"אתן ואתם התקווה שלנו!"

"בתוך כל הכאוס שמסביבנו ישנה בועה המאפשרת לקומץ סטודנטים מוכשר לרדוף אחר הרעיונות הכי פרועים שלו, לשאול את השאלות הכי בסיסיות שיש ולפתח טכנולוגיות שרק אתמול נחשבו לחלום. בשנים האחרונות קינן בנו לפעמים החשש שהבועה נפרצה ושהכישוף ששמו מכון ויצמן עלול לפוג, אבל אתם הוכחתם שהקסם עדיין כאן", כך בירך השבוע דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' גלעד פרז, את 384 הבוגרות והבוגרים החדשים של מכון ויצמן למדע בטקס הענקת התארים לשנת 2024. "יש על מי לסמוך שיובילו אותנו ואת האנושות לעתיד טוב יותר – אתם התקווה שלנו!", קרא פרופ' פרז באוזני הקהל הנרגש שהגיע לקמפוס המכון ברחובות לרגע של אופטימיות ותקווה בסיומה של אחת השנים הקשות בתולדות המדינה והמכון.

182 בוגרות ו-202 בוגרים השלימו השנה את לימודיהם במדרשת פיינברג – 159 דוקטורים חדשים ו-225 בוגרי תואר שני. על-אף המלחמה והטלטלה שעברה ועוברת ישראל, בין עוטי הגלימות וחובשי הכובעים היו השנה גם 57 תלמידי מחקר מחו"ל – כ-15% מכלל הבוגרים וכמעט פי שניים יותר מאשר בשנה שעברה. 

"האמת והמדע ינצחו"

אורח הכבוד בטקס השנה היה היזם איל וולדמן – מעמודי התווך של תעשיית ההיי-טק הישראלית, חתן פרס ישראל ליזמות לשנת 2024, ומי שהקים את "מלאנוקס", מחברות ההיי-טק הישראליות המצליחות ביותר בכל הזמנים. למרבה הצער, בשנה החולפת נישא שמו של וולדמן לא רק בהקשרים של תעשייה ויזמות, אלא גם בהקשרים טראגיים, לאחר שביתו דניאל וולדמן ובן זוגה נעם שי נרצחו בטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023. אירועים קשים אלה קיבלו מקום מיוחד בדברי הברכה של וולדמן בטקס החגיגי:

"אני מאוד גאה ונרגש לעמוד פה לפניכם, כל כך הרבה אנשים חכמים ומוכשרים, ולשאת דברי ברכה אלה... דודי גיורא-יואל ישינסקי עמד לסיים את תואר המוסמך במדרשת פיינברג ולהמשיך לתואר דוקטור בפיסיקה כימית אצל המנחים פרופ' יצחק שטיינברג ופרופ' אפרים קציר. ב-8 ביולי 1971 יצא גיורא למשימת לוחמה אלקטרונית במסוק יסעור למצרים; המסוק התרסק לים מול חופי אל-עריש – וגיורא לא חזר לסיים את התואר במדרשה. על שם עשרת לוחמי חיל האוויר שנפלו באירוע, ובהם גיורא, נקרא יישוב נתיב העשרה שנמצא כיום בעוטף עזה. אלישע האס חברו ללימודים במדרשה השלים את עריכת התזה, והוריו של גיורא – סבתי וסבי – קיבלו את התואר לאחר שנהרג.

"גיורא לא המשיך לעתיד מדהים של מחקר ועשייה – ולזכרו מוענקת מדי שנה מלגת הצטיינות במדרשת פיינברג – כמו גם השנה בטקס זה. אנו המשפחה גאים מאוד ברשימת הזוכים המתארכת במלגה לזכרו ובהישגיהם.

"...אי אפשר לסיים את דבריי מבלי להזכיר את 101 החטופים שעדיין נמצאים בידי חמאס. בסוף השבוע שעבר חזרו שישה מהם בארונות במקום בהליכה, ובהם אלמוג סרוסי שהיה ברכב עם דניאל ביתי ועם נעם בן זוגה כשברחו ממסיבת הנובה. מפה אני קורא לכולנו, ובעיקר לראש הממשלה ולממשלת ישראל, לעשות הכל להחזרת החטופים מעזה.

"בעוד אנו יושבים פה, נלחמים עשרות אלפי לוחמים בעזה, בצפון – בלבנון ובסוריה – בגדה המערבית ובמקומות נוספים. מעל במה זו אני מתפלל איתכם שכולם יחזרו בשלום ויוכלו גם הם להגיע לטקס כזה ולהמשיך כל אחד מהם בעתיד המזהיר והמבטיח שלו או שלה..."

גם נשיא המכון, פרופ' אלון חן, התייחס בדברי הברכה שלו לאירועים הקשים הפוקדים את ישראל: "שנה לא קלה עברה עלינו. בעצם, נכון יותר לומר שאני חש, ואני מניח שגם אתם שותפים לתחושתי, שחווינו ואנחנו עדיין חווים שנה קשה מנשוא. מעבר להלם של הטבח הנורא בשבעה באוקטובר, כולנו עדיין מתמודדים עם הטרגדיה של החטופות והחטופים בעזה, עם מספר רב של נופלים ונופלות ועם עשרות אלפי הפצועים והפצועות בגוף ובנפש. ועדיין לא הזכרתי את עשרות אלפי העקורים מבתיהם בדרום ובצפון, את הילדים והילדות שנושאים עמם פגיעה נפשית אשר ממדיה מתחילים להתברר כעת; ואת הגיוס לשירות מילואים ארוך ומורכב של חלקכם. ואם לא די בכל אלה, גם המאבקים בין חלקי החברה הישראלית מעמידים אותנו במבחנים שלא האמנתי שנדרש להתמודד אתם, לא כאזרח פרטי, ובוודאי שלא כנשיא מכון ויצמן למדע.

""ביום מן הימים, אולי כשאחת או אחד מכם יעמדו כאן במקומי ויישאו דברים בטקס המרגש הזה – תהיו גאים בכך שלמרות הקושי אתם בוגרי שנת המלחמה המאתגרת הזאת"

"...גם בעומק הסערות הגורליות האלה, לרגע לא שכחנו את המטרה המרכזית שלנו, להביא אתכן ואתכם לרגע המכונן הזה, רגע של השגת מטרה, סיום משימה מרכזית – ויציאה לעולם שלם של משימות חדשות ומרתקות, עם כל הידע והמיומנויות להמשך ההצלחה.

"...ביום מן הימים, בעתיד, אולי כשאחת או אחד מכם יעמדו כאן במקומי ויישאו דברים בטקס המרגש הזה – תהיו גאים בכך שלמרות הקושי אתם בוגרי שנת המלחמה המאתגרת הזאת.

"בשירו הידוע, כתב המשורר דוד שמעוני 'ואף על פי כן, ולמרות הכול, ארץ ישראל'. ובהקשר המדעי אי אפשר שלא להיזכר בדבריו של גלילאו גליליי שדבק בתפיסותיו המדעיות לפיהן כדור-הארץ הוא זה שסובב את השמש ולא להפך, ואמר: 'אף על פי כן, נוע תנוע'. במלים אחרות, אני מרגיש ומשוכנע שכמו בעבר, גם בעתיד הקרוב, האמת והמדע ינצחו".

בשם מדעני המכון נשא דברים סגן יו"ר המועצה המדעית, פרופ' ניר דודזון, שבחר לפנות בדבריו בין היתר גם לסטודנטים הזרים הרבים שהמשיכו בלימודיהם במכון על-אף המלחמה ולמרות הקשיים והאתגרים הייחודיים למי שבחרו ללמוד ולחקור במדינת ישראל.

"איך ממשיכים הלאה?"

את הנאום המסורתי בשם הבוגרות והבוגרים נשאו השנה שניים: ד"ר ויואק סינג שביצע את מחקר הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' מילקו ואן דר באום וד"ר מיכל להב מהמחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע חומרים, ושירה באום שהייתה תלמידת מחקר לתואר שני במעבדתו של פרופ' רונן אלון במחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית. באום דיברה בנאומה על החוויה האישית שלה כמי שגדלה בעוטף עזה ואף שהתה שם בבית הוריה בבוקר השבעה באוקטובר:

"נולדתי וגדלתי בקיבוץ כפר עזה, מקום נפלא עם קהילה מאוחדת ותומכת, ושם גרתי עד אותה שבת בשבעה באוקטובר כשהחיים שלי, ושלנו כקהילה ומדינה התהפכו על פיהם. איבדתי שכנים וחברים רבים, וחמישה מבני הקיבוץ עדיין חטופים בעזה. באותו בוקר שבת המחבלים חדרו גם לבית הורי בקיבוץ, שבו שהיתי גם אני. הם נכנסו אל הבית באלימות מותירים הרס רב, אך אל הממ"ד הם לא הצליחו להגיע בזכות תושייתו וגבורתו של אבי. לאחר כ-30 שעות שבהן היינו סגורים בממ"ד, הגיע הצבא לביתנו ופינה אותנו בבטחה.

""עבורי, העבודה והמחקר במעבדה היוו השנה בחירה בחיים ומטרה להיאחז בה. המחקר היה דרך למצוא מעט סדר והיגיון במציאות מטורפת וכאוטית, צעד ראשון שנתן לי נקודת אור קטנה בתוך כל החושך"

"זה היה אירוע מטלטל עבורי שהוביל לתקופה מבלבלת, והעלה שאלות קשות. איך ממשיכים הלאה כאשר התחושה היא שהכול חסר משמעות? איך ממשיכים לחיות ולתפקד יום יום כשאנשים רבים כל כך, שכנים וחברים שגדלתי איתם, לא ישובו עוד? כשאין בית לחזור אליו, והקהילה שבאתי ממנה לא תחזור להיות כשהייתה?

"עבורי, העבודה והמחקר במעבדה היוו השנה בחירה בחיים ומטרה להיאחז בה. המחקר היה דרך למצוא מעט סדר והיגיון במציאות מטורפת וכאוטית, צעד ראשון שנתן לי נקודת אור קטנה בתוך כל החושך.

"...תחום האימונולוגיה, שממנו אני מגיעה, עוסק בהבנת תגובת הגוף למחלות ומשברים ובמציאת פתרונות ותרופות, בתקווה שיום אחד העבודה שלנו תסייע להציל חיים. זה תחום שעוסק בריפוי. אני מאחלת לנו שהמשבר שאנו חווים יוביל לריפוי, שנצמח ונשתפר כפרטים וכקהילה, נהיה טובים יותר, נחזור לחייך ולשמוח ושנבחר בחיים".

באום חתמה את דבריה בקריאה להחזרת 101 החטופות והחטופים בעזה, קריאה שחזרה והדהדה לאורך כל הערב.