אתר מכון ויצמן למדע

ננו-פיסיקה

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים

צורת הדברים שיבואו

17.06.2019

ננו-פיסיקה, מדעי החומרים, מדעי הננו

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים? ד"ר הלל אהרוני חוקר

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע

במהירות ההבזק

10.06.2019

חלל ופיסיקה, לייזר ואופטיקה, חלקיקים, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים

האם אפשר למדוד באופן ישיר את הפוטון שנפלט כשאלקטרון מתנגש באטום?

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

14.02.2019

חלקיקים, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים

האם זרם יכול לנוע "נגד כיוון התנועה"?

נדידת תאי סרטן

מתוסכלים בסיבוב

20.12.2018

סרטן, ננו-פיסיקה, ביולוגיה חישובית

מהי החוקיות מאחורי תבניות הנדידה של צברי תאים בגוף?

צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום

מעשה בשלושה רעשים

15.11.2018

ננו-פיסיקה, מדעי הננו

כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש

התקן המורכב משכבות דקות של החומר גרפן. האלקטרונים הוזרמו דרך פתחים צרים ברוחב של בין 0.2 ל-0.6 מיקרומטר. קנה המידה: 10 מיקרומטר

חם, צפוף ומהיר

19.07.2018

חלקיקים, ננו-פיסיקה, פיסיקה תיאורטית

האם זרם חשמלי העובר דרך פתח צר, מתנהג בדומה לזרימה של גז או נוזל בצינור?

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

16.07.2018

מוח והתנהגות, אבולוציה, לייזר ואופטיקה, ננו-פיסיקה, מדעי החומרים, מדעי הננו

כיצד בנויה קשתית העין הכסופה של דגי הזברה, וכיצד היא פועלת?

קבוצת המחקר במרכז התת-מיקרוני במכון ויצמן למדע

כמעט מושלם

18.06.2018

חלקיקים, ננו-פיסיקה, פיסיקה תיאורטית, תורת הקוונטים, מיחשוב קוונטי

האם קיימים בתופעת הול הקוונטית חלקיקים לא-אבליים אשר יכולים לשמש ליצירת ביטים קוונטיים?

אותן תנודות אשר מאפשרות לנמלים לטפס על קירות גורמות לרכיבים אלקטרוניים להידבק זה לזה

דֶּבֶק קוונטי

11.06.2018

ננו-פיסיקה, פיסיקה תיאורטית, תורת הקוונטים, טכנולוגיה

הפיסיקה של המשיכה בין שתי מראות בוואקום עשויה להוביל ל"סיכוך" מעגלים אלקטרוניים

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו

ספין מולקולרי במעבדה

07.06.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, חלקיקים, ננו-פיסיקה, מדעי הננו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים...

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים

צורת הדברים שיבואו

מדעני מכון ויצמן יגישו: מדע על הבר 2019

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר 2019

פרופ' יאיר רייזנר

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע

במהירות ההבזק

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

מכון ויצמן למדע נכלל ברשימת 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם – בהשפעת המחקר וביישומים כאחד

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

בואו לעצב את העתיד

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience