"ותודה ל'פרח' שהביאוני עד הלום"

25 שנה אחרי, דוקטורנט במחלקה להוראת המדעים יצא לאתר את החונך שלו ב"פרח" כדי להודות לו על הדלת שפתח בפניו
30.05.2018

אמיל איידין ורענן פרפרי. חונכות לחיים

אמיל איידין הוא דוקטורנט במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. במהלך כתיבת התזה הוא התחיל לחשוב את מי כדאי להזכיר בדף התודות בעבודה. כך נזכר בילדותו, בתקופה שהיה חניך ב"פרח" – תוכנית לאומית להשפעה חברתית –  ובהשפעת התוכנית על חייו, והחליט לחפש את החונכים שלו מאותה תקופה. הוא לא זכר את שמות המשפחה שלהם, אבל בתקווה לאתר אותם שלח אימייל למשרדי "פרח" – פרויקט החונכות שנוסד לפני יותר מ-40 שנה במכון ויצמן למדע. האימייל נהפך בהמשך לפוסט ויראלי בפייסבוק, ומאמצי החיפוש נשאו פרי: ב"פרח" איתרו את רענן פרפרי, החונך שתמך בו ברגעים קשים, ונתן לו ספר שפתח בפניו עולם חדש של פנטזיה: "ההוביט" של ג'.ר.ר. טולקין. השניים התכתבו בפייסבוק, ולאחר מכן נפגשו פנים אל פנים.

"מאוד אהבתי לגו, מוסיקה וספרי שרלוק הולמס, אבל בבתי הספר מודדים את התלמידים לפי ציונים; אם הציונים שלך לא טובים, זה מקבע אצלך תפיסה שאתה לא מספיק טוב"

במפגש המרגש סיפר איידין לפרפרי עד כמה משמעותית הייתה התמיכה שלו. בזמן לימודיו בבית הספר היסודי הוא נחשב לילד בעייתי, וציוניו היו בינוניים ומטה. הוא חש בדידות, ולא מצא ביטוי ליכולות שלו במערכת החינוך. "מאוד אהבתי לגו, מוסיקה וספרי שרלוק הולמס, אבל בבתי הספר מודדים את התלמידים לפי ציונים; אם הציונים שלך לא טובים, זה מקבע אצלך תפיסה שאתה לא מספיק טוב", סיפר. "פרפרי ראה אותי, הוא ראה מעֵבֶר לציונים בגאומטריה ובתנ"ך. הוא היה שם, תמך בי והאמין בי. הדלת שפתח בפני לספרות פנטזיה השפיעה מאוד על הבחירה שלי במדעים". פרפרי זוכר ילד נחמד ומנומס, אבל די בודד, וסיפר שעזר לאמיל בלימודים, אבל שהם גם שיחקו משחקי פנטזיה, שוחחו ויצאו לטיולים.

לפני כמה שנים, כאשר אמיל היה סטודנט לתואר ראשון, הוא עצמו חזר שוב ל"פרח" – הפעם כחונך. "אם הדוגמה שלנו תגרום לעוד סטודנט להצטרף ל'פרח', או תגרום למורה להסתכל אחרת על התלמידים, עשינו את שלנו", מסבירים איידין ופרפרי מדוע הסכימו לחשוף כאן את סיפורם.

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם