פרס וולף לשנת 2016 יוענק לפרופ' יוסף אמרי

01.06.2016

פרופ' יוסף אמרי

היכן, באמת, עובר הגבול בין רעיון לבין יישומו? איפה נמתח הקו בין קיום לאי-קיום או קיום כפול? לדוגמה, קיומו החומרי של אלקטרון המצוי בגוש חומר גדול אינו מוטל בספק - הוא חלקיק חומר, פירור קטן מאוד, שאם נעניק לו דחיפה, נוכל לדעת מראש כיצד הוא ינוע למרחקים גדולים. לעומת זאת, אם אותו אלקטרון עצמו יימצא בגוש חומר שגודלו אינו עולה על עשירית המיקרון, ובטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, הוא ימשיך להיות אותו חלקיק שהכרנו, אבל בעת ובעונה אחת הוא יהיה גם גל המצוי בכל מקום. שכן, במופע הגלי שלהם, אלקטרונים יכולים לנוע בכמה מסלולים בעת ובעונה אחת, להתאבך זה עם זה (התאבכות בונה), או זה לעומת זה(התאבכות הורסת).

אבל מה קורה בגושֵי חומר המצויים על קו התפר, בין עולם העצמים הגדולים, שבו שולטת הפיסיקה הקלאסית, לבין העולם המיקרוסקופי, שבו שולטת תורת הקוונטים? או, אם ננסח זאת אחרת: איפה בדיוק עובר קו הגבול בין עולמותיהן של שתי התורות הגדולות של הפיסיקה? אם ניקח גוש חומר קטן מאוד שמתחוללות בו תופעות קוונטיות, ונוסיף לו מעט חומר, ועוד מעט, וכך הלאה, מתי בדיוק יחדלו להתחולל בו התופעות הקוונטיות?

שאלות אלה הובילו את פרופ' יוסף אמרי ליזום את תחום המחקר וההוראה בפיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, ולייסד תחום מחקר חדש בפיסיקה:פיסיקה מזוסקופית, אשר מתמקדת במתרחש במערכות פיסיקליות שגודלן "בינוני". במובן מסוים, פיסיקה מזוסקופיתהוא השם המקורי, ה"קדום", של מה שכיום מכנים "מדעי הננו". על עבודתו החלוצית בתחום זה זכה פרופ' אמרי בפרס וולף לפיסיקה.

תופעות קוונטיות עשויות להתחולל גם בגושי חומר גדולים (מקרוסקופיים) – אם מדובר בחומרים מיוחדים, כמו מוליכי-על ונוזלי-על. אבל פרופ' אמרי חזה, שאפשר יהיה לצפות בתופעות כאלה גם בגושים של חומרים רגילים, בסדרי גודל מזוסקופיים. תחזית נוספת שלו, באשר להיתכנותם של זרמים חשמליים ספונטניים אשר אינם דועכים בטבעות זעירות של מוליכים, התקבלה תחילה בספקנות, אך לאחר שנים הוּכחה בניסוי.

תחום נוסף שפרופ' אמרי תרם לו הוא חקר מעברי מופע (פאזה), לרבות בשדות אקראיים. מחקריו ותגליותיו משפיעים על תחומים שונים בפיסיקה ומעצבים אותם, ורבים סבורים כי תהיה להם השפעה מכרעת על טכנולוגיות עתידיות שבהן ישולבו תופעות קוונטיות. אך הוא עצמורואה את הדברים מנקודת מבט של התיאורטיקאי שמקדיש את רוב חייו למחקר בסיסי. "כולם רוצים שמכל מחקר מדעי ייוולד יישום חדש", הוא אומר. "על המחקרים שלי אומרים, שבעוד עשר שנים הם יניבו מחשבים חדשים. בינינו? לא ייצא מזה שום מחשב - ייצא מזה משהו הרבה יותר טוב. מה בדיוק? אינני יודע".

בחמש השנים האחרונות מקדיש פרופ' אמרי חלק ניכר מזמנו לבעיית המרת האנרגיה (בעיקר המרת אנרגיית חום לחשמל). ממצאיו כבר הובילו לרישום פטנט, ובקרוב, ככל הנראה, יירשם פטנט נוסף. הרבה מהזמן הנותר הוא מקדיש למשפחה ולארבעת הנכדים.

 

שבע עובדות על פרופ' יוסף אמרי

1. בילדותו הוא לא הצליח במיוחד בלימודי נגינה, והעדיף לשחות בים או לשחק בכדורגל וב"מטקות", וכן להקשיב לנגינתם של נגנים מוכשרים ממנו.

2. הוא מעיד על עצמו שמעולם לא היה "תלמיד טוב", והתרכז רק במה שעניֵין אותו.

3. בצבא שירת כקצין בחיל השריון, ורק לאחר מכן עבר למרכז הגרעיני שׂורק.

4. בשנת 1966 קיבל תואר שלישי ממכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' ישראל פלח.

5. בטיסות הוא נוהג לקרוא ספרים, "מכיוון שקשה לי להתרכז בעבודה".

6. ספרו, "מבוא לפיסיקה מזוסקופית", שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, הוא ספר לימוד ומחקר מוביל בתחום זה.

7. הוא פיסיקאי עיוני, אך יש לו שפה משותפת עם ניסיונאים וגם עם כימאים.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם