הינך נמצא כאן

פיסיקה של מערכות מורכבות

בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה
18.01.2021

מדעני מכון ויצמן למדע הגדילו פי אלף את טווח המדידה של מכשירים המשמשים בטכנולוגיות ניווט חדשניות אשר אינן תלויות בתקשורת סלולר או לוויין...

iStock / Getty Images Plus
24.12.2020

עד כמה אפשר ללמוד על גלים מסוימים מהתבוננות בגלים אחרים?

"חתימת" קרני הרנטגן הראשונה של גרעין הקפיאה (בצהוב) כפי שהופיעה על מסך הגלאי (בכחול). דפוסי פיזור קרני הרנטגן חשפו את פרטי ההתגבשות ברמת האטום הבודד
12.10.2020

בעזרת הבזקי לייזר, הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע לשלוט בתהליך ההתגבשות של מים בקירור-יתר וליצור גבישי קרח בעלי כיווניות אחידה

שרימפ
20.01.2020

לאורך מיליוני שנות אבולוציה, פיתחו החסילונים עיניים בעלות מבנה ייחודי המאפשרות להם לראות מה מתרחש בסביבתם הקרובה - קרקעית הים

אור הולך ושב
23.12.2019

האם אפשר לפענח מבנה של עצם באמצעות "חישוב לאחור" של נתוני הקרינה המתפזרת לאחר שפגעה בו?

איור: יובל רוביצ'ק
12.12.2019

עד כמה עמוק טבועה תופעת הכיראליות במולקולות?

הדמיה של מבנה דמוי סליל בעל כיווניות ימנית. מתוך המאמר של ד"ר אפי אפרתי ופרופ' זיו רייך
24.10.2019

בשבוע שעבר הופיעו בכתב-העת "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים" (PNAS), לא פחות מחמישה מאמרים שלכתיבתם היו שותפים מדעני מכון ויצמן למדע...

גלים אלסטיים
25.07.2019

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי - בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים
17.06.2019

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים? ד"ר הלל אהרוני חוקר

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע
10.06.2019

האם אפשר למדוד באופן ישיר את הפוטון שנפלט כשאלקטרון מתנגש באטום?

עמודים