"הלקוחות שלנו רוצים בננות צהובות"

"הרעיון החלוצי של 'ידע' – למסחר את הרעיונות של מדעני המכון – היה פורץ דרך ברמה המקומית והבין-לאומית והוכיח עצמו לאורך השנים. מאז שנרשמו ההצלחות הגדולות בתחום התרופות עם מוצרים, כגון קופקסון, רביף, יומירה וארביטוקס – העולם מחוץ לאקדמיה השתנה מאוד. גם המודל של 'ידע' צריך להתעדכן". את הדברים האלה אומר עפר שפירא, המנכ"ל החדש של "ידע", זרוע מסחור הקניין הרוחני של מדעני המכון, שנכנס לתפקידו לפני חודשים ספורים בעיצומה של מגיפה המשתקת את הכלכלה העולמית.

"זה לא טריוויאלי – להגיע לארגון חדש כשרוב העבודה מתבצעת מהבית. במיוחד לאור העובדה שאני חסיד של פגישות פנים אל פנים", הוא מספר על השבועות הראשונים בתפקיד. "בעולם נורמלי, אחרי חודש הייתי יוצא לסבב ביקורים בחברות המובילות בעולם למסחור קניין רוחני; במקום זה יצאתי למסע דילוגים בזום. בכל מקרה, בניגוד לרבים אחרים בתקופה הזאת, יש לי עבודה שאני נהנה ממנה – אין לי על מה להתלונן".

ד"ר שפירא, מנהל ויזם בעל יותר מ-25 שנות ניסיון בתעשיית ההיי-טק, הגיע למכון לאחר כמה שנים כמנכ"ל חברת "נוקלאיקס", שמפתחת בדיקות דם לאבחון סרטן. לפני כן שימש, בין היתר, סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברת המכשור הרפואי-אסתטי "סינרון" ומנכ"ל חברת "ננרג'י", הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת. שפירא, המחזיק בדוקטורט מאוניברסיטת ייל בתחום הפיסיקה התיאורטית, יזם וניהל במשך יותר מעשור את חברת "ביו ויו", העוסקת במערכות הדמיה ממוחשבות לזיהוי תאים סרטניים. את דרכו בתעשייה החל בתחילת שנות התשעים כמנהל פרויקט בחברת "אינדיגו" (לימים חטיבה ב-hp העולמית).

"אני לא חושב שמה שאני עושה כיום ב'ידע' שונה כל-כך ממה שעשיתי לאורך הקריירה. זה גם סוג של יזמות – אנחנו לוקחים רעיון ובודקים מה יכול לצאת ממנו. ההבדל הוא שבעבר הייתי הולך לישון וקם עם פרויקט אחד. עכשיו יש הרבה כדורים באוויר", אומר שפירא. בשיחה איתנו הוא משרטט את התמורות שחלו בתעשייה ב-20 השנים האחרונות ומפרט כיצד "ידע" יכולה וצריכה להשתלב במגמות משתנות אלה.     

"מה השתנה? קודם כל הלקוחות. החברות הגדולות כבר לא מחכות למדענים ומייצרות הרבה מאוד חדשנות פנימית. במקביל, יש הרבה יותר שחקנים אוניברסיטאיים שמתחרים על מסחור טכנולוגיות ומשתפים פעולה עם התעשייה. אבל הדבר שהוא אולי הכי משמעותי: יש כיום הרבה יותר כסף זמין. הזמינות של הכסף שינתה את הסביבה שאנחנו פועלים בה. החברות בעצם יכולות לומר ליזמים: 'יש בחוץ כסף. מִצאו משקיע, פתחו את הרעיון – אנחנו נחכה שהוא יבשיל, ורק אז נקטוף אותו'. במלים אחרות, הן מוכנות לשלם הרבה על מיזם בשל – אבל רוצות שמישהו אחר ייקח את הסיכון.

""לעתים נדרש מאיתנו להקים חברות בעצמנו. הגישה שלי היא שהקמת חברות חייבת להיות בשותפות עם קרנות הון סיכון"

"זה לא יהיה נכון לדבר על המכון כמקשה אחת. יש הבדלים מאוד גדולים בין רעיונות שמגיעים מתחומי ידע שונים. תרופות דורשות טיפול מסוג אחד, מכשור רפואי – טיפול אחר, וכמובן כל תחום התוכנה, בינה מלאכותית וביג דאטה. ההבדלים בין התחומים באים לידי ביטוי, בין היתר, בקבועי זמן שונים. גם אם נגלה מחר בבוקר מולקולה שתהפוך לתרופה רבת-מכר, עד שהיא תצא לשוק יעברו לפחות עשר שנים. בזמן הזה החברה שלקחה על עצמה את הפיתוח עלולה להיסגר, מתחרים עשויים לצוץ ועוד כהנה וכהנה הפתעות. לעומת זאת, בתוכנה, בינה מלאכותית וניתוח מידע – קבועי הזמן קצרים בהרבה. ב'ידע' אנחנו מוכרחים להציע פתרונות בתפירה אישית לכל אחד מהתחומים.

"אפשר לומר שיש לנו דוכן של פירות מעולים, אבל חלק מהם לא מספיק בשלים בשביל הלקוחות שלנו. השאלה היא איך גורמים לבננות הירוקות להפוך לצהובות, ואיך אנחנו מאפשרים להן להבשיל מבלי להסיט את העין מהמטרה שלנו – שהיא למכור בננות, כלומר למסחר רעיונות, ולא לנהל חברות בעצמנו. המודל הקלאסי הוא לחתום על הסכמי רישיון, כלומר להעביר את המשך תהליך ההבשלה לשחקנים מחוץ למכון. אבל לא תמיד קל למצוא קונים לבננות ירוקות. לעתים נדרש מאיתנו להקים חברות בעצמנו. הגישה שלי היא שהקמת חברות חייבת להיות בשותפות עם קרנות הון סיכון; אחרי הכל, ה'ביזנס' של הקרנות האלה זה לקחת מיזם בשלב התחלתי ולגדל אותו. לכן זו בהחלט מטרה בעיניי – לפתח ולהעמיק את הקשרים עם קרנות ההון סיכון".

כשאין תנופה – יש קיפאון

"מסר מאוד חשוב שאני רוצה להעביר למדעני המכון הוא שרצוי שנדע על הרעיונות שלהם מספיק זמן לפני שהם מוצגים בכנס או מתפרסמים בכתב-עת, אחרת אנחנו עלולים לאבד את האופציה לרשום פטנט. ככל שיבואו אלינו מוקדם יותר, כך יהיה לנו יותר זמן להגן על הפטנט בצורה הנכונה ביותר. זה לא רק עניין של לוחות זמנים – לא תמיד חוקרים יודעים להעריך מה יש להם ביד. אם מישהו ממציא חומר ציפוי חדשני לחלונות, ייתכן שעל הדרך הוא פיתח טכנולוגיית ייצור שעשויה לעניין מאוד את תעשיית הצבעים. במלים אחרות, ייתכן שיש כאן פוטנציאל לעסקה שהוא בכלל לא חשב עליה.

""החברות הגדולות כבר לא מחכות למדענים ומייצרות הרבה מאוד חדשנות פנימית"

"אנחנו מוכרחים להיות כל הזמן בתנופה של עסקאות. כשאין תנופה – יש קיפאון. אם נשב ונחכה לעסקה מושלמת ונילחם על עוד חצי אחוז – ייתכן ששכרנו יֵצא בהפסדנו. צריך לזכור שיש גם שעון מתקתק – אורך חיי הפטנט. אם אנחנו רוצים לשמור על תנופה, אנחנו חייבים גם לדעת לשחרר רעיונות. הרבה פעמים ההחלטה 'מה לא לעשות' היא ההחלטה הניהולית החשובה ביותר.

"לפעמים אנשים מבלבלים בין רעיון חשוב ופורץ דרך ובין הצלחה כספית. ראיתי מספיק חברות עם רעיונות נפלאים שנכשלו וחברות עם רעיונות בינוניים שהצליחו. אני בא מתחום המכשור הרפואי והרבה פעמים אנשים בתחום חושבים שאם יש להם ביד פטנט מציל חיים, הוא מוכרח להצליח. לצערנו, זו תפיסה מאוד לא נכונה. רעיון יצליח אם הוא חוסך כסף למערכת.

"המדע הוא משאב הטבע הגדול ביותר של ישראל. כשאני מסתובב במכון, אחד הדברים שהכי בולטים לי זה החופש הרב שיש למדענים והערבוב בין תחומי הידע השונים. זה קריטי בעיניי – הרבה מהמהפכות הגדולות והחברות המצליחות נוצרות בתפר שבין תחומי ידע; כשמעבירים צורת מחשבה וטכנולוגיה מתחום אחד למשנהו יכולים לקרות דברים גדולים. הקסם הזה כבר קורה במכון ומוליד הרבה רעיונות חדשניים. בואו נהפוך אותם גם להצלחות מסחריות".