הינך נמצא כאן

הקשר האינטרפרוני

01.12.2014

חברת XL-protein מגרמניה וחברת "ידע", הזרוע המסחרית של מכון ויצמן למדע, הודיעו על חתימת הסכם שיתוף פעולה ליישום מסחרי של מולקולת אינטרפרון משופרת שפיתחו מדעני המכון ומדעני XL-protein. ההסכם קובע, כי "ידע" תייצג גם את המדענים מ-XL-protein, ותוכל להעניק לחברות שונות רישיונות לפיתוח יישומים של מולקולה זו לטיפול בשורת מחלות, ובהן גם מחלות במערכת העצבים המרכזית.
 
אחד היישומים האפשריים של האינטרפרון המשופר עשוי להיות טיפול בחולים בטרשת נפוצה, מחלה כרונית קשה של מערכת העצבים המרכזית, אשר גורמת קשיים בתקשורת העצבית, ולעיתים שיתוק ומוות. האינטרפרון המשופר החדש שפיתחו מדעני המכון תוכנן במיוחד כדי להיקשר חזק מאוד לקולטנים שלו. כתוצאה מכך הוא עשוי לשמש בסיס לתרופה עתידית יעילה מאוד.
 
הפוטנציאל התרופתי של האינטרפרון החדש הוגבר גם בזכות שילוב הטכנולוגיה של חברת XL-protein, אשר משמרת אותו משך זמן ארוך בדם החולה. טכנולוגיה זו קרויה שיטת ה-PAS, על-פי ראשי תיבות של חומצות אמינו אשר מחוברות לתרופה כדי להאריך את חייה.
 
האינטרפרון המשופר החדש נקרא PAS-YNSα8, ואפשר לייצר אותו בחיידקי E. coli, אמצעי זול ומאושר על-ידי רשויות הבריאות השונות. בניסויים בתרבית ובחיות מעבדה הפגין המבנה המולקולרי הזה רמת פעילות תרופתית גבוהה.
 
במחקר, שפורסם באחרונה בכתב- העת המדעי Journal of Biological Chemistry, מצאו המדענים כי אורך חייו של החומר התרופתי החדש בדם היה ארוך פי עשרה בהשוואה למשך חייהם של אינטרפרונים רגילים, וכי השימוש בשיטת PAS לא פגע ביעילות הפעילות הביולוגית (כאמור, בתרבית ובחיות מעבדה). המחקר נעשה בעכברים שבגופם פעלו (באמצעות הנדסה גנטית) קולטנים לאינטרפרון של בני-אדם. החומר הגן על עכברים אלה מפני מחלה הדומה לטרשת נפוצה ביעילות רבה יותר מאשר אינטרפרון-בטה, על-אף שתדירות ההזרקות הייתה פי ארבעה נמוכה יותר, והמינון היה פי 16 נמוך יותר. את המחקר הובילו ד"ר דניאל הררי ופרופ' גדעון שרייבר ממכון ויצמן למדע.
 
מסביר פרופ' שרייבר: "מחקרים טרום-קליניים (בחיות מעבדה) מראים, כי החומר שפיתחנו עשוי להיות יעיל יותר מאשר אינטרפרון-בטה. בניסוי – בחיות - הוא נמצא בטוח, ולא עורר תגובות שליליות של המערכת החיסונית. ייתכן שאפשר יהיה לתת את התרופה במינון נמוך יחסית בזריקות, פעם או פעמיים בחודש, בזמן שכיום יש חולים עם טרשת נפוצה המקבלים מספר זריקות בשבוע. עם זאת, כמובן, יש לזכור שמדובר בניסויים בבעלי-חיים, ואנו מקווים שבקרוב אפשר יהיה לעבור לשלבים הבאים בתהליכי הפיתוח, ולבחון את יעילות החומר בטיפול בבני-אדם. אנו מודים לחברת 'מרק סרונו' על תרומתה למחקר על השפעת אינטרפרונים במודל של טרשת נפוצה בעכברים".

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם