עטלפי הפירות ממערתם החשוכה, ועפים אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים משם. עטלפי חרקים מסוגלים לאתר חרק קטן בתוך סבך צמחיה, בחושך מוחלט. כיצד הם עושים זאת? מה למדנו עד כה על סודות הניווט, הזיכרון והחישה של העטלף? ומה זה אומר עלינו?

 

25.  ד"ר ענת ארזי

"ועוד הלילה חי..."

סטריטס אבן גבירול Streets IBN GABIROL– אבן גבירול 114, 03-5281616

גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק עושה המוח בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש בזמן השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח?

 

26.  רונה אבירם

לא דיגיטלי, לא אנלוגי: השעון הביולוגי

סטריטס דיזנגוף Streets DIZENGOFF– דיזנגוף 302, 03-6129299

בין אם אנחנו חיות לילה או משכימי-קום, גופנו נשלט על-ידי שעונים פנימיים שמנהלים תהליכים בדרך עצמאית, לעיתים ללא ידיעתנו. שעונים אלה יודעים את השעה בדיוק רב, גם בהיעדר גירוי חיצוני. מה מניע את השעון? ממה הוא מורכב? כיצד נקבע משך המחזור שלו? ואיך נוצר תיאום בין שעונים שונים?

 

27.  אלעד בשט

האם אפשר לייצר לגוף חלקי חילוף?

סלונה ארט בר – תרצה 17, 052-3353036

הרבה יצורים – כמו לטאות ותולעים – מסוגלים לתקן פציעות בגופם בהצלחה מדהימה. בני-אדם, לעומת זאת, אינם מצטיינים בתחום זה. בסרטי מדע בדיוני מראים לנו שבעתיד נוכל לגדל איברים חלופיים, ולרפא בדרך זו פגיעות שונות. האם ומתי החזון הזה יתגשם? ומהי "הנדסת רקמות"?

 

28.  ד"ר אושרית נבון

סיבים, ננו-צינוריות ופרסי נובל

פאב השופטים – אבן גבירול 39, 03-6951153

הסיבים קשורים לכל תחום בחיינו: ממוצרים ביתיים, דרך פיתוחים רפואיים, ועד כלי טיס ומעבורות חלל – הם נמצאים בכל מקום. אבל מהם אותם סיבים, ולמה המבנה הכימי המיוחד שלהם הופך אותם לכל כך נוחים לשימוש? ואם זה לא מספיק, איך הסיבים האלה קשורים לתחום חדש בננו-טכנולוגיה הקרוי ננו-צינורות? איך אותם צינורות זעירים מאפשרים למדענים לפתח, ברמה האטומית, את מוצרי העתיד? ואיך כל החידושים האלה מתחברים לתגליות שזיכו את פרופ' עדה יונת בפרס נובל?

 

29.  פרופ' ערן סגל

על חיידקים ותזונה מותאמת אישית

פאב ראש פינה – ברודצקי 17, 0546-789998

המזון שאנו אוכלים משפיע על משקלנו, ועל הסיכון לחלות במחלות. אך תזונה בריאה לאדם אחד אינה בהכרח בריאה לאחר. מה הקשר בין ההבדלים האלה לבין אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו? ואיזה עתיד מציע לנו פרויקט התזונה האישית?

 

30.  ד"ר גיא שחר

מלחמה אוטו-אימונית בסרטן

פאטיו בר Patio Bar, הירקון 114, 054-5908100

המטרה: גיוס המערכת החיסונית למלחמה בסרטן. הקושי: רקמות סרטניות מתפתחות מתאים בריאים, והמערכת החיסונית מתקשה לראות בהן אויב. כיצד מתגברים על הקושי הזה, ומפתחים שיטות חיסוניות מתקדמות לטיפול במחלה?

 

31.  ורד שחם

מנגנון ההשמדה העצמית של תאים

פולי – רוטשילד 60, 054-5598975

מוות תאי מתוכנן, מעין "התאבדות תאית", הוא אחד ממנגנוני ההגנה החשובים של הגוף שלנו. התאים מפעילים את המנגנון ההרסני הזה כדי למנוע נזק עתידי לגוף כולו, ותקלות במנגנון הזה עלולות לגרום מחלות שונות ובהן סרטן. כיצד פועל המנגנון הזה? מתי? ומה קורה כאשר הוא מתקלקל?

 

32.  פרופ' יחיאל זיק

עצם העניין

פיקוק Peacock – מרמורק 14, 03-6868259

עצמות השלד הן איברים שמקיימים מערכת יחסים מורכבת עם חלקים אחרים בגוף. באחרונה התגלו חלבונים שגורמים לתאי העצם להפריש חומרים שמפחיתים את צפיפות העצם, ולהחלשתה, דבר שמקל על תאים סרטניים ליצור גרורות בעצמות, ועלול להוביל להתפתחות סוכרת. כיצד אפשר לבלום את התהליכים האלה?

 

33.  פרופ' עילם גרוס

בראשית לפי המדע

פסאז' – אלנבי 94, 03-5603636

האם היקום זוכר את בריאתו? האם הייתה בריאה? מה משמעות בראשית? איך אנחנו יודעים שהיה מפץ גדול? הסיפור המדעי המסופר ביותר הוא החיפוש אחר הבראשית וגילוי קרינת הבראשית שנמצאת עימנו גם היום. על המפץ הגדול וההוכחות לקיומו.

 

34.  ד"ר ליאת יקיר

על אהבה, נשיקה וסודות אחרים

פר דרייר Par Derriere – קינג ג'ורג' 4, 03-6292111

היא נוצרת ונגמרת בכל דקה וגורמת למיליוני בני-אדם לסערת רגשות בכל פעם מחדש – האהבה. אך מה זו אהבה? למה היא כל כך מעסיקה אותנו? מה קורה במוח שלנו כשאנחנו מאוהבים? מה משפיע על הבחירה שלנו במי להתאהב, ומהו סודה של הנשיקה?

השיחה תשודר בשידור חי באינטרנט

 

35.  פרופ' יובל אורג

עולם קוונטי זעיר

פרישמנ'ס – פרישמן 39, 03-5232323

איך הומצאה תורת הקוונטים שרבים אינם מבינים אותה? מדוע אנו צריכים אותה בכלל? ואיך אפשר להבינה באמצעות התבוננות בחוף הים, בגלים ובשוברי הגלים בתל-אביב? ומה בעניין הניסיונות ליצור מחשב קוונטי?

 

36.  ד"ר אלון זילברמן 

בין מחלות "רגילות" לסרטן

פרלה – פלורנטין 8, 03-6823823

סרטן הוא שם כללי למחלה בה מספר תאים מתחלקים באופן לא מבוקר, ויוצרים גידול ממאיר. בתהליך זה התאים הסרטניים משבשים תהליכים חיוניים שונים, ומשתלטים על מסלולים התומכים בגדילה נורמלית, כך שישרתו את גדילתם. האם וכיצד אפשר ללמוד משיבושים ביולוגיים המתרחשים במחלות מסוימות על מחלת הסרטן?

 

37.  ד"ר דוד מרגוליס

האם "אף מלאכותי" יאבחן מחלות?

פרנדס אנדרגראונד FriendsUnderground– אבן גבירול 30,  054-8035757

האם אפשר לפתח גלאים מולקולריים זעירים שיבצעו "בקרת איכות" של מצבנו הרפואי? האם "אפים מלאכותיים" יוכלו לזהות סמנים סמויים של מחלות? מהם עקרונות התכנון של החישנים הכימיים והביולוגיים האלה? ומה עשויים להיות השימושים העתידיים של "אפים" כאלה?

 

38.  ד"ר לביא סקונדו

ללכת בעקבות האף

צ'ירס פלורנטין – ויטל 13, 052-6682721

האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי-חיים מנווטים? עד כמה חוש הריח שלנו רגיש? כיצד עובד חוש הריח? ומה חלקו, או תפקידו, במציאת בן/בת זוג, ובמערכות יחסים חברתיות?

 

39.  פרופ' ארנסטו יוסלביץ

ננו-חומרים בונים עתיד חדש

קוקיז קרים Cookies Cream– אלנבי 99, 03-6416303, 050-2216060

מהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים, ולעצב אותם לפי רצונם? ואילו יישומים יתאפשרו בעתיד הודות לתגלית זו?

 

40.  פרופ' יעקב קליין

תכונות החומר

קמפוס בר – בן יהודה 59, 054-6352566

מדוע הגומי גמיש? ומה הקשר בין גמישות הגומי לבין ההירוגליפים שיצרו המצרים הקדומים, כוננים קשיחים ורפואה מודרנית? ואיך כל זה קשור לשרשרות פולימריות?

 

41.  ד"ר ערן אלינב

תחושת בטן: אנחנו והחיידקים שלנו

קפה לנדוור גן מאיר – קינג ג'ורג' 30, 03-6295870

בגופנו שוכנות אוכלוסיות עצומות של חיידקים, פטריות, נגיפים וטפילים. כל אלה ממלאים תפקיד חשוב בפעילות התקינה של הגוף, וגם בתהליכי התפתחות של מחלות כמו השמנה, סוכרת, סרטן, טרשת עורקים ומחלות מעי דלקתית. כיצד התערבות ושינוי הרכב ותיפקוד החיידקים בגופנו יוכלו, בעתיד, לרפא או למנוע מחלות כאלה?

 

42.  פרופ' רועי עוזרי

מחשבים קוונטיים ומציאויות מקבילות

קפה נגה – פינסקר 4, 03-6296457

סוד כוחו של המחשב הקוונטי (שאיננו יודעים עדיין איך ייראה ואיך יפעל) טמון בעיקרון ה"סופרפוזיציה" – כלומר ביכולתם של חלקיקים קוונטיים להימצא במספר מצבים ומקומות בעת ובעונה אחת. אלא שה"סופרפוזיציה" קורסת למצב אחד מוגדר ברגע שמודדים אותה או "מתבוננים" בה. אז איך בכל זאת שומרים על המציאויות המקבילות?

 

43.  פרופ' עודד אהרונסון

עולם זר ומוכר – והחיפוש אחר חיים

רדיו אי.פי.ג'י.בי Radio E.P.G.B שד"ל 7, 03-5603636

בטיטאן, ירחו של שבתאי, הטמפרטורה נמוכה, הגשם אורגני, והקרח קשה כסלע. ובכל זאת, יש בו תצורות הדומות לאלו של כדור-הארץ: דיונות, נהרות, ואפילו אגמים מלאים בנוזל שבכדור-הארץ מופיע כגז טבעי. מדוע אנחנו חוקרים כוכבי-לכת אחרים? כיצד ומדוע אנו מחפשים אחר חיים מחוץ לכדור-הארץ?

 

44.  פרופ' אהוד שפירא

שושלות תאים - ועתיד הרפואה

רוטשילד 12 – רוטשילד 12, 03-5106430

כל אדם מתחיל את חייו כתא בודד – ביצית מופרית, וממשיך בתהליך של חלוקה, התמיינות ודעיכה של תאים. את ההיסטוריה התאית של כל אדם אפשר לתאר באמצעות מבנה נתונים מתמטי, הקרוי עץ שושלת תאים - שעשוי לסייע בפתרון שאלות יסוד: האם נוצרות ביציות בגוף האשה הבוגרת? והאם מקורו של הסרטן בתא יחיד? בתחילת ההרצאה ישיר פרופ' שפירא בדואט עם הסופרן יעלה אביטל, שניים משיריו של המלחין האיטלקי בן המאה ה-17, הנרי פרסל, המוקדשים לאלכוהול ולפוליטיקה.

השיחה תשודר בשידור חי באינטרנט

 

45.  ד"ר קרינה יניב ופרופ' אלדד צחור

זורם בעורקים, נוגע בלב: עוברים, תאי גזע ורפואה חדשה

תולעת ספרים מזא"ה – מזא"ה 7, 03-5357907

התהליך בו הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם, הוא אחד מפלאי העולם. מה הקשר בינו לבין תאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? מדעני מכון ויצמן למדע בוחנים את מנגנוני התפתחות הלב וכלי הדם, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, ומחלות לב וכלי דם.

 

46.  פרופ' בני גיגר

החיים החברתיים של התאים

DELI אלנבי 47, 050-8774176

לכל תא בגוף יש את כל המידע והכלים הדרושים לביצוע תפקידים ותהליכים רבים ושונים. משטר חברתי מסודר מורה לכל אחד מהם מה לעשות, מתי להתחלק, מתי לנוע ואפילו מתי למות. המבנה החברתי הזה מבוסס בחלקו על גורמים חיצוניים, והוא פועל ללא שלטון מרכזי.

 

47.  פרופ' יעקב סגיב

במקום שבו נגמר החומר–סודות פני השטח

Jopea Kitchen Barרבי פנחס 9 פינת רבי חנינא 3, 03-6826645

כל חפץ תחום ומסתיים בפני השטח שלו. האם מה שיש בתוך החומר, קובע בהכרח את אופי פני השטח שלו? מה קורה באיזור הגבול? מה אפשר ללמוד מכך? איך אפשר להנדס את העולם הבלתי-נראה הזה שמסתתר בפחות ממיליונית המילימטר? ואילו יישומים עשויים להתפתח מהידע הזה?

 

48.  אלה אוריון לכמן

לראות חשמל – במיקרוסקופ

Ktovt – מקווה ישראל 1, 050-2227005

כשכל עולם הטכנולוגיה מסביבנו בנוי ממעגלים מיקרוסקופיים, ברור שצריכה להיות לנו דרך להסתכל עליהם כדי לפתח ולשפר אותם. מהו גבול היכולת של מיקרוסקופ אופטי? איך אפשר להתגבר על הגבול הזה ולראות התקנים ננומטריים, מולקולות ואטומים? ואיך כל אלה עוזרים לנו לפתח את הדור הבא של הננוטכנולוגיה?

 

49.  ארסניי פינקלשטיין

מוח, אמנות, מרחב, וניווט ווירטואלי

ליאו בלומס הפאב האירי – ראול ולנברג 24, 03-6482126

כיצד התפתחה התפיסה האמנותית ומה היא יכולה ללמד על עקרונות בסיסיים של פעילות קוגניטיבית? חוקרי המוח הראשונים – האמנים – יצרו אשליה של מציאות תלת-ממדית בתוך ציורים שטוחים. כיצד המוח שלנו מסוגל לתפוס מרחב "וירטואלי" כפי שמוצג בציורים, בצילומים ובסרטים? מהם המנגנונים העצביים התומכים בניווט ובהתמצאות במרחב, וכיצד הם משפיעים על תפיסת המרחב באמנות חזותית ובמציאות וירטואלית?

 

50.  תומר שטרן

עצם העניין – סוד השלד

Mate דיזנגוף – דיזנגוף 226, 03-5558200

מערכת השלד בגופנו מהווה יצירת מופת ארכיטקטונית. החל מהגולגולת המגינה על מוחנו, דרך עצמות הגפיים המאפשרות לנו לנוע ביעילות, וכלה בעצמות השמע הפועלות כמגבר לתנודות שיוצרות צלילים באמצעות עור התוף. כיצד גופנו "מפסל" צורות שונות אלו?

 

51.  ד"ר דניאל ללוש

מאיץ החלקיקים בז'נבה: מה הלאה?

Mate פלורנטין, ויטל 2 – 03-5558200

לאחר כמעט 50 שנה של חיפושים, התגלה בשנת 2012 חלקיק ההיגס באמצעות המאיץ הגדול בעולם. האם מדובר בסגירת מעגל? או בפתיחת עידן חדש? האם ההוצאות הכספיות והמאמצים האדירים הכרוכים בהפעלתו מוצדקים מבחינה מדעית? והאם יהיו הפתעות בדרך?

 

52.  רן אתי

המסע בעקבות החומר האפל

Mate קינג ג'ורג' – קינג ג'ורג' 50, 03-5558200

כבר 80 שנה נאבקים האסטרונומים בחידה קשה: כנראה ש-80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? ואולי יש לתקן את חוקי הפיסיקה?

 

53.  פרופ' גדעון שרייבר

תקשורת בין חלבונים ותהליכי החיים

Molly Bloom’s – הירקון 100, 03-5221558

קישורים מדויקים בין חלבונים עומדים בבסיסם של רוב תהליכי החיים. הפרעות או טעויות בקישורים אלה הן השורשים של מחלות רבות. כיצד חלבונים מסוגלים לקשור אחד את השני במהירות ובדיקנות? וכיצד אפשר לנצל את הידע על הקישורים ליצירת תרופות חדשות?

 

54.  פרופ' עדי שטרן

על אקראיות ודיוק, יופי וקוונטים

Patricks – רוטשילד 39, 03-6050509

אומרים שתורת הקוונטים מתארת את העולם כאקראי. אומרים גם שהיא מנבאת בדיוק מופלא תוצאות של ניסיונות. איך היא מאפשרת לעולם להיות אקראי ומדויק בעת ובעונה אחת? מהם עקרונות תורת הקוונטים? ומהו אתגר החישוב הקוונטי שאליו שואפת הפיסיקה המודרנית?

 

55.  ד"ר אושרית יקנה (חמד"ע)

בין ברירה טבעית לברירה

Shuffle – פלורנטין 19, 052-8511577

חידושי הטכנולוגיה מאפשרים כיום לבחור את מין העובר, "לעצב" תינוקות, לבצע איבחון גנטי טרום-השרשתי ועוד. אפשרויות אלה מעוררות שאלות פילוסופיות בנושאי מוסר, דת, חברה ומדיניות כלכלית.

 

56.  ד"ר איתן קריין (חמד"ע)

מוח על דיסק – תרחישים לעתיד

The Prince – נחלת בנימין 18, 058-6061818

האבולוציה האנושית והטכנולוגיה שבני-האדם פיתחו הן דוגמאות לתהליכים המאיצים את עצמם. האם ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מקרבת אותנו לעולם שבו יצירי כפינו יחליפו אותנו? מה האפשרות שעד שנת 2050 נהייה כולנו סייבורגים, הכלאות בין אדם למכונה, ושנוכל להטעין את מוחנו על דיסק ולחיות לנצח?

 

57.  ד"ר שלו איצקוביץ

מסתרי הלבלב – המוח המטבולי שלנו

Zou Bisou בן יהודה 186, 03-5616999

הדם בגופנו מכיל כמות כמעט קבועה של 4 גרם גלוקוז, על אף שבפיתה שאנו אוכלים יש 60 גרם גלוקוז, ובפעילות גופנית אנו שורפים עשרות גרם גלוקוז.כיצד הגוף מסוגל לשמור על רמה כה קבועה על אף שמתחוללים בו שינויים כל כך גדולים ותכופים? וכיצד מערכות הבקרה של רמת הגלוקוז מתערערות בסוכרת?

 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם