עשור של קידום נשים במדע

עשר שנים חלפו מאז יסד מכון ויצמן למדע את התוכנית הלאומית לפרסי מחקר בתר-דוקטוריאליים לקידום נשים במדע. 69 מדעניות השלימו את המחקר בחו"ל, 45 השתלבו באקדמיה הישראלית, 11 מהן מובילות כיום קבוצות מחקר במכון
23.11.2017

במושב הקדמי: ד"ר רות שרץ-שובל (מימין) וד"ר נעם גינוסר, במושבים האחוריים (מימין לשמאל): ד"ר מרב פרטר, ד"ר מיכל ריבלין, ד"ר אילנה קולודקין-גל, ד"ר מיכל לסקס, ד"ר רינה רוזנצויג וד"ר אפרת שמע, עומדת: ד״ר מיטל אורן-סויסה

בקיץ 2012 ניצבה משפחתה של ד"ר אפרת שמע בפני החלטה קשה. ד"ר שמע סיימה זה לא כבר בהצלחה לימודי דוקטורט במכון ויצמן למדע במעבדה של פרופ' משה אורן, והתקבלה ללימודי המשך בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. על אף מלגת המחקר הנדיבה והרצון להמשיך לחקור את השינויים האפיגנטיים במחלת הסרטן, ההחלטה לקום ולעזוב הציבה אתגר לפני המשפחה הצעירה. אבל אז קיבלה ד"ר שמע דחיפה משמעותית בכיוון הנכון: היא נבחרה להשתתף בתוכנית הלאומית לפרסי מחקר בתר-דוקטוריאליים לקידום נשים במדע. "בעלי היסס האם לוותר על העבודה שלו בישראל כדי שנוכל לנסוע לחו"ל, ופרס המחקר לקידום נשים במדע נתן לנו ביטחון שנוכל להסתדר מבחינה כלכלית עד שהוא ימצא עבודה חדשה בבוסטון. זה היה מאוד משמעותי בשבילנו", מספרת כיום ד"ר שמע, שהספיקה מאז לסיים את המחקר הבתר-דוקטוריאלי בבוסטון, להרחיב את המשפחה, ולחזור למכון כדי לעמוד בראש קבוצת מחקר במחלקה לבקרה ביולוגית.

בעלי היסס אם לוותר על העבודה שלו בישראל, והפרס נתן לנו ביטחון שנוכל להסתדר מבחינה כלכלית" - ד"ר אפרת שמע

אבל לא כל הנשים המוכשרות בוחרות בדרך זו. בעשורים האחרונים גדל אמנם בהתמדה חלקן של נשים בלימודי מדעים – ובתחומי לימוד מסוימים מספר הנשים אף עקף את מספר הגברים – אך חלקן בסגל האקדמי, ובפרט בסגל הבכיר, נותר קטן יחסית. לפני כעשור הוחלט במכון ויצמן למדע לפעול להגדלת חלקן של נשים במדע. כך הושקה תוכנית מקיפה לקידום מדעניות ישראליות. במכון עמדו על כך, שאחד המכשולים המשמעותיים ביותר בדרך להגדלת חלקן של נשים בסגל האקדמי הוא שיעורי היציאה הנמוכים שלהן לתקופה של מחקר בתר-דוקטוריאלי בחו"ל. בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, אנו חיים בחברה שבה יציאה של גברים בני 30 ויותר למחקר בחו"ל היא עדיין קלה ופשוטה יותר, בוודאי בהשוואה לנשים באותו גיל אשר פעמים רבות מתמודדות בשלב זה של חייהן עם אתגר האימהוּת. מחקר בתר-דוקטוריאלי בחו"ל הוא שלב חשוב, ולעיתים מכריע, בהמשך הקריירה של מדענים, והייצוג החסר של נשים בשלב זה גורם בהכרח לייצוג חסר שלהן בסגל האקדמי הבכיר בארץ. תוכנית פרסי המחקר הבתר-דוקטוריאליים לקידום נשים במדע, שהשיק מכון ויצמן למדע ב-2007, משנה, אט אט, אך בביטחון, מצב עניינים זה.

בעשור שחלף יצאו למחקר בתר-דוקטוריאלי בחו"ל במסגרת התוכנית 116 מדעניות ישראליות ובני משפחותיהם, לאחר שנבחרו מבין כ-600 מדעניות מצטיינות שהגישו מועמדות. התוכנית פתוחה לפני כל מי שהשלימה לימודי דוקטורט במדעי הטבע או במדעים מדויקים במוסד אקדמי בישראל, ובלבד שהתקבלה למחקר בתר-דוקטוריאלי בחו"ל. בראש הוועדה אשר בוחרת את הזוכות עומדת יועצת נשיא מכון ויצמן לקידום נשים במדע – כיום זוהי פרופ' דניאלה גולדפרב – וחברים בה נציגים של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. גובה הפרס המוענק הוא כ-20,000  דולר לשנה למשך שנתיים, והוא נועד להעניק מימון נוסף על מלגות המחקר הרגילות. בעשור שחלף הוענקו במסגרת התוכנvcית מלגות מחקר בסכום כולל של כארבעה מיליון דולר.

אנחנו יוצאות לפוסט-דוק מתוך תשוקה למחקר, אבל יש גם צרכים פרגמטיים – לבנות חיים חדשים בארץ זרה. הפרס הוא זריקת חמצן שמאפשרת להתמסר למסע המדעי" - ד"ר עינת שגב

18% - שיעור הנשים בסגל האקדמי של מכון ויצמן למדע

"הפרס איפשר לנו לנסוע כמשפחה ולהתקיים כמשפחה במהלך הפוסט-דוקטורט", מספרת ד"ר אילנה קולודקין-גל, שיצאה אף היא למחקר בתר-דוקטוריאלי בבית-הספר לרפואה של הרווארד, ולאחר מכן חזרה למכון כדי להוביל קבוצת מחקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית. עם זאת, אין מדובר בתמיכה כלכלית בלבד. משיחות עם בוגרות התוכנית מצטיירת תמונה ברורה: הזכייה בפרס מהווה גם תמיכה מוראלית חשובה בהחלטה להמשיך במסלול של קריירה מדעית. מסבירה ד"ר מיכל לסקס, שיצאה למחקר באוניברסיטת קיימברידג': "לפרס יש תפקיד מאוד חשוב בקידום נשים, כי הוא נותן להן חיזוק חיצוני וביטחון בבחירה במסלול לא קל. הזכייה עוזרת להרגיש שזו אכן בחירה נכונה". כיום עומדת ד"ר לסקס בראש קבוצת מחקר במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע. גם ד"ר רינה רוזנצויג מהמחלקה לביולוגיה מבנית, וד"ר רות שרץ-שובל מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון, שתיהן בוגרות התוכנית, מתארות תמונה דומה. "הפרס נתן לי הכרה במצוינות שלי", אומרת ד"ר שרץ-שובל. "זו הייתה הבעת אמון בי. הבעת אמון במחקר שלי", מוסיפה ד"ר רוזנצויג.

מעֵבֶר לעדות אישית כזו או אחרת, עשור לאחר התחלת התוכנית אפשר כבר לקבוע, כי מדובר בהצלחה גדולה. על אף שהפרס אינו מותנה בחזרה לישראל, שיעור ניכר מהמדעניות בוחר לחזור לאחר ההשתלמות, ולהשתלב בתפקידי מפתח באקדמיה ובתעשייה. כך למשל, מבין 69 מדעניות שכבר השלימו את לימודיהן, 45 (65%) השתלבו באקדמיה הישראלית ו-9 השתלבו באקדמיה בחו"ל. יותר מכך, שיעור הנשים בסגל האקדמי במכון ויצמן למדע מעולם לא היה גבוה יותר: שיעור המדעניות העומדות בראש קבוצת מחקר צמח מ-13% ב-2008 ל-18% ב-2017, ושיעור המדעניות בקרב החוקרים הבכירים (דרגת הכניסה לסגל האקדמי הבכיר במכון) צמח מכ-13% ב-2008 ללא פחות מ-25% כיום. התמונה במכון השתנתה לא רק הודות למדעניות בוגרות התוכנית, אלא גם בזכות שורה של מדעניות צעירות שנקלטו במכון בשנים האחרונות.

המלגה נתנה לי את הרוגע הנפשי שהייתי צריכה כדי למקד את האנרגיה במה שאני הכי אוהבת לעשות - מחקר" - ד"ר מיטל אורן-סויסה

65% מבוגרות התוכנית השתלבו באקדמיה הישראלית

"המלגה נתנה לי את הרוגע הנפשי שהייתי צריכה כדי למקד את האנרגיה שלי במה שאני הכי אוהבת לעשות - מחקר", מספרת ד״ר מיטל אורן-סויסה, שיצאה לאוניברסיטת קולומביה לאחר לימודי דוקטורט בטכניון, וכיום מובילה קבוצת מחקר במחלקה לנוירוביולוגיה במכון. בוגרת נוספת של התוכנית שהצטרפה לסגל המחלקה לנויורוביולוגיה היא ד"ר מיכל ריבלין, שחזרה לישראל לאחר השתלמות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בסך הכל נקלטו עד כה 11 בוגרות של התוכנית בסגל המכון – שמונה מהן במדעי החיים, ושלוש במדעים מדויקים שעדיין אינם משופעים בנשים. מלבד ד"ר לסקס, שתי בוגרות נוספות של התוכנית אשר מחזקות את הנוכחות הנשית במדעים המדויקים הן ד"ר קרן מיכאלי מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה, וד"ר מרב פרטר מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית. שתיהן אגב מצאו את מקומן במכון לאחר שביצעו מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

"הפרס נתן לי את ההוכחה שהייתי זקוקה לה שהאקדמיה מאמינה בי ומחכה שאחזור", אומרת ד"ר פרטר, אשר חוקרת כיום מערכות תקשורת מבוזרות. לפני כשלוש שנים, בזמן לימודי הדוקטורט במכון, שאלנו אותה מה גרם לה להחליט להיות מדענית: "בלימודי התואר השני, במעבדתו של פרופ' אורי אלון, היה רגע קטן שאני זוכרת בבירור. ישבתי במעבדה שוממת בשעת ערב מאוחרת. זה היה יום עמוס בהרצאות ובקורסים, ורק בסופו הצלחתי להתפנות למחקר. לפתע הבזיק בי רעיון לפתרון בעיית המחקר בה עסקתי. הוא היה שונה מהכיוון השגרתי שאליו חתרתי עד אז, ובאופן מפתיע הושפע מהרצאה בתורת האינפורמציה ששמעתי באותו יום. אמנם, זה היה רק רעיון אמורפי, בוסרי, וחסרו בו עוד פרטים רבים, אבל הוא עורר בי פרפרים ותחושת ביטחון שמכאן ואילך הדרך תהיה סלולה. כשחזרתי הביתה, הרגשתי שאני ממתיקה סוד: יש בי תשובה לשאלה שאינה מטרידה איש מלבדי. באותו הרגע החלטתי, שעל אף הקשיים בדרך ולמרות חוסר הוודאות, הניצוץ הקטן הזה, שמגיע משום מקום, שווה הכל". גם בעשור הבא תמשיך התוכנית לקידום נשים במדע לספק את החמצן ההכרחי כדי להפוך את הניצוצות הקטנים ללהבה גדולה. 

לפרס יש תפקיד מאוד חשוב בקידום נשים, כי הוא נותן להן חיזוק חיצוני וביטחון בבחירה במסלול לא קל" - ד"ר מיכל לסקס

תשע מבין הזוכות בפרסי המחקר הבתר-דוקטוריאליים לקידום נשים במדע אשר מובילות כיום קבוצות מחקר במכון

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם