מענק מיוחד יאפשר לקדם את פיתוחה של גלולה פשוטה וזולה נגד קורונה

בדרך לגלולה נגד קורונה: COVID Moonshot – שותפות ללא מטרות רווח של חוקרים מכל רחבי העולם המוקדשת למציאת תרופה לנגיף הקורונה על בסיס עקרונות של מדע פתוח – זכתה במענק של 35 מיליון שקלים מקרן המחקר הפילנתרופית "וולקם" (Wellcome). המענק הועבר באמצעות "מאיץ הקורונה" מייסודם של קרן המחקר של ביל ומלינדה גייטס, קרן וולקם וחברת "מאסטרקארד". ניסויים קליניים ראשונים צפויים במהלך שנת 2022.

"אל מול האי-שוויון בנגישות לחיסוני קורונה וההתפשטות המהירה של וריאנטים, הצורך בתרופות נגישות לטיפול בחולים דוחק מתמיד – במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית", הגיבה ד"ר אנט פון דלפט מאוניברסיטת אוקספורד על המענק שיסייע להביא לקו הגמר את פיתוח התרופה החדשה. "בתחילת המגיפה הושקעו רוב מאמצי המחקר והכספים בניסיון לקדם שימוש מחדש בתרופות קיימות ובפיתוח מואץ של תרופות המבוססות על נוגדנים לנגיף. כעת, מתוך הבנה שהמגיפה תמשיך להוות אתגר גלובלי גם בעתיד הנראה לעין, עלינו לפתח בדחיפות תרופות חדשות. לכן, אנו נרגשים לקבל את התמיכה החיונית הזו של קרן וולקם, ומקווים שהיא תפתח את הדלת לתרומות נוספות", הוסיף ד"ר אלפא לי, המדען הראשי של חברת PostEra וחבר סגל באוניברסיטת קיימברידג'.

יוזמת Moonshot נולדה במהלך מארס 2020 בטוויטר כאתגר מיקור המונים ("קראוד סורסינג") למציאת תרופה לקורונה. בעוד מדינות סגרו את שעריהן והכריזו על סגרים, מדענים, אנשי אקדמיה וסטודנטים מכל רחבי העולם שילבו ידיים והחלו במרוץ נגד השעון לזיהוי מולקולות חדשות שיוכלו להפוך בהמשך הדרך לתרופות נגישות לנגיף הקורונה. בסופו של דבר התגייסו לפרויקט יותר מ-150 מדענים – רבים מהם תלמידי מחקר שהקפיאו את הפרויקטים שלהם לטובת המאמץ העולמי המשותף. היעד שהציבו לעצמם הוא מציאת תרכובות שיוכלו לשמש לייצור פשוט וזול של גלולות נגד קורונה. הודות לשיתוף הפעולה חסר התקדים, נרשמה התקדמות מהירה – ועד סוף 2021 צפויים להתחיל ניסויים פרה-קליניים בבעלי-חיים. הטיפול מבוסס על נטרול חלבון הפרוטאז העיקרי של הקורונה – אנזים מרכזי במחזור החיים של הנגיף, החיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג.

""מאמצים לגילוי תרופות חדשות באמצעות פלטפורמה של מדע פתוח הם בדרך כלל איטיים מאוד – אבל אנחנו דהרנו ברכבת אקספרס על גבי מסילות שהנחנו תוך כדי נסיעה"

"אם המאמצים לגילוי תרופות שהושקעו במהלך מגיפת הסארס ב-2003 היו זוכים למימון עד להשלמתם, היו בידינו תרופות מתאימות למאבק בנגיף הקורונה כבר עם פרוץ המגיפה", אומר ד"ר ניר לונדון מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן למדע השותף לפרויקט. "כעת הזמן לתכנן את העתיד. מלבד מתן מענה למגיפה הנוכחית, שאינה מראה סימני האטה, מטרתנו היא לפתח תרופה אנטי-ויראלית חדשה אחת או יותר שתוכל לפעול נגד משפחת נגיפי הקורונה גם במקרה של התפרצויות עתידיות. בנוסף, מטרתנו היא ליצור פלטפורמת מחקר פתוחה שתאפשר להאיץ את זמן התגובה במקרה של התפרצות מגפות חדשות".

בפרויקט חברות קבוצות מחקר ממוסדות אקדמיים ומהתעשייה ובהם מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת אוקספורד, Diamond Light Source – הסינכרוטרון הלאומי של בריטניה, חברת הביוטק האמריקאית PostEra, מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו-יורק ו-DNDi – היוזמה השווייצרית למציאת תרופות למחלות מוזנחות. במסגרת עקרונות המדע הפתוח כל התגליות יועברו לרשות הציבור, וכבר כיום נתוני המחקר זמינים באינטרנט לכל דורש.

"מאמצים לגילוי תרופות חדשות באמצעות פלטפורמה של מדע פתוח הם בדרך כלל איטיים מאוד – אבל אנחנו דהרנו ברכבת אקספרס על גבי מסילות שהנחנו תוך כדי נסיעה", תיאר באחרונה פרופ' פרנק פון דלפט מאוניברסיטת אוקספורד את המאמצים המשותפים בכתב-העת המדעי Nature. "זוהי דרך עבודה שאף אחד מאיתנו כלל לא הבין שהיא אפשרית לפני כן".

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדוברת - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il