ניקית את השביל?


הם יוצאים לחיק הטבע – חמושים בטלפונים חכמים ובשקיות – לא כדי לאסוף פטריות או פירות, אלא על-מנת ללקט את מה שבני האדם עדיין יכולים, ואולי אף מחויבים, ללקט: אשפה. ד"ר רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח, וד"ר דימה בטנקוב, מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע, מסורים למטרה אחת: להפוך את ישראל לנקייה יותר. הם פועלים מתוך תחושת שליחות, אך גם פשוט מפני שהפעילות מעניקה להם סיפוק אישי אדיר.
 
הכל התחיל לפני שנתיים, אז נפגשו ד"ר מילוא וד"ר בטנקוב לראשונה. הנושא שעמד על הפרק היה מאמץ לטובת קמפוס ירוק בגבולות המכון, אך המפגש המשותף הוליד מיזם שאפתני הרבה יותר, "בשבילנו". זה הוא אתר אינטרנט המאפשר להצהיר על אימוץ שבילים בטבע ובעיר, ולהתנדב לעזור לשמור על ניקיונם. ״הרעיון הוא שכשאנשים רואים שהם לא ה'משוגעים' היחידים שאיכפת להם, ובעצם עוד הרבה אנשים מוכנים לנקות לפני שמתחילים את הפיקניק או כשצועדים עם הילדה לבית-הספר, יהיה הרבה יותר חשק וכוח לפעול״, אומר ד"ר מילוא.
 
 
בשבילנו- ניקוי שבילים
"זהירות, זה ממכר" - מתריע הטקסט באתר "בשבילנו", וזו אינה בדיחה. כך, למשל, ד"ר מילוא יוצא לפחות אחת לשבוע, מצויד בשקיות ענק, לנקות שבילים. "לנקות בעצמי, עם המשפחה או עם קבוצת המחקר, גורם לי הרגשה טובה", הוא אומר, "ולכן אני משתדל לעשות זאת בכל הזדמנות". המרכיב החברתי הוא חלק חשוב מהפרויקט: מלבד האפשרות לצאת עם אנשים שאתה אוהב לחיק הטבע, האתר מציג את המיקומים שאימצו משתמשים אחרים, מאפשר להתעדכן בפעם האחרונה שבה נוקה שביל מסוים, ולשתף תמונות מהחוויה. אפשר להתחבר לאתר דרך חשבון הפייסבוק האישי, ולעדכן את החברים מהו השביל האחרון שדאגת לנקות. "האתר מתפתח בשלבים", מספר ד"ר בטנקוב, "החיבור של הממשק לפייסבוק הוא השלב האחרון שהתבצע. ברגע שאתה מסמן נקודה במפה – כל החברים שלך בפייסבוק יכולים לדעת שניקית אותה". מעֵבֶר לכך, לאלה שאינם בטוחים שהם מסוגלים להתחייב לאמץ שביל, האתר גם מציע לעדכן ניקוי של איזור מסוים באופן חד-פעמי, ולקבל על כך משוב חיובי.
 
זה הרעיון שעומד בבסיס המיזם: גיימיפיקציה (מישחוק) – השימוש במשוב חיובי ובאווירה של משחק כדי להבנות מטרה ולאפשר התמודדות כיפית ומספקת יותר עם בעיות יום-יומיות. "אנחנו מנסים לחשוב איך אפשר למנף את מבצעי הניקיון הקיימים", מסביר ד"ר מילוא, "לגרום לפעילים לעשות יותר, ולהשאיר לכולם זיכרון שהם יכולים לשתף ברשת עם חברים, וכך לטפח חיזוקים חיוביים לכל התהליך".
 
בחודשים האחרונים חובר המיזם לאנשים וגופים נוספים המקדמים את תרבות הניקיון בישראל. מספר ד"ר מילוא: "הצטרפנו אל תומר אשל מסיירת ניקיון, קבוצה העוסקת בהטמעת ערך הניקיון בכלים חינוכיים, וביחד הקמנו את רשת שנ"י". רשת שנ"י (שמירת הניקיון בישראל) היא קבוצת חשיבה אשר בוחנת פתרונות במסגרת ההתמודדות עם אתגר הניקיון. במפגשים הראשונים של הרשת גובשה קואליציית ארגונים המורכבת מנציגי משרדי ממשלה, צה"ל, קק"ל, רשות הטבע והגנים, עיר ללא אלימות, מתנ"סים, רשתות חינוך ועמותות שונות. במפגש השלישי, שהתקיים באחרונה בלוד, השתתפו שמונה משלחות מבתי-ספר תיכוניים מהסביבה, ובהם יותר מ-70 בני נוער. "הצגנו במליאה את 'בשבילנו', לצד כלים ישימים אחרים, מתוך תקווה שבני הנוער יקחו איתם את הרעיונות הביתה", מספר ד"ר מילוא. בסיום המפגש התיישבו המשתתפים ליד שולחנות עגולים, שבהם התקיים דיון פתוח והועלו רעיונות חדשים לקידום הסוגיה. באחד השולחנות החליטה קבוצת מנהיגים צעירים, מתיכון אום-באטין של הפזורה הבדווית בנגב, לארגן תחרות בין הכיתות בבית-ספרם.
 
היוזמה נמצאת עדיין בחיתוליה, אבל ד"ר מילוא וד"ר בטנקוב אופטימיים: "אנחנו עובדים כדי לעבור את הנקודה המכרעת, בה האתר הופך לוויראלי. עוד לא הגענו לשם – וזה בסדר. בדרך כלל, בפרויקטים כאלה צריך לשמור על סבלנות, עד שכל העסק הופך לאופנה חדשה. כשנגיע לשם – תהיה מהפכה נקייה בישראל". על-מנת לקרב את בואו של היום הזה, כל מה שעלינו לעשות הוא לצאת לטיול בטבע או בסביבה העירונית, כשבידינו שקית אשפה, ולסמן באתר המיזם – iclean.org.il – היכן ניקינו.
 
 

שתף