אתר מכון ויצמן למדע

מדעי החיים

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק)

שום אברון איננו אי

25.06.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביולוגיה של מערכות, ביוכימיה

כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית"

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

21.06.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, ביולוגיה מולקולרית של התא, אימונולוגיה, ביולוגיה של מערכות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאים של המערכת החיסונית "מתאספים" כדי להחליט ביחד כמה תאי תקיפה לייצר – וכמה תאי זיכרון אשר יעזרו להתמודד עם מתקפות...

נמלים סוחבות מטען

מחשבות מסלול מחדש

14.06.2018

אבולוציה, סביבה וטבע, חלל ופיסיקה, פיסיקה תיאורטית, ביולוגיה חישובית, מתמטיקה

כיצד מתגברות נמלים הסוחבות מזון אל הקן על מכשולים בדרך?

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו

ספין מולקולרי במעבדה

07.06.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, חלקיקים, ננו-פיסיקה, מדעי הננו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים...

מימין: ד"ר יואב ברק, ד"ר מנחם פרחי, פרופ' גלעד הרן, ד"ר ענבל ריבן והישאם מזעל

סיוטו של כל מהנדס

04.06.2018

אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביוכימיה, ביולוגיה מבנית

מהם עקרונות התכנון של המכונות המולקולריות בגופנו?

רירית המעי בסמוך לגידול סרטני. האנזים ASL (חום-אדמדם), החיוני לייצור חנקן חמצני, הצטבר בכמויות גדולות בתאי הרירית, כנראה בניסיון להפחית את דלקת המעי, אשר מקדימה לעיתים תכופות את סרטן המעי הגס

לעזור לגוף לעזור לעצמו: כיצד להקל על קרוהן וקוליטיס?

30.05.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, ביולוגיה מולקולרית של התא, תזונה, אימונולוגיה, ביוכימיה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו שיטה להפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד מחלות מעי דלקתיות

הביומסה בעולם: למי יש יותר? אינפוגרפיקה: יעל שינקר

מיפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים

22.05.2018

אבולוציה, סביבה וטבע, אקלים, סביבה, צמחים וחקלאות

מה יש בעולם יותר – חיידקים, פטריות או צמחים? האם החיים על פני כדור הארץ משגשגים יותר בים או ביבשה? ומה מידת ההשפעה של האנושות על החיים בעולם?

חומות סידן פחמתי

לשבור קירות – ולהחלים

21.05.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביוכימיה, נגיפים ומיקרואורגניזמים, שיטות איבחון ותרופות

כיצד להתגבר על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?

עובר עכבר והשליה המהונדסת המזינה אותו. מתוכנת להתנהגות אנורקסית

מתוכנתים מלידה

17.05.2018

מוח והתנהגות, מחלות, תרופות וטיפולים, אבולוציה, פוריות, גנטיקה, תזונה

בין שפת אם לשפת תיכנות: כיצד מתווכת השליה מסרים בין האם לעובר?

חלבונים הפעילים במחסום המעי בעכבר (החלבון E-cadherein מסומן בירוק)

הקשר בין זיהומים להשמנה

14.05.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, אימונולוגיה, רפואה מותאמת אישית, נגיפים ומיקרואורגניזמים

מי באמת אשם בסיבוכים הנלווים להשמנת-יתר?

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק)

שום אברון איננו אי

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית"

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

קבוצת המחקר במרכז התת-מיקרוני במכון ויצמן למדע

כמעט מושלם

פרופ' רשף טנא

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

"קסנון 1 טון": מציבים גבול חדש לחומר האפל

לעזור לגוף לעזור לעצמו: כיצד להקל על קרוהן וקוליטיס?

"ותודה ל'פרח' שהביאוני עד הלום"

פייסבוק

Twitter

Tweets by @WeizmannScience