מהמחקר לשדה החינוך המדעי ובחזרה

בשנים האחרונות גובר העניין בחינוך המדעי. עקב כך רק מתחדדות השאלות: מהו "חינוך מדעי"? איך בכלל ניגשים ללימוד מדע? ומה הם יחסי הגומלין בין המחקר בתחום החינוך המדעי לבין העשייה החינוכית בשטח? כדי לצלול לעומק הסוגיות הללו ושאלות נוספות, ובעקבות בקשתו של נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, יזמה המחלקה להוראת המדעים במכון סדרה של שלושה ימי עיון קצרים שבמוֹקדם הקשר בין מחקר בתחום הוראת המדעים לבין שדה החינוך המדעי. ימי העיון פונים אל כל העושים במלאכת החינוך המדעי והמתמטי במכון ויצמן למדע, ובכלל זה מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, וכן בתי הספר של חמד"ע – מרכז שוורץ-רייסמן לחינוך מדעי.

פרופ' רון בלונדר, אשר מארגנת את ימי העיון לצד ד"ר אלון פינטו, מספרת על מה שהתרחש מאחורי הקלעים: "הרעיון לקיום ימי העיון נולד בעקבות ישיבה של הוועדה המייעצת לנשיא מכון ויצמן בענייני חינוך מדעי. ראשת המחלקה להוראת המדעים, פרופ' ענת ירדן, העלתה לדיון את סוגיית השימוש במחקר אקדמי בהוראת מדעים לשם הגברת השפעתו של מכון ויצמן על הוראת מדעים בארץ ובעולם. הדיון בוועדה הבהיר, כי קיים צורך של כל העוסקים בחינוך מדעי במכון ויצמן להבין יותר לעומק מהי העשייה האקדמית בתחום זה המתבצעת במחלקה להוראת המדעים, וכיצד היא תומכת בעשייה בשדה החינוכי".

עד כה התקיים יום עיון אחד, שהוקדש להתפתחות המקצועית של מורי מדע ומתמטיקה. במסגרתו התקיימה סדנה בהנחיית ד"ר רוני  קרסנטי, שעסקה בהתפתחותם המקצועית של מורים למתמטיקה באמצעות צפייה בקטעי וידאו המתעדים את שיעוריהם ושיעורים של מורים אחרים. לאחר הסדנה התקיים פאנל בהנחיית פרופ' אברהם הרכבי בנושא "עשייה ומחקר בהוראת המדעים: הזנה והשפעה הדדית". חברי הפאנל דנו בשאלות כגון, כיצד העשייה האקדמית שלהם השפיעה עליהם ושינתה אותם, וכן, כיצד העשייה האקדמית בהוראת המדעים מזינה את העשייה בשדה ואת החלטות מערכת החינוך.

ימי העיון הבאים יוקדשו לקהילות המורים ולתוכנית רוטשילד-ויצמן למצוינות בהוראת המדעים.