אריך מנדלסון - הסרט

01.12.2011
אריך מנדלסון
 
בית חלומות בשטח 4,000 מ"ר - זו הייתה מתנתו של האדריכל אריך מנדלסון לאשתו לואיז, לאחר שנפתר המשבר ביחסיהם שהתחולל כאשר לואיז התאהבה במחזאי היהודי גרמני ארנסט טולר. הבית נבנה ברופנהורן, פרבר על שפת אגם האוול הסמוך לברלין. מנדלסון עיצב את הבית ואת כל מה שבתוכו: הרהיטים, כלי האוכל, ואפילו את בגדיה ואת תכשיטיה של לואיז. אלברט איינשטיין, שהתגורר מעבר לאגם, בא לבקר בסירת המפרש שלו, ולאחר מכן ניגן בכינורו יחד עם לואיז שהייתה צ'לנית. אלה רק חלק מהצילומים הנדירים הכלולים בסרט הדוקומנטרי "חזיונות בלתי פוסקים", שביים דוקי דרור, על חייו של האדריכל הידוע אריך מנדלסון. הסרט הוקרן באחרונה בהקרנת בכורה במכון ויצמן למדע, שבו תיכנן מנדלסון את עבודתו הראשונה בארץ ישראל (בית ויצמן), ואת הבניין האחרון שבנה בארץ (בניין המחקר על-שם דניאל וולף), לפני שעקר לארה"ב.
 
לואיז מנדלסון
 
הסרט משלב קטעים מבוימים לצד חומר ארכיוני נדיר. עלילתו מבוססת ברובה על 1,200 מכתבים שכתב מנדלסון ללואיז. לצד המכתבים מובאים קטעים מזיכרונותיה של לואיז, ובהם תובנות ביחס למנדלסון ולעבודתו. בהיותה צ'לנית מוכשרת ויפהפייה ואשת חברה נחשקת בקרב הצמרת האינטלקטואלית והאמנותית בברלין של שנות ה-20 של המאה הקודמת, היא הפיצה את רעיונותיו של מנדלסון בקרב ידידיה, דבר שהוביל, בין היתר, לבניית מצפה הכוכבים המכונה "מגדל איינשטיין" בעיר פוסטסדאם שליד ברלין.
 
 
לפי הסרט, הרעיון לבניית המגדל נולד כשמנדלסון היה חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה. משם, כמו מכל מקום אחר שבו שהה, הוא שלח ללואיז רעיונות, רשמים וסקיצות עתידניות שאותן הראתה לאיינשטיין. בסרט נראים שני אדריכלים הודיים שבאו במיוחד לראות את המבנה ולחקור אותו. ובקפיצה לעבר נראה הדייר האולטימטיבי של המבנה: אלברט איינשטיין. כאשר איינשטיין נכנס למבנה לראשונה, הוא לא פצה את פיו, ולבסוף לחש באוזנו של מנדלסון מלה אחת: "אורגני". בין היסטוריונים של אדריכלות קיימת תפיסה, כי מגדל "מצפה הכוכבים של איינשטיין" היווה השראה לתכנון מגדל המאיץ על-שם קופלר במכון ויצמן למדע, מעשה ידי האדריכל משה הראל.
 
 
בין שתי מלחמות העולם תיכנן מנדלסון שורה של מבנים מרכזיים בגרמניה: רשת בתי הכלבו של משפחת שוקן, בניין הקולנוע המודרני בעולם, בניין אוניברסום, ששופץ ומשמש כיום כתיאטרון, ועוד.
 
ב-1933, רק שלוש שנים לאחר שבנה את בית החלומות לאחר הפיוס עם לואיז, עלו הנאצים לשלטון, ומנדלסון גורש מהאקדמיה לאמנויות. בשביל הזוג מנדלסון ובתם היחידה, אסתר, זה היה הרגע שבו החלו חיי הנדודים. תחילה עברו ללונדון. מנדלסון המשיך לעבוד, ובנה את ביתן דה לה וואר בעיירת החוף בקסהיל. הדרך משם לפלשתינה הייתה קצרה. כאן תיכנן, בין היתר, את בית-החולים הדסה בהר הצופים, את בנק אנגלו-פלשתינה בירושלים, את ספריית שוקן בירושלים, את בית-החולים רמב"ם בחיפה את בית ויצמן, ועוד שלושה מבנים במכון זיו, שלימים הפך למכון ויצמן למדע (בניין המחקר על-שם דניאל וולף, המרכז למדעי הארכיאולוגיה על-שם הלן ומרטין קימל, והבניין לתהודה מגנטית על-שם לילי וסמי כהן).
 
בשנת 1941 עבר מנדלסון לארה"ב. אבל בשנים הספורות שבהן פעל בארץ השפיע רבות על אדריכלים רבים, והטביע חותם משמעותי על ההיסטוריה האדריכלית בארץ-ישראל.
 
הנסיעה של מנדלסון לניו-יורק מוצגת בסרט בצילום ממעוף הציפור, בשחור-לבן, מעל לגורדי השחקים של מנהטן, כשברקע נשמעת התפעמותו של מנדלסון מהמפגש הראשוני עם העיר הגדולה. המפגש שלו עם הבמאי הפוטוריסטי פריץ לאנג ("מטרופוליס"), והעמדת הרישומים שלו ושל מנדלסון זה מול זה מעוררים השתאות, וגם המפגש עם האדריכל פרנק לויד רייט מרגש. מנדלסון עצמו נדהם מהדמיון בין הקווים המעוגלים של מוזיאון גוגנהיים שתיכנן רייט לבין אלמנטים דומים בעבודות שלו. "אתה יותר אמן מאדריכל", אומר לו פרנק לויד רייט בסרט שעולה בימים אלה לאקרני הסינמטקים של תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראש פינה והרצליה.
 
חזיונות בלתי פוסקים
במאי: דוקי דרור| מפיקים: יעל שביט, דוקי דרור
צלם: פיליפ בלאיש| תסריטאית ותחקירנית: גליה אנגלמאיר-דרור| מוסיקה: חיים פרנק אילפמן
 
פרופ' אלברט איינשטיין במצפה הכוכבים בפוטסדאם  אריך מנדלסון
פרופ' אלברט איינשטיין במצפה הכוכבים בפוטסדאם                                                             אריך מנדלסון
 

שתף