המסע בעקבות פרס הנובל

06.08.2013
 
 
במסגרת התחרות בחרו תלמידי בית-הספר ינוח-ג'ת להציג את פועלו של זוכה פרס נובל לשלום ונשיא המדינה, שמעון פרס. בתמונה נראה צוות התלמידים ומנהל בית-הספר, סלימאן חטיב, עם נשיא המדינה, בלוויית מיכל אלרן וכרמל בר ממכון דוידסון לחינוך מדעי
 
חודשיים של תחרות בין-לאומית הסתיימו באחרונה בטקס הסיום וההכרזה על הזוכים, שהתקיים באולם "הברווז", שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. "זוכי פרס נובל על הבמה" היא תחרות פרי יצירתם של צוות מכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר יוסי אלרן, מיכל אלרן וכרמל בר, שהזמינו תלמידים מכל העולם לחקור את עבודתם של זוכי פרסי נובל מכל הזמנים. מה שהתחיל כיוזמה צנועה של השלושה, הפך לתחרות בה השתתפו מעל ל-60 צוותים מרחבי העולם, ביניהם צוותים מארצות הברית, ממקסיקו, מרומניה, וכמובן מישראל. כל צוות בחר בזוכה פרס נובל מכל תחום שהוא (מדעי ולא מדעי) שהוא, ויצירתו, מעניינים את חברי הצוות. על הצוות היה לחקור את תהליך עבודתו של הזוכה, ולהציג זאת בדרך היצירתית והמעניינת ביותר. הצוותים בחרו בשלל דרכים, ביניהן: סרט, קומיקס, mp3, תמונות, אנימציות, ועוד.
 
שחר מיכוב, הזוכה בתחרות "זוכי פרס נובל על הבמה"במקום הראשון זכו שני צוותים. שחר מיכוב, תלמידת כיתה ג' מישראל, הציגה את מחקרו של פרופ' תומאס הנט-מורגן, חוקר האבולוציה האמריקאי שזכה בפרס נובל לפיסיולוגיה או רפואה בשנת 1933. שחר, שהייתה גם צעירת המשתתפים, יצרה סרטון וידאו בו היא מגלמת את דמותו של הנט-מורגן, ומסבירה על העבודה שזיכתה אותו בפרס נובל: התגלית כי הגנים, הנמצאים על הכרומוזומים, מהווים את יחידות הבסיס של התורשה. הסרטון של שחר הציג את המחקר שערך הנט-מורגן בזבובי פירות, כשניסה להבין מדוע מרביתם נולדים עם עיניים אדומות, וחלקם עם עיניים לבנות.
 
שחר חלקה את המקום הראשון עם צוות מבית הספר היהודי "קפה דה-אוזונו" שבמקסיקו, שהציגו את עבודתו של חוסה מריו מולינה, זוכה פרס נובל בכימיה בשנת 1995. מחקריו עסקו בכימיה אטמוספרית, ובפרט בהידלדלות שכבת האוזון. הצוות ממקסיקו צפה בטקס באמצעות שידור חי מקוון שהועבר לכל העולם.
 
כרמל בר, חברת הצוות המארגן של התחרות: "חלק מהרעיון של התחרות 'זוכי פרסי נובל על הבמה' הוא העשייה והיצירה, ושיתופה עם הצוותים מכל העולם. בתחרות זו לא היו חוקים למניעת העתקות, אלא להיפך, שמחנו שכולם למדו מכולם". בנוגע לגילאים של המשתתפים בתחרות, מספרים חברי הצוות כי זו הפעם הראשונה שהם עושים תחרות שמגיעה לגילאים צעירים כל כך. "בגיל כזה היצירתיות גדולה יותר ויש הרבה פחות עכבות. זיהינו כאן קהל חדש, ילדים צעירים שלא הגענו אליו עד היום. ילדים שישבו יחד עם ההורים ויצרו איתם עבודות".
 
 
 
 

שתף