עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
*** הוספנו עוד תאריך להרצאה אחת ***
*** יום רביעי, 12 ביולי, 20:30 ***
. | מחשבים קוונטיים ומציאויות מקבילותפרופ' רועי עוזרי זוזו – ZooZoo רוטשילד 32, תל אביב – 054-4428688 סוד כוחו של המחשב הקוונטי (שאיננו יודעים עדיין איך ייראה ואיך יפעל) טמון בעיקרון ה"סופרפוזיציה" – כלומר ביכולתם של חלקיקים קוונטיים להימצא במספר מצבים ומקומות בעת ובעונה אחת. אלא שה"סופרפוזיציה" קורסת למצב אחד מוגדר ברגע שמודדים אותה או "מתבוננים" בה. אז איך בכל זאת שומרים על המציאויות המקבילות? |
** מכאן ההרצאות הישנות - לא בתוקף **
זה יקרה ביום שני, 15 במאי, בשעה 20:30. עשרות מדענים בכירים ומספר תלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-51 ברים נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, על השאלות המדעיות הפתוחות ועל החיים "על הקצה" בחזית המדע העולמית.
מה סוד הפיסיקה של כוסות בירה ורעידות אדמה? עד מתי נוכל להמשיך ולשבור שיאים בספורט? מהו, באמת, כוח הכובד? איך לערבב את קוקטייל התרופות המושלם? מדוע כוכבים מתפוצצים? האם אפשר לחשב ולתכנן חיסונים במחשב? האם, או מתי, נפגוש חוצנים? כיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות? מה בין מוח, שפה ומחשב? מה יכולים עטלפים ללמד אותנו על המוח שלנו? האם אפשר לתרגם צלילים לדימויים וההיפך? ובמה חברת האדם דומה לחברת הנמלים?
מדע והעיר הגדולה: מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק את הידע המדעי, ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי. זו הפעם השמינית שמדעני המכון מביאים את בשורת המדע לברים בתל-אביב, והפעם ה-12 במניין הארצי. מדובר בסיפור הצלחה מהדהד, ששינה את הרגלי הבילוי והכניס מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה בעיר הגדולה. "מדע על הבר" מהווה מודל לחיקוי, וארגונים רבים – בארץ ובעולם הולכים בעקבות המכון ומקיימים אירועים שונים "על הבר".
מדע ואמנות: לאחר שלצד המדענים הופיעו מיטב סופרי ישראל ומשורריה, ולאחר מכן כוכבי תיאטרון גשר, הפעם יארח מדע על הבר אמנים ישראליים עכשוויים, ואוצרי אמנות: גיא גולדשטיין, דורית פלדמן, אליהו אריק בוקובזה, רונית שורק, ליאת דניאלי, קארין עדן, סיגל מיילין ונטלי אילון. האמנים והמדענים ישתפו את הקהל בדו-שיח של מדע ואמנות שיאיר מזוויות שונות את השאלות העמוקות שמעסיקות אותם - ואותנו.
מדע על הבר בשיתוף "טיים אאוט תל-אביב", בית-הספר חמד"ע, ו"מרבע לשבע ועד חצות".
מידע נוסף, תמונות ותיאום ראיונות:
משרד דובר מכון ויצמן למדע 08-9343856 news@weizmann.ac.il
מפה >>
עקבו בדף האירוע ב-Facebook >>
*** התקשרו לבר שבחרתם והזמינו מקום, מספר המקומות מוגבל ***
1. | פרטיות וסודות במבול המידעפרופ' מוני נאור האם יש הגדרה בעלת משמעות שעל פיה פרטיות יכולה להישמר במצב של הצפת מידע? אילו מודלים ושיטות עשויים להבטיח הגנה על הפרטיות? ומה הקשר בין זה להצפנה? | |
2. | יד ראשונה מרופא – חלקי חילוף לגוףאלעד בשט מדוע האדם אינו יכול לתקן פציעות ולגדל מחדש איברים פגועים? כיצד מתכננים המדענים ליצור בשבילנו איברים מלאכותיים? ומה זה אומר על עתידו של גוף האדם? | |
3. | מחשבים חיסוניםעדי גולדנצוייג חלבונים הם המכונות המולקולריות המבצעות את רוב פעולות החיים. האם אפשר לתכנן וליצור באמצעות אלגוריתמים חלבונים לפי הזמנה? וכיצד אפשר לקדם בדרך זו חיסונים חדשים, ובהם אולי גם חיסון למלריה? | |
4. | מכונאי קוונטים – בין אטומים לאורגל וינר אחרי האש, הקיטור והחשמל, האם השלב הבא בהתפתחות הטכנולוגית של האנושות יתבסס על רתימה של מכניקת הקוונטים? מה יאפשרו טכנולוגיות כאלה? וכיצד הן עשויות לשנות את חיינו? | |
5. | מפעילים את המוחד"ר עופר יזהר האם וכיצד הבזקי אור עשויים לשלוט בתהליכים במוח, ובדרך זו גם לשנות התנהגות? | |
6. | מחפשים את גבול היכולתאסף בר-יוסף עד מתי נוכל להמשיך ולשבור שיאים בספורט? האם יש גבול ליכולת הפיסית של גוף האדם? האם יש דרך להרחבת הגבול הזה? | |
7. | השפה של הגנים, והגנים של השפהפרופ' יצחק (צחי) פלפל שפת הדי-אן-אי המאפשרת העברה של מידע גנטי מדור לדור, מגלמת עקרונות רבים שנמצאים בשפות אנושיות, ובהם חוקי תחביר, הגהה ועריכה של גנים. מה מקור הדמיון בין השפות האלה? האם הבנת האחת תסייע בהבנת האחרת? | |
8. | חדשות מחזית כוח הכובדד"ר בועז קרני מהו, באמת, כוח הכבידה? מה משמעות הגילוי של גלי כבידה? ומה טומן בחובו העתיד בתחום זה? | |
9. | על סימטריה, טופולוגיה ופרסי נובלאלה אוריון לכמן מה הקשר בין סופגניות, בייגל ופרס נובל בפיסיקה מהשנה שעברה? על היישום הפיסיקלי של תיאורית הטופולוגיה המתמטית. מתוצאות מוזרות ועד להשלכות מוזרות עוד יותר. | |
10. | בין אור לאפלה אדם רובין והאמנית נטלי אילון מדוע כוכבים מתפוצצים? מה הקשר בין סופרנובות לחורים שחורים? כיצד נוצרים היסודות ביקום? ואיך אנחנו יודעים את מקומנו ביקום? | |
11. | לא דיגיטלי, לא אנלוגי: השעון הביולוגירונה אבירם מה עושות לנו השעות האין-סופיות במשרד? באיזו שעה ההמבורגר פחות משמין? מתי הזמן הטוב ביותר ביום לעסוק בפעילות גופנית? לעשות אהבה? או מנגד, ללכת לרופא השיניים? והאם אפשר לכוון את השעון הביולוגי? | |
12. | תינוק מהונדס כבקשתך?ד"ר איגור אוליצקי טכנולוגיות חדשות מאפשרות לשנות את המטען הגנטי של עוברים. איך זה פועל? מה נוכל לשנות? ועד כמה קרוב היום שבו נצטרך להחליט אם להנדס תינוקות? | |
13. | חידקים, אנשים ומה שביניהםפרופ' ערן סגל הרכב חיידקי המעיים, הייחודי לכל אדם, מהווה מעין "גנום שני" שלנו, המשפיע על בריאותנו, על תגובתנו למזון, לתרופות, ועוד. כיצד אפשר לשנות את "הגנום השני" ולעצב את בריאותנו? | |
14. | חוש הריח ואנחנופרופ' נועם סובל כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו כריחות? וכיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות? | |
15. | לב שבור, לב שלםפרופ' אלדד צחור כיצד שילוב בין ביולוגיה התפתחותית, אבולוציה, תאי גזע, והנדסת רקמות מקדמים דרכים חדשות לריפוי וחידוש של רקמת שריר הלב. | |
16. | התקפלותאור סקלי מה הקשר בין צורתו של חלבון, והדרך שבה הוא מתקפל, ליכולתו לבצע את תהליכי החיים בגופנו? איך אפשר לבחון זאת באמצעות תהודה מגנטית גרעינית (NMR)? | |
17. | פצצות תרמו-גרעיניות בחללד"ר דורון קושניר כוכבים יכולים להתפוצץ תוך כמה שניות בעוצמה של מיליארד-מיליארד-מיליארד פצצות תרמו-גרעיניות. מדוע זה קורה? ההסבר המפתיע שהתגבש רק בשנים האחרונות. | |
18. | בחזרה לעתיד – גרסת העוברד"ר יעקוב חנא מהם תאי הגזע העובריים? האם וכיצד אפשר לקבל אותם בדרך של "חינוך מחדש", של תאים בוגרים? והאם אנחנו בדרך לייצור חלקי חילוף לגוף? | |
19. | כוח החיזוי של הסימטריהד"ר שקמה ברסלר תופעות רבות ניתנות להסבר באמצעות שיקולי סימטריה. מתי וכיצד דרישה לקיומה של סימטריה גרמה לנו לגלות דברים שלא העלינו כלל על הדעת? | |
20. | ...Hmmm, that’s strange | |
21. | לראות את הנולד? מערכת הראייה במדע ובאמנותלאה אנקרי והצייר אריק בוקובזה הצייר אליהו אריק בוקובזה וחוקרת המוח לאה אנקרי נפגשים לשיחה על האסכולות השונות בחקר מערכת הראייה, על הפרשנות המוחית של העולם החזותי ועל הקשר בין מדע לאמנות כמתווכי מציאות. | |
22. | דמוקרטיה באינטרנטפרופ' אהוד שפירא, הסופרן יעלה אביטל, ונגן הלאוטה איתן הופר הדמוקרטיה העולמית במשבר והאינטרנט פורחת, כאשר בשתיהן מתחולל תהליך של ריכוז עוצמה בידי מעטים על חשבון רבים. האם אפשר להשתמש בטכנולוגיות אינטרנט כדי להפוך את הגלגל ולהחזיר את הריבונות והעוצמה לציבור? השיחה תיפתח במספר שירי קברט של פרסל. | |
23. | החיים בעידן הגנומיד"ר כפיר ברוך אומנסקי מה יכול הגנום של כל אחד מאיתנו ללמד עלינו? מי יכול לקבל ולנתח את המידע הזה? האם אפשר לעצב מחדש את הגנום שלנו ולהקנות לנו תכונות חדשות? | |
24. | מותר האדם: סוד ההצלחה של המין האנושיד"ר ליאת בן דוד מהו "מותר האדם"? במה נבדל ההומו-ספיינס מיצורים חיים אחרים, מחיידקים ועד שימפנזים? במה הוא דומה להם? והאם הוא, אכן, כל כך "מוצלח"? | |
25. | סיבים, ננו-צינוריות ופרסי נובלד"ר אושרית נבון מהו סיב? היכן נמצאים הסיבים שמסביבנו? ומה הקשר בין סיבים לבין פרסי נובל בכימיה שהוענקו למדענים ישראלים בעשור האחרון? | |
26. | כוחות בשטחד"ר ניר קמפף | |
27. | החתירה לגילוי האמת במדע ובאמנותפרופ' בני גיגר והאוצרת רונית שורק פרופ' בני גיגר ואוצרת האמנות רונית שורק יבחנו את הכוח והמגבלות של ״החתירה לגילוי האמת״ ברפואה ובאוצרות. על הדילמות המדעיות המלוות את המהפכה המדעית העכשווית במחקר הביו-רפואי, שמובילה לפיתוח דרכי איבחון וריפוי מותאמות אישית; על השאלות והקונפליקטים בעבודת האוצר, בחקר יצירות ספציפיות, ובבניית תערוכות אמנות; על הדמיון והשוני בין שתי תרבויות המחקר – ועל שיטות העבודה והכלים שמסייעים לחוקרים בשני התחומים להגיע אל האמת, או לפחות להתקרב אליה. | |
28. | מדע, אסתטיקה, והחיים על שבבד"ר שירלי שולמן דאובה והאוצרת ד"ר סיגל מיילין ד"ר שירלי שולמן דאובה, והאוצרת ד"ר סיגל מיילין, ישוחחו על קומפוזיציה, סימטריה וממדים, ועל משמעויותיהם באמנות, ובמדע של יצירת תאים חיים מלאכותיים על שבב. | |
29. | מוח, חישוב ושפה – חיים ומוות, יד ולשוןפרופ' אלישע מוזס והאמנית דורית פלדמן פרופ' אלישע מוזס והאמנית דורית פלדמן ישוחחו על המוח כמרכז תקשורת שמנהל דו-שיח עם איברי הגוף, ובהם האוזן והעין, וגם עם הסביבה, עם השמש, הרוח או עם בן/בת הזוג. כיצד פועל מרכז התקשורת הזה? מהו הצופן העצבי? מהי שפה? מה ההבדל ומה דומה בין תקשורת כימית, חזותית ומילולית? וכיצד שפת האמנות המושגית מאפשרת למפות את מורכבותו של העולם החיצוני, במשולב עם עולם פנימי סמלי?. | |
30. | עצבים מתפתחיםורד שחם כיצד מתפתחת מערכת העצבים? אילו שלבים היא חייבת לעבור בדרך? מה קורה כשמתחוללות תקלות בתהליך, והאם יש דרך לתקן ולסייע? | |
31. | אני אנווט – על מוח וזיכרון מרחבי בעטלפים ובני-אדםפרופ' נחום אולנובסקי עטלפי פירות מנווטים בלילות חשוכים אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק מהם עשרות קילומטרים. עטלפי חרקים מזהים חרק בודד בסבך צמחיה, בחושך מוחלט. כיצד הם עושים זאת? ומה יכולים עטלפים ללמד אותנו על המוח שלנו? | |
32. | לערבב קוקטיילענת צימר כיצד אפשר לחשב ולמצוא את תערובת התרופות הנכונה – ואף להתאים קוקטייל תרופות ייחודי לכל אדם? הרצאה זו תונגש (תתומלל) לכבדי שמיעה | |
33. | דימויים, צלילים, ומה שביניהם – במדע ובאמנותד"ר עידו מגן והאמן גיא גולדשטיין ד"ר עידו מגן והאמן גיא גולדשטיין ישוחחו על הפיצוי החושי, על המרת צלילים לייצוג חזותי – ובחזרה; על הדמיון בדרך שבה צלילים ודימויים מיוצגים במוח; על תופעות כמו רעש לבן, אנשים ש"רואים" צלילים ו"שומעים" צבעים; ועל המשמעות המוחית של מושגים כמו "אדום", "ירוק", וצבעים אחרים. | |
34. | מעצבים את החיים מחדשגדעון לפידות האם וכיצד אפשר לתכנן במחשב חלבונים מלאכותיים? (המכונות המולקולריות שמפעילות את תהליכי החיים); מה אפשר להשיג בדרך זו? ומה הסיכונים? | |
35. | הכימיה של החייםד"ר אורלי לכיש-זלאיט אילו חומרים איפשרו את היווצרות החיים? כיצד חומרים אוגרים אנרגיית שמש, משמשים כדלק ליצורים חיים, מעצבים את חיינו, שולטים במוחנו ובתקשורת שלנו עם אנשים אחרים, וגם על אוכל, אהבה, בריאות, חינוך, מלחמה ושלום. | |
36. | ממציאים את הטבע מחדשרוית נצר תכנון חלבונים ממוחשב מאפשר לנו לעצב את העתיד. על הפרק: נוגדנים שמנטרלים תאי סרטן, חיידקים מפרקי פלסטיק, סיב ביולוגי חזק מפלדה, ועוד. | |
37. | המסע בעקבות החומר האפלרן אתי כבר 80 שנה נאבקים האסטרונומים בחידה קשה: כנראה ש-80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? ואולי יש לתקן את חוקי הפיסיקה? | |
38. | בלי שינייםמרגריטה שפלנקו כיצד רכיכות ימיות מסוימות מצליחות לטחון מזון בלי שיניים? מה אפשר ללמוד מהמערכת הביו-מכנית הזאת? ואילו יישומים עשויים להתבסס על התובנות האלה? | |
39. | על הפיסיקה של כוסות בירה ורעידות אדמהפרופ' ערן בוכבינדר תופעות פיסיקליות כמו כוס נשברת, גלים בים, התפשטות של תאי סרטן או רעידות אדמה, מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד פיסיקאים מצליחים לחזות התרחשויות במערכות מורכבות כאלה? וכיצד הן משפיעות על חיינו? | |
40. | ממחלות נדירות ועד סרטןד"ר אלון זילברמן כיצד מחלות נדירות יכולות ללמד אותנו על מחלה שכיחה כגון סרטן? וכיצד תובנות אלו משמשות את החוקרים בפיתוח תרופות בעידן הרפואה המותאמת אישית? | |
41. | סימטריה, גבישים והורדת גשמיםאלנה מירזדה | |
42. | נ נמ נמל נמלה? נמליםד"ר עופר פיינרמן במה חברת האדם דומה לחברת הנמלים? מדוע הנמלים מוצלחות כל כך? ומה אפשר ללמוד מהצלחתן על עצמנו. | |
43. | קופצים לבריכה הקוונטיתד"ר חיים ביידנקופף אם אלקטרון הוא גם חלקיק וגם גל, האם אפשר לזרוק אבן ולראות גלי אלקטרונים? ומה הם מלמדים על תכונות הנוזל הקוונטי? כיצד תורת הקוונטים מקדמת טכנולוגיה חדשנית ואיך כל זה קשור לפרס נובל ולחומרים טופולוגיים. | |
44. | בחזרה לירחפרופ' עודד אהרונסון ארבעה עשורים אחרי המירוץ לירח, אנחנו שוב מכוונים אליו תקוות וחלליות, ובהן גם חללית ישראלית. איך עושים זאת? ומדוע החלטנו להנחית את הדגל הכחול לבן על פני השטח של שכננו הוותיק? | |
45. | האם התקשורת אשמה?ד"ר נטע רגב רוצקי והאמנית ליאת דניאלי ד"ר נטע רגב רוצקי, והאמנית ליאת דניאלי, ישוחחו על הדרכים השונות שבהן שתיהן חוקרות את התקשורת וההתנהגות המתואמת במיקרואורגניזמים. האם הבנת התקשורת בין טפילי מלריה לבין התאים החיים שהם מתקיפים, עשויה להוביל לפיתוח חיסון למחלה שקוטלת מיליוני בני-אדם? כיצד התובנות העולות מחקר התקשורת בין מיקרואורגניזמים ודבורים, מתבטאות במעשי אמנות? מה דומה, ומה שונה בין הדרכים שבהן מדענית ואמנית בוחנות תופעות טבע? | |
46. | העולמות החדשיםאילן מנוליס מה משמעות הגילוי של מערכת שמש ובה שבעה כוכבי לכת דמויי ארץ? כיצד התגלו? מה אנחנו יודעים עליהם? מה הסיכויים שיתקיימו שם חיים? והאם, או מתי, נפגוש חוצנים? | |
47. | חלבונים, סיפור אהבהפרופ' גדעון שרייבר חיי החברה של החלבונים, וכיצד – ועם מי - הם מפלרטטים? מהי זוגיות מושלמת בעולם המולקולרי? ומה אפשר ללמוד מזה? | |
48. | האם הגודל קובע?פרופ' ארנסטו יוסלביץ והאוצרת קארין עדן פרופ' ארנסטו יוסלביץ והאוצרת קארין עדן יבחנו יחד את הדרכים שבהן ננו-חומרים ישנו את חיינו. כיצד אפשר "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים, ולעצב אותם לפי רצוננו? אילו יישומים מתקדמים מכינים המדענים במעבדותיהם? כיצד תשפיע יכולת העיצוב של חומרים על תפישת החומר שלנו? והאם תתפתח כאן "ננו-אמנות"? | |
49. | מכונות ביולוגיות זעירותפרופ' גלעד הרן חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות. הם צורכים אנרגיה, מזיזים משאות בתוך התא, ועוד. כיצד פועלות המכונות האלה? האם נוכל לייצר חלבונים מלאכותיים? ואילו יישומים רפואיים ממתינים מעבר לפינה? | |
50. | האם אפשר להעביר ריח בתקשורת?פרופ' דוד הראל האם בעתיד נוכל "לצלם ולהדפיס" או "להקליט ולשדר" ריחות, כפי שאנו עושים עם דימויים וצלילים? אילו שימושים עשויים להיות למערכת עתידית כזאת? מה הקשיים שיעמדו בפני המפתחים? ואיך אפשר לבדוק מהימנות של מערכת שתוצג לנו כפתרון? | |
51. | על תולעים, זבובים ואנשיםפרופ' אלי ארמה עד כמה דומה גנום האדם לזה של התולעים והזבובים? ומה הם יכולים ללמד אותנו על מנגנוני הסרטן? |
מידע נוסף, תמונות ותיאום ראיונות:
משרד דובר מכון ויצמן למדע 08-9343856 news@weizmann.ac.il