12 הפרחים הכי יפים בערוגה

"המחשבה הראשונה בתחילת החונכות הייתה 'איך אשרוד ככה שנה?' אבל הרגשתי שאסור לי לוותר על הילד הזה, ילד שחווה כל כך הרבה קושי ועצבות בחייו. גיליתי שאני יכולה להיכנס לעולמו הפנימי, שהדברים שנראים לי קטנים הם גדולים ומשמעותיים בעולמו. גיליתי סבלנות וסובלנות וכיום אני בטוחה שהשנה הזו הייתה משמעותית בשבילו כמו בשבילי, ושהוא התקדם בצורה מופלאה", כך מתארת ירדן יפרח מהמכללה האקדמית נתניה את שנת החונכות לילד בן תשע שאיבד את אמו ובהדרגה הסתגר בתוך "בועה" משלו ולא תקשר עם הסביבה. יפרח היא אחת מ-12 חונכים מצטיינים של "פרח – תוכנית לאומית להשפעה חברתית" - אשר זכו באחרונה במלגות על-שם אברהם אגמון בטקס שהתקיים באולם הברווז במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

חלק מהחונכים סיפרו בטקס על הקשר המשמעותי והעמוק שיצרו עם החניכים שלהם. סיפורים אחרים הומחזו והוסרטו. האלה רמאל מאוניברסיטת חיפה קראה קטע שכתבה על חוויית החונכות שלה: "ידידי הקטן הינו ילד מיוחד במינו, יש לו לב ענקי שיכול להכיל את כולם. אכפת לו מאוד מהזולת, ויש לו חוזק של גיבור-על. הוא הכיר את אמו כחולת סרטן מוחלשת ואיבד אותה בגיל צעיר. עם כל זאת הוא משדר אנרגיות חיוביות, רוצה ללכת לאוניברסיטה כדי להיות חונך בפרח ולשנות חיים של ילדים כמוהו". מלבד רמאל ויפרח זכו במלגה גם שרון אילן מהמכללה האקדמית תל-חי, רעות נגרין מהמכללה האקדמית הדסה; הרדוף מזרחי מאוניברסיטת בר-אילן, הדס חברון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אור קורן מאוניברסיטת בן-גוריון, אופיר זרוק מהמכללה האקדמית לחינוך – גבעת וושינגטון, יאן קובנצקי מהמכללה האקדמית פרס, אלמוג בוחבוט מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, אורי אברמוב מהמכללה האקדמית רופין ושיר לדאני מאוניברסיטת חיפה.

בירכו את המשתתפים בטקס אלון גלרון מנכ"ל פרח; פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע ויו"ר מועצת פרח; מתניהו אנגלמן, מנכ"ל מל"ג ות"ת ויו"ר הנהלת פרח; רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים, וד"ר ליאת בן-דויד, מנכ"לית מכון דוידסון. נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר החינוך נפתלי בנט שלחו את ברכותיהם.

45 שנות פרח

הכל התחיל לפני 45 שנה כאשר כמה סטודנטים מהמכון רצו לעזור לילדים שנתקלו בהם לגמרי במקרה. מאז הלכה פרח וצמחה והיא חובקת כיום את כל המגזרים בחברה הישראלית. סטודנטים וסטודנטיות מכל רחבי הארץ חונכים ילדים ובני נוער במהלך לימודיהם ומעניקים לילדים שאליהם הוצמדו תשומת לב, חום, דאגה וטיפול אישי. החונכים משמשים לילדים דגם לחיקוי ומסייעים להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. החונכים מקבלים מלגה תמורת מעורבותם בפרויקט וזוכים לתחושה של סיפוק והתפתחות מעצם תרומתם לחברה.

בשנת 2008 זכה הארגון בפרס ישראל, ואלה היו כמה מנימוקי השופטים: "על תרומתו לקהילה ולחברה ולחינוך הנוער; על מגוון תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, הפועלים במסגרתו; על עבודת החונכות הנעשית מתוך צניעות ויעילות בצד מוטיבציה, מקצועיות ויכולת ניהולית מעולה; ועל מגוון הפעילויות שהשפיעו על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים".

אופיר זרוק, עוד אחד מהחונכים המצטיינים השנה, חנך במשך שנתיים תלמיד י"א-י"ב, שסובל מלקות ראייה קשה, מירידה בשמיעה ומהפרעה נפשית מטופלת. החניך מנותק ממשפחתו ומתגורר בפנימייה. אופיר הזמין את הנער לביתו לארוחות משפחתיות, סייע לו להשלים בהצלחה את בחינות הבגרות וגם בילה איתו מחוץ לבית והיווה דמות מתווכת למענו ביצירת קשר עם הסביבה. אופיר מסכם את החונכות: "אני יכול להרחיב רבות על העשייה שלנו, אך אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר היא האמונה שצמחה בחניך שהוא יכול להתברג בחברה באופן מלא, להתחתן ולהקים משפחה".

אורי אברמוב מהמכללה האקדמית רופין לא חשש לקבל על עצמו אתגרים מורכבים, כשהחליט להיות חונך בפרח. הצמידו לו ילד שמצבו המשפחתי מורכב והיו לו בעיות התנהגות קשות. החונכות לא הייתה פשוטה. לעתים בילה שעות רבות רק בניסיון להרגיע את הילד ולסייע לו בהתמודדות עם רגשי תסכול וכעס. אבל אורי לא ויתר. הרכזת של אורי מסכמת את החונכות: "הרב נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ אמר: 'הסימן לאהבה אמיתית הוא השכחה: כאשר אדם שוכח את עצמו וחושב על מי שהוא אוהב'. אני בטוחה שאורי השפיע על עתידו של החניך והחניך יזכור את אורי לנצח כחבר או כאח גדול שהראה לו את הדרך הנכונה".