המדען וגנו

 

 

סיפור ידוע של אוסקר ויילד מספר על ענק שלא הצליח להפיק הנאה ותועלת מגנו כל עוד לא הרשה לחבורת ילדים לשחק ולהשתובב בין עצי הגן. במובן ידוע, גן המדע על שם קלור, שנחנך באחרונה במכון, מזכיר את גנו של הענק. המדענים לא היו יכולים ליהנות מתכנון הגן ומוצגיו ללא מעורבותם הפעילה של הילדים בהפעלתו. הילדים לא היו נהנים ממוצגים מושכים ומלהיבים אלמלא המדענים שתיכננו ובנו אותם. כך, למעשה, גן המדע על שם קלור מאפשר לילדים ולמדענים גם יחד - כל אחד על פי דרכו - ליהנות מעשייה מדעית תוך התענגות על יופיו של הטבע.

 

בין עצי הגן ממוקמים מתקנים ומוצגים שונים שמאפשרים למבקרים במקום ללמוד תוך כדי משחק והתנסות בגוף ראשון, על עקרונות מדעיים ותופעות טבע. במובן מסוים אפשר לומר שהתפיסה הכוללת שהנחתה את מתכנני גן המדע על שם קלור נובעת מהכרת הרגלי הבילוי של תושבי ישראל, הנוהגים לבלות זמן רב מתחת לכיפת השמיים. העובדה שהמוצגים ממוקמים בשטח פתוח, לעתים על משטח מרוצף ולעתים על הקרקע הטבעית עצמה, מאפשרים להמחיש עקרונות מדעיים וטכנולוגיים שונים באמצעות מתקנים ומכשירים אמיתיים (ולא באמצעות דגמים).

 

הצבת המתקנים בחיק הטבע, מתחת לכיפת השמיים, מחייבת בנייה מאסיבית, וכמעט שאינה מגבילה את בוני המוצגים ומתכנניהם באשר לגודל המוצג שלהם. דוגמה לכך יכולה לשמש מכונת הגלים הגדולה, שמזוויות מסוימות נראית לצופים בה כמעין סולם-יעקב שראשו בשמיים. יש צורך בלא מעט גדלות רוח כדי לבנות מוצגים גדולים שניצבים חשופים לעין כל, באוויר הפתוח. היכולת לפזר את המוצגים בשטח גדול יחסית מאפשרת למבקרים לנהוג בקרבתם באופן טבעי. ילדים שמבקרים בגן יכולים להתרוצץ, להשתובב ואפילו להתקוטט ליד המוצגים, ואינם נדרשים להלך על קצות אצבעותיהם בחרדת קודש. במלים אחרות, הגן מאפשר למבקרים בו ללמוד על הטבע מבלי שהם עצמם יידרשו להתכחש לטבעם שלהם.

 

ד"ר משה רשפון: "רעיון הקמתו של גן המדע עלה בי בעקבות ביקורי הראשון באקספלורטוריום, מוזיאון המדע הידוע שבסן-פרנסיסקו. די היה במבט אחד כדי לשכנעני שהתפיסה החווייתית, החושנית והלא דידקטית שהשתקפה במוצגיו של פרנק אופנהיימר, מייסדו ומנהלו הראשון של האקספלורטוריום, עשויה לקנות את לבם של ישראלים צעירים רבים. תוך כדי מחשבה על העניין הבנתי שמזג האוויר הנוח ששורר בישראל במשך רוב חודשי השנה עשוי לאפשר לנו להתקדם צעד אחד נוסף, לצאת מבין קירותיו של האולם הגדול, לוותר על הגג המחפה עליו ולהציב מוצגים שמתארים וממחישים תופעות טבע - בחיק הטבע, מתחת לכיפת השמים".

 

מאז התפתח הגן, ובאחרונה חודש והורחב בסיוע קרן קלור. הגן המחודש, שנחנך באחרונה, נחלק למתחמים באמצעות רשת של שבילים ו"רחובות" היקפיים הנחתכים בשבילים רדיאליים. חלק מהשטח משופע ומדורג, כך שהקירות התומכים של המדרגות משמשים גם כספסלים לישיבה. בכל מתחם המוקדש לתחום מסוים במדע מצויים ספסלים נוספים שמאפשרים למבקרים לשבת, לנוח ולצפות במוצגים ברגיעה, ללא אילוצי זמן או אילוצים אחרים. גם השבילים יוקדשו לתחומים מדעיים מוגדרים. למשל, מבקר שנכנס בשערו הראשי של הגן, מוצא את עצמו צועד ב"מסלול המים" שבמרכזו מצויה בריכה ארוכה שגלים גועשים לאורכה. מעל לחלק משטח הגן מותקן סיפון מוגבה, שיאפשר למבקרים לסייר מעל לגן ולצפות במוצגיו מנקודת מבט שונה מהרגיל. מוצגים מיוחדים יחברו את הסיפון העליון עם מפלס הקרקע התחתון.

 

המוצגים המרהיבים - והוותיקים - ביותר בגן הם עצי ההדר הנטועים בקרבתו. תפוזים ואשכוליות נופלים מדי פעם מהעצים האלה, ופוגעים בקרקע. כך הם ממחישים את פעולתו של כוח הכבידה, בדרך דומה לדרך שבה לכד הכוח הזה את תשומת ליבו של אייזיק ניוטון הצעיר, לפני יותר משלוש מאות שנים. בתחום הניצול של אנרגיית השמש מוצגים בגן תנור שמש המבוסס על מראה קעורה גדולה, וכן קבוצת מראות קטנות היכולה לשמש משחק קבוצתי שממחיש את הדרך שבה פועל שדה מראות הממוקם לרגליו של "מגדל שמש" כמו זה הפועל במכון. קולטי שמש אחרים משמשים להפקת אנרגיה המזינה מזרקת מים. בדרך זו, גובה המים הנזרקים מהמזרקה מושפע משטף קרינת השמש. מתזי מים אחרים יצרו את אחד המוצגים המלהיבים בגן: קשת בענן. מתקן זה ימחיש את העובדה שהאור הלבן מורכב למעשה מקבוצה של צבעים ב"כל צבעי הקשת". בבריכות האקולוגיות יוכלו המבקרים בגן להתבונן ולראות כיצד צמחים ממינים שונים מקיימים ביניהם שיווי משקל אקולוגי, דבר שמאפשר ניקוי מתמיד של המים.

 

דגם של מערכת השמש מפוזר בגן, בדרך שממחישה את היחס הנכון בין כוכבי הלכת והשמש, הן מבחינת הגודל והן מבחינת המרחק שביניהם (המחשה מסוג זה אי-אפשר לבצע בחדר סגור). אחד המתקנים הפלנטריים החביבים ביותר על מבקרי הגן הצעירים הוא ה"טרמפו-לונה". זהו מתקן שמדמה את תנאי הכבידה על הירח. המשתמשים במתקן הזה חשים שמשקלם האפקטיבי אינו עולה על שישית ממשקלם הרגיל על פני כדור הארץ. אחד המתקנים החדשיםבגן ממחיש את הדרך שבה פועלים משקפיים וחלונות שצבעם נעשה כהה יותר ויותר ככל שאור השמש הנופל עליהם מתחזק (עקרון הפעולה הזה התגלה בעבר במכון ויצמן למדע).

 

עובדת מיקומו של הגן בקרבת מעבדותיהם של מדעני המכון מחזקת ומשמרת את הקשר המתמיד שבין המדענים לגן ולפעילויות המתקיימות בו. קשר זה הוא, למעשה, אחד מסודות הצלחתו של הגן. לא אחת קורה, שמדענים שמחקריהם מתנהלים בחזית המדע מציעים ומתכננים מוצגים בגן המדע, ובכך הם מפתחים יחסי גומלין עם הציבור הרחב, בדומה למציאות הבדויה בסיפורו הידוע של אוסקר ויילד, "הענק וגנו".