כוונת המשורר

 

 

 

תקשורת בין בני-אדם היא אחד מהתהליכים המורכבים והמיסתוריים בעולם. כיצד, למשל, אנחנו מצליחים להעביר רעיונות באמצעות מילים? תהליך כזה מתחיל ברעיון שעולה במוחו של אדם מסוים. אותו אדם מתרגם את הרעיון למילים, ומביע את המלים (בכתב או בעל-פה) בזו אחר זו. כך נוצר רצף קווי של מילים, שהוא בעל אופי חד-ממדי (אורך בלבד). אדם אחר קולט את הרצף ומתרגם אותו בחזרה לרעיון שאינו חד-ממדי. כמובן, לא תמיד האדם שקולט את המסר אכן יורד לסוף דעתו של בעל הרעיון. כך, למעשה, הבעת רעיונות ביעילות שמבטיחה הבנה טובה של האדם הקולט נחשבת לסוג של אמנות, או לפחות למיומנות נדרשת וחשובה.

 

צוות של פיסיקאים ממכון ויצמן למדע בחן באחרונה את התהליך הזה כשהוא משתמש במודל מוצלח של העברת רעיונות: ספרים הנחשבים לנכסי צאן ברזל של התרבות האנושית. חברי הצוות פיתחו כלים מתמטיים המאפשרים לעקוב אחר יצירתו והתפתחותו של מושג או רעיון לאורך הספר. הצוות הרב-לאומי כלל את פרופ' אלישע מוזס מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות ופרופ' ז'אן-פייר אקמן, מדען אורח מאוניברסיטת ז'נבה, וכן את החוקר הבתר-דוקטוריאלי אנריק אלברז-לקאל ותלמידת המחקר ביאטה דורו מאוניברסיטת שטוטגרט. המאמר המתאר את מחקרם התפרסם באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים", PNAS.

 

המבנה הקווי החד-ממדי של הבעת המסר (רצף של מילים, כתובות או נאמרות) יוצר דלות מסוימת. כדי להתגבר על הדלות החד-ממדית הזאת אנו נעזרים בזכרוננו. משדר המסר "מצפין" בו מבנה היררכי מסוים, והמאזין, הקולט, שומר את התמליל בזכרונו, סורק אותו, ובמקרה שההצפנה נעשתה באופן יעיל, הוא גם מצליח לפענח את המבנה ולהבין ממנו את הרעיון המופשט.

 

כדי לבחון מבנים מוטמנים בתמלילים שידוע כי הצליחו להעביר ביעילות רעיונות שונים, בחנו המדענים מספר ספרים שנחשבים להצלחה בתחום של העברת רעיונות מורכבים. בין אלה אפשר למנות את כתבי אלברט איינשטיין, "תום סויר" של מארק טוויין, "הגלגול" של פרנץ קפקא, ועוד. הם עיבדו את רצפי המילים של הספרים, ובחנו אותם בקבוצות עוקבות של 100 מילים. בכל "חלון" או "תחנת בדיקה" כזו הם סימנו את המילים המופיעות יחד. כשמבצעים בדיקה כזאת על רצף של ספר שלם, מתקבלת מעין רשת של קישוריות בין מילים.

 

באמצעות הכללה מתמטית בנו המדענים מרחב רב-ממדי שבו רצף של מילים מ"תחנת בדיקה" בודדת מבטא רעיון מסוים. רצפים חד-ממדיים רבים כאלה, המתקיימים במרחב הרב-ממדי בעת ובעונה אחת, מאפשרים ביטוי של רעיונות מורכבים. כך נפרסים רעיונות מרכזיים של הספר במכלול הכיוונים השונים במרחב הרב-ממדי של הרעיונות.

 

המדענים מציעים, שאם התמליל של הספר כתוב באופן שמעביר את רעיונות הכותב ביעילות, יכול האדם הקורא את הספר לבנות לעצמו, בזכרונו, את המרחב הרב-ממדי של הרעיונות, ולמקם בו את הרעיונות שהוא נתקל בהם תוך כדי קריאה. כשהוא מתבונן בעיני רוחו במכלול הכיוונים השונים המיוצגים במרחב הזה, הוא מבין את הרעיונות המורכבים שביקש מחבר הספר להעביר לו.

 

המדענים מצאו שרשת הרעיונות בתמלילים המעבירים רעיונות ביעילות בנויה באופן היררכי, אשר מאפשר לאדם הקולט לזכור את הרעיונות הבודדים, להציב אותם במבנה רב-ממדי, ולפענח בדרך זו את "כוונת המשורר".

 

אומר פרופ' מוזס: " גדולי ההוגים, מוויטגנשטיין ועד חומסקי, לימדו אותנו שלשפה יש תפקיד מרכזי בעיצוב המוח האנושי ובהתפתחותו האבולוציונית, וכי היא מהווה נדבך חיוני בהבנת מבנה המוח. התרומה שלנו למחקר בתחום בסיסי זה היא ביצירת כלים מתמטיים שבאמצעותם אפשר לקשר בין מושגים או רעיונות לבין המילים שמבטאות אותם ומשמשות להעברתם לזולת. כך אפשר לעקוב בתוך נאום או טקסט כתוב אחר מסלולו של רעיון במרחב מתמטי מופשט. תיאורטית, הבנו גם כיצד מבנה התמליל משרת את העברת המושגים ושיחזורם אצל הקורא. שאלה עמוקה היא, האם יש קשר בין המבנה המתמטי המופשט שגילינו בטקסט ובין האסתטיקה שבו".