מסביב למדורה

 

מקובל להעריך, כי בני האדם גילו את האש כבר לפני למעלה ממיליון שנה, אולם השאלה מתי התחיל האדם לשלוט באש ולעשות בה שימוש יומיומי ומבוקר לצרכיו – שאלה מרכזית בתולדות המין האנושי – שנויה עדיין במחלוקת. כעת גילה צוות מדענים עדויות לשימוש קבוע באש, ולאורך תקופה ממושכת, בתאריך מוקדם ביותר – לפני כ-300,000 שנה, במדורה שבערה במערת קסם הסמוכה לראש העין. ממצאי המחקר לא רק מספקים תשובה לשאלה ארוכת- שנים, אלא גם מרמזים על התפתחות קוגניטיבית וחברתית גבוהה של בני האדם, כבר בתקופה מוקדמת זו.

 

מערת קסם היא מתחם גדול הנחקר מאז שנת 2000 על-ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' אבי גופר ופרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל-אביב. ד"ר רות שחק-גרוס, ממרכז קימל למדעי הארכיאולוגיה במכון ויצמן למדע, משתתפת בחקר ממצאי המערה מאז תחילת החפירות, ואוספת דוגמאות לאנליזה מפורטת במעבדה. ד"ר שחק- גרוס, מומחית לזיהוי חומרים ארכיאולוגיים, הצליחה לקבוע, כי באיזור מרכזי במערה נמצא ריכוז של אפר עצים. שימוש בשיטות ספקטרוסקופיות באינפרא-אדום איפשרו לה ולשותפיה למחקר לקבוע, כי יחד עם האפר נמצאות עצמות ופיסות קרקע שנחשפו לטמפרטורות גבוהות ביותר. כך הצליחו לקבוע בוודאות, כי במקום בערה מדורה גדולה.

בהמשך ערכה ד"ר שחק-גרוס בדיקות מיקרו-מורפולוגיות של האפר שנלקח מן המדורה. הבדיקה נעשית באמצעות חפירת "בלוק" אדמה, אותו היא מקשה במעבדה, ומנסרת ממנו פילם דק ביותר – בו אפשר לצפות תחת מיקרוסקופ. הפילם חושף את הרכב החומרים ואת אופן היווצרותם. באמצעות שיטה זו גילתה מספר רב של מיקרו-שכבות אפר – דבר המעיד על שימוש חוזר ונשנה במדורה. עוד התגלה, כי השכבות הדקות הורבדו בשני מחזורי שימוש עיקריים, אשר ביניהם מפריד משקע שמקורו באדמה שנסחפה עם מים מגג המערה לתחתיתה. משקע זה הצטבר, כנראה, בתקופה שבה נטשו יושבי המערה את המקום באופן זמני. ממצאי המחקר התפרסמו באחרונה בכתב-העת Journal of Archeological Science.

 

מסביב למדורה, וכן בתוכה, נמצא מספר גדול של כלי אבן עשויים צור ששימשו לחיתוך בשר, אך במרחק של מטרים ספורים משם נמצאו כלי צור מסוג אחר, אשר שימשו לביצוע מלאכות אחרות. בנוסף לכך, מסביב למדורה ובתוכה נמצאו כמויות גדולות במיוחד של עצמות בעלי חיים שרופות, שמעידות כנראה כי האש שימשה לצליית בשר. ד"ר שחק-גרוס ועמיתיה מציינים, כי ארגון כזה של פעילויות במתחמים שונים, וקיומו של בסיס לפעילות חוזרת ונשנית – מעין "בית" אליו חוזרים שוב ושוב – מעידים על סדר חברתי ועל דגמי פעילות המוכרים רק בקרב בני-אדם מודרניים, שחיו בתקופות מאוחרות יותר. "ממצאי המחקר לא רק מסייעים לקבוע נקודת מפנה חשובה בהתפתחות החברה האנושית, בה התחיל האדם לעשות שימוש קבוע באש הן לצורכי צליית בשר והן לצרכים חברתיים, כמעין 'מדורת שבט קדומה', הם גם מספקים עדויות חדשות לגבי רמת ההתפתחות החברתית והקוגניטיבית של האדם באיזור זה לפני כ-300,000 שנה".

 

חוקרי המערה סבורים, כי ממצאים אלו (ונוספים) מעידים על שינויים התנהגותיים וביולוגיים משמעותיים, אשר כנראה קשורים להופעת תרבות חדשנית וטיפוס אנושי חדש באזורנו לפני כ-400,000 שנים.