הינך נמצא כאן

מסנן הספינים

מחקר חדש של מדעני המכון פותח אפשרות ליצירת דרכים להקטנת שיעור ההיפגעות של מערכות ביולוגיות מקרינה אלקטרו-מגנטית
25.05.2011

עקרונותיה של תורת הקוונטים קובעים את התנהגותם של חלקיקי החומר המיקרוסקופיים: אטומים, מולקולות קטנותוחלקיקים תת-אטומיים. אבל האם הם מתבטאים גם במערכות ביולוגיות? פרופ' רון נעמן, מהמחלקה לפיסיקה כימית בפקולטהלכימיה של מכון ויצמן למדע, ביחד עם פרופ' זאב וגר ותלמיד המחקר טל מרקוס ומדענים מגרמניה, בחנו את השאלה הזאת. תוצאות מחקרם מראות, שמולקולות של החומר הגנטי, די-אן-אי, מסוגלות להבחין בין כיוונים שונים של ספין, שהוא מעין תקיפת סחרור המאפיינת אטומים או חלקיקי חומר תת-אטומיים. ממצאים אלה פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Science.
מימין: פרופ' רון נעמן, פרופ' זאב וגר וטל מרקוס. מערכות ביולוגיות
 
כדי לחקור תופעות קוונטיות בחלקיקי חומר זעירים, נוהגים המדענים לקרר אותם לטמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט. פרופ' נעמן: "כאשר מערכת כזאת גדלה אל מעבר לסף מסוים, או שהטמפרטורה של החומר עולה אל מעבר לנקודה מסוימת, קשה לגלות את התכונות הקוונטיות שלה, והפיסיקה הקלאסית של היום-יום משתלטת. מולקולות ביולוגיות דוגמת  הדי-אן-אי הן גדולות מאוד, והן פועלות בטמפרטורות גבוהות בהרבה מאלה שבהן אנו מבצעים את רוב הניסויים בתחום הפיסיקה הקוונטית. אפשר היה לצפות שספין, תופעה קוונטית שקיימת בשני מצבים מנוגדים (שנהוג לכנותם 'למעלה' ו'למטה'), אינו מתבטא באופן מובהק במולקולות האלה, ולפיכך קשה היה להניח שיש לו השפעה כלשהי על תיפקודן".
 
אבל המולקולות הביולוגיות הן בעלות תכונה נוספת: כיראליות. תכונה זו מתבטאת בקיומן של מולקולות בעלות הרכב כימי זהה, אשר נבדלות זו מזו במבנה המרחבי שלהן, כך שמולקולה אחת מהווה מעין "תמונת מראה" של מולקולה האחרת (הדבר מזכיר את הדמיון וההבדל שקיימים בין כף יד ימין לכף יד שמאל). לפיכך, על אף הזהות הכימית ביניהן, אי-אפשר להציב את המולקולות האלה כך שיחפפו זו את זו (כפי שאי-אפשר להציב בחפיפה את כף יד ימין עם כף יד שמאל).
 
במחקריהם הקודמים למדו מדעני המכון, שמולקולות כיראליות אחדות מסוגלות לקיים יחסי גומלין שונים עם כיווני ספין שונים. יחד עם פרופ' הלמוט זכריאס וצוות המחקר שלו באוניברסיטת מינסטר שבגרמניה, הם בדקו אם הדי-אן-אי, שהיא מולקולה ביולוגית כיראלית, יכולה גם היא להבחין בין מצבי ספין שונים.
 
המדענים יצרו שכבות מסודרות של די-אן-אי דו-גדילי בעובי של מולקולה אחת, שהתארגנו באופן עצמאי ונקשרו למשטח זהב. לאחר מכן הם חשפו את הדי-אן-אי לקבוצות של אלקטרונים התאפיינו בשני מצבי הספין. כך הבחינו שמולקולות הדי-אן-אי יוצרות יחסי גומלין בולטים עם אלקטרונים שהתאפיינו בכיוון ספין אחד מסוים, ומתעלמות מהיתר. ככל שהמולקולה הייתה ארוכה יותר, היא הייתה יעילה יותר בבחירת האלקטרונים בעלי הספין הרצוי. ממצא זה מעניין במיוחד לנוכח העובדה, שגדילים יחידים ושכבות לא מסודרות של המולקולות לא פעלו כך. המדענים סבורים, שהיכולת לבחור אלקטרונים בעלי ספין ספציפי נובעת מהצורה הכיראלית של מולקולת הדי-אן-אי.
 
"למעשה", אומר פרופ' נעמן, "נראה שהדי-אן-אי הוא 'מסנן ספינים' מעולה. מחקרנו מראה, שהדי-אן-אי נפגע רק מספינים בכיוון אחד. ייתכן שבעתיד נוכל להקטין את שיעור ההיפגעות של מערכות ביולוגיות מקרינה אלקטרו-מגנטית ולעצב מכשירים רפואיים בהתאם. מצד שני, בעתיד יכול להיות שדי-אן-אי ומולקולות ביולוגיות אחרות יהפכו לרכיבים מרכזיים בהתקנים ספינטרוניים, שיפעלו בדרך של גילוי כיוון הספין במקום באמצעות מדידת מטען חשמלי, כמו המכשירים האלקטרוניים הקיימים כיום".
 

משפחת המכון

פרופ' רון נעמן הוא חבר במשפחת מכון ויצמן למדע בכל המובנים. בנוסף לעובדה שהוא עצמו עובד במכון כבר 30 שנה, גם רעייתו, ד"ר רחל ממלוק-נעמן, עובדת במחלקה להוראת המדעים במכון, ושתי בנותיו, עינת ועדי, למדו ובגרו במכון בתחומים ביולוגיה ופיסיקה.
 
העיסוק במדע, בשבילו, הוא מקצוע ותחביב כאחד. לצד העיסוק הזה הוא אוהב מאוד לקרוא, בעיקר ספרים המביאים תובנות היסטוריות במבט אישי. באחרונה קרא את "אחרי המלחמה" מאת טוני ג'אדט. הספר, שכותרתו מהדהדת את "שש אחרי המלחמה" של החייל האמיץ שווייק, מתאר את מעבר אירופה מהרס מוחלט בשנת 1945 למצב המבוסס בו היא מצויה בהווה. המעקב אחר תהליך השיקום הזה משרה אופטימיות מסוימת. אולי גם אנו, באזור זה, נשכיל לעבור ממצב של עוינות ומלחמה למצב של פיתוח, התבססות ושלום.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם