התנגשות בחלל העמוק

מדעני מכון ויצמן למדע היו עדים השבוע לאירוע יוצא דופן: התנגשות מכוונת ראשונה מסוגה של חללית נאס"א באסטרואיד קרוב-ארץ שנועדה לשנות את מסלולו. החללית הבלתי-מאוישת של נאס"א שוגרה בנובמבר 2021 ופגעה ביום שלישי, 27 בספטמבר, בשעה 2:15 לפנות בוקר שעון ישראל, באסטרואיד דימורפוס, שנע במסלול סביב אסטרואיד גדול יותר – דידימוס. היירוט הוא חלק מתוכנית DART של נאס"א, המיועדת להקנות לסוכנות החלל האמריקאית יכולת להסיט ממסלולם גופים שמימיים שעלולים להתנגש בכדור-הארץ. מדעני המכון הם חלק מצוות מדעי בינלאומי של הסוכנות העוקב אחר מסלולו של דימורפוס ואמון על הערכת האפקטיביות של הניסוי.

תצפיותיהם של מדעני המכון – פרופ' ערן אופק מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה וד"ר דוד פולישוק מהמחלקה לתשתיות מחקר פיסיקה – הראו התבהרות כתוצאה מהתפשטות עננת אבק ושברים שהושלכו אל החלל בעקבות ההתנגשות במהירות של עשרות מטרים בשנייה. תצפיות אלו חשובות לא רק להבנת שינוי מסלול האסטרואיד, אלא גם להבנת הפיסיקה של התנגשויות אסטרואידים אלו באלו.

""כדי לדעת עד כמה האסטרואיד אכן שינה את מסלולו, אנחנו צריכים לחכות שעננת האבק תתפזר"

פרופ' אופק וד"ר פולישוק צפו ומדדו את ההתנגשות באמצעות שישה טלסקופים בעלי מפתח של 11 אינץ' המהווים חלק ממערך הטלסקופים של המכון בנאות סמדר בערבה, ובאמצעות טלסקופ נוסף הנמצא במצפה הכוכבים על-שם וייז הסמוך למצפה רמון.

כמו אסטרונומים נוספים בקווי אורך קרובים לאלו של ישראל, למדעני המכון התאפשר לצפות באירוע, שכן הוא התרחש עבורם לאחר רדת החשיכה. כעת, הם וצוותים נוספים בודקים אם ההתנגשות אכן תוביל להסטה המיוחלת: הפחתה של כ-1% במסלול האסטרואיד, המתבטאת בקיצור של כעשר דקות בזמן ההקפה של דימורפוס את דידימוס, שהיה 11 שעות ו-55 דקות לפני הפגיעה.

דימורפוס, שקוטרו כ- 160 מטר, ודידימוס, שקוטרו 780 מטר, חגים במסלולם במרחק של כ-11 מיליון קילומטרים מכדור-הארץ. אף אחד מהם לא היה במסלול התרסקות עם כדור-הארץ והם לא מהווים סכנה גם לאחר ההתנגשות.

"כדי לדעת עד כמה האסטרואיד אכן שינה את המסלול שלו, אנחנו צריכים לחכות שעננת האבק תתפזר – חלק יתפזר בחלל, חלק ישקע בחזרה", אמר ד"ר פולישוק והעריך כי יידרשו בין שבוע אחד לארבעה כדי שאפשר יהיה לבצע את התצפיות הנדרשות.