ממצאי מחקר חדש קוראים תגר על התיאוריה המקובלת לגבי אופן קידוד מידע במוח

מדעני מכון ויצמן למדע הטילו באחרונה ספק במשמעות שיוחסה לממצאים שתמכו בתיאוריה מובילה, שמדענים רבים ראו בה שלב חשוב בפענוח פעולת המוח. ד"ר אילן למפל מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ביצע ניסויים חדשים שהובילו אותו למסקנות שעשויות להשפיע על כיוון המחקרים שנועדו לפענח את הדרך שבה מידע מקודד במוח. ממצאיו התפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי Neuron.מידע מועבר במוח באמצעות אותות חשמליים בין תאי העצב. כיום אנו רחוקים מלהבין כיצד מידע זה מיוצג במוח וכיצד הוא מועבד בדרך שמאפשרת הבנה והכרה של הסביבה החיצונית. על-פי אחת  התיאוריות המקובלות, עצמים שונים מיוצגים באמצעות דפוסי פעילות חשמלית שונים בזמן, כך שהמוח מסוגל להבדיל בין כיסא לשולחן מפני שכל אחד מהם מייצר דפוס פעילות שונה המתורגם אחר כך על-ידי המוח. לכן, כאשר אותו עצם מוצג שנית, חוזר דפוס הייצוג המתאים לו בשנית  ומיוצר באופן מדויק ומבוקר.

חברי קבוצת המחקר שבראשה עומד ד"ר למפל ביקשו לבחון מחדש את הממצאים שתומכים בתיאוריה זו. הם רשמו את פעילותם של הנוירונים בשכבה העליונה של המוח בחולדות מורדמות, וניתחו את התוצאות בכלים סטטיסטיים שפיתחו למטרה זו. על- פי ניתוח הממצאים נמצא שמספר הדפוסים החוזרים והזמן הדרוש לחזרתם הינו מקרי לחלוטין. המדענים הסיקו מכך שדפוסים אלה לא נוצרים באופן מבוקר ומכוון, כפי שעלה ממחקרים קודמים, וכי למעשה, הם נוצרים באופן אקראי.

מחקר זה תורם לדיון המתמשך בקהילה המדעית באשר לאופן שבו מידע מקודד במוח. ד"ר למפל: "מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, האמינו חוקרים רבים שבידם עיקרון-המפתח להבנת פעולת המוח. אך במהלך שלוש שנים בלבד, מצאנו ראיות משמעותיות לכך שהופעתם החוזרת של דפוסי פעילות מדויקים הינה מקרית ולפיכך שאלת אופן קידוד המידע במוח נשארת פתוחה".