תפיסת הריח של בני-אדם יוצרת מעין "טביעת אצבע אישית"

דעני מכון ויצמן למדע גילו: תפיסת הריח של בני-אדם יוצרת מעין "טביעת אצבע אישית"

הינך נמצא כאן

 
באפו של כל אדם מצויים כשישה מיליון קולטני ריח המחולקים לכארבע מאות סוגים שונים. מטבע הדברים, ההתפלגות של סוגי הקולטנים האלה שונה מאדם לאדם, מה שהוביל להנחה שלפיה לכל אדם יש חוש ריח ייחודי. במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית" (PNAS) דיווחו מדעני מכון ויצמן למדע, כי פיתחו שיטה לאפיון מדויק של תפיסת הריח, שמהווה מעין "טביעת אצבע אישית", המאפשרת זיהוי של כל אדם, ואשר מלמדת על מגוון תכונות מעבר לחוש הריח. כך למשל, "טביעת האצבע" התפיסתית של חוש הריח תוכל אולי, בעתיד, לשמש בסיס לאיבחון מוקדם של מחלות מוח ניווניות, ואולי גם להתאמה הנדרשת לתרומת איברים ולשד עצם.
 
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל)
 
טביעת האצבע התפיסתית שפיתחו מדעני המכון מבוססת על הערכת הדמיון והשוני בין ריחות. כל אחד מ-89 משתתפי הניסוי הראשון דרגו 28 ריחות באמצעות 54 מתארים מילוליים כגון עד כמה הריח "לימוני", "גברי", "נעים", ועוד. המדענים, בהובלת ד"ר לביא סקונדו, ובהשתתפות ד"ר קובי סניץ, וכנרת וויסלר ממעבדתו של פרופ' נעם סובל, פיתחו שיטה מתמטית המאפשרת לחשב – על-פי דירוגיהם של הנבדקים – את מידות הדמיון והשוני בין כל זוג ריחות כפי שהם נתפסים בחוש הריח של כל אדם. עוצמת השיטה נובעת מחוסר התלות שלה במילים המשמשות לתיאור הריחות, ובכך שהיא אינה מחייבת הסכמה בין האנשים. כלומר, השיטה מודדת את הדמיון והשוני התפיסתי בין ריחות – ללא תלות בשפה.
 
המדענים השתמשו ב-28 ריחות, וכך יכלו לחשב בעבור כל משתתף מידת דמיון או שוני בעבור 378 זוגות ריחות. כך קיבלו המדענים מעין "טביעת אצבע" בעלת 378 ממדים לכל אדם. המדענים מצאו שלכל משתתף בניסוי הייתה, אכן, "טביעת אצבע" ייחודית של תפיסת ריח. על בסיס השונות במדגם חישבו המדענים ומצאו שבאמצעות 28 ריחות אפשר לאפיין "טביעת אצבע אישית" לשני מיליון בני-אדם, ובאמצעות 34 ריחות אפשר לאפיין טביעת אצבע כזאת לכל אחד משבעה מיליארד תושבי כדור-הארץ.
 
בהמשך נמצא מתאם בין "טביעת האצבע של חוש הריח" לתכונות נוספות, ובהן מציאותו של אנטיגן חיסוני הקרוי HLA, שמשמש כסמן להתאמה בתרומת איברים. חלק זה של המחקר בוצע בשיתוף עם הרופאים ד"ר רון לוונטל, ד"ר ננסי אגמון-לוין ופרופ' יהודה שונפלד מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא.
 
"כדי למדוד את הדמיון בין הנבדקים השונים", אומר ד"ר סקונדו, "יצרנו מרחב מתמטי אוקלידי ייחודי, שלתוכו אנו מטילים את נתוניהם של הנבדקים – ואז מודדים, ביחידות שפיתחנו במיוחד למטרה זו, את המרחק ביניהם שמבטא את מידת הדמיון או השוני". מידת הדמיון (כלומר טביעת האצבע של חוש הריח) עשויה להוות בסיס לפיתוח עתידי של שיטות לאיבחון מוקדם של מחלות מוח ניווניות כגון פרקינסון ואלצהיימר, וייתכן שגם בהתאמה הנדרשת לתרומת איברים ולשד עצם.
 
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:
08-9343856 news@weizmann.ac.il 

שתף