לומדים בלי הכרה

מדעני המכון הדגימו שיטה חדשה, המאפשרת לאמן מנגנוני מוח באופן ממוקד ולא-מודע. שיטה זו גרמה לחיזוק קשרים עצביים. ייתכן שתובנה זו תסייע, בעתיד, לפיתוח דרכים לשיפור מוחי וקוגניטיבי.

שיטה המאפשרת אימון ממוקד של מנגנוני מוח גם ללא השתתפות מודעת של המתאמן הודגמה באחרונה במחקר שביצעו מדעני מכון ויצמן למדע. המחקר פורסם באחרונה בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב" (PNAS).

במחקר זה, שהובילה החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר מיכל רמות, מקבוצתו של פרופ' רפאל מלאך מהמחלקה לנוירוביולוגיה, בשיתוף עם תלמידת המחקר שני גרוסמן מהמכון וד"ר דורון פרידמן מהמרכז הבין-תחומי הרצליה, נחשפו 16 נבדקים לגירויים חיוביים או שליליים תוך מעקב אחר הפעילות המוחית שלהם באמצעות מערכת דימות תיפקודי בתהודה מגנטית (fMRI). לנבדקים נאמר, כי המחקר נועד לחקור את מנגנוני הגמול, וכי כאשר הם מקבלים גירוי חיובי, במקרה זה – צליל נעים, הם יקבלו גמול כספי. לעומת זאת, נאמר להם כי גירוי שלילי – רעש לא נעים – ילוּוֶה בקנס כספי.

כדי לאמן באופן ממוקד מנגנוני מוח שנבחרו מראש, אך ללא ידיעת הנבדקים, השמיעו המדענים לנבדקים את הצלילים הנעימים כאשר זיהו, באמצעות מערכת ה-fMRI, שפעילות באיזור מסוים התבלטה באופן ספונטני במוחם של הנבדקים. את הרעש השמיעו המדענים כאשר הפעילות התהפכה, ואיזור סמוך בלט בפעילותו. לאחר חמישה ימים מצאו המדענים, כי האיזור הראשון התחזק באופן משמעותי אצל רוב הנבדקים; משמע, הקשרים העצביים של איזור מוח זה, עם איזורים אחרים במוח, התחזקו, דבר שמבטא למידה ממוקדת.

מדענים רבים אחרים השתמשו בעבר בשיטה זו, הקרויה "נוירופידבק", לשינוי רשתות תאי העצב בקליפת המוח. אך באותם מחקרים ידעו הנבדקים כי מתבצע במוחם סוג של לימוד, ולעיתים הם אף השתתפו בתהליך זה באופן פעיל. לעומת זאת, כאמור, במחקר הנוכחי התרחשו השינויים הממוקדים ברשתות תאי העצב במוח – כלומר, תהליכי הלמידה – במוחם של נבדקים שלא היו מודעים כלל לעצם הלמידה. כאשר נשאלו על כך לאחר המחקר, הנבדקים לא ידעו כלל כי נעשה ניסיון לאמן איזור-מטרה במוחם. כשהמדענים ביקשו מהנבדקים לנחש את הגורמים לגמול החיובי והשלילי, הם לא זיהו שום היבט של התהליך. המחקר מחזק את ההיתכנות של הפעלת תהליכי למידה בדרך מוכוונת וממוקדת גם ללא השתתפות מודעת של הלומדים.

"הראינו כיצד אפשר לאמן בהצלחה ובאופן ממוקד מנגנוני מוח, אפילו אם איננו  מודעים לכך שהלמידה מתרחשת", אומר פרופ' מלאך. "בעתיד אולי אפשר יהיה להשתמש בשיטה זו לשיפור מוחי וקוגניטיבי גם באוכלוסיות המעוניינות ללמוד, אך סובלות מקשיים בריכוז, כמו במקרים של דיכאון קשה או הפרעות קשב". השיטה עוד רחוקה מיישום. השינויים ברשתות תאי העצב היו קטנים וזמניים. אך עקרונית, תירגול ממוקד של מנגנוני מוח אפשרי גם ללא מוּדעוּת, ואפשר לרתום את התנודות הספונטניות בפעילות המוחית, שהן עדיין בגדר תעלומה, כדי להניע תהליכי לימוד לא מודעים כאלה. דרוש מחקר נוסף כדי לבחון את מידת הכלליות של השיטה ואת מרחב השימושים האפשריים שלה.