הינך נמצא כאן

גיל הגולגולת

01.06.2015

מימין: יבגניה מינץ, ד"ר ליאור רגב, ד"ר אליזבטה בוארטו, מאי גודר גולדברגר וד"ר ולנטינה קרקוטה. הזירה הארכיאולוגית

כיפת גולגולת של אדם מודרני, אשר התגלתה במערת מנות שבגליל המערבי, טומנת בחוּבָּה רמזים באשר לתקופה, וכן למקום בהם בני-האדם והניאנדרטלים חיו יחד, אלה לצד אלה. שילוב בין שיטות תיארוך מתקדמות איפשר לחוקרים ממכון ויצמן למדע לזהות את תקופת הזמן שבה אוכלסה המערה, מה שאיפשר להסיק, בעקיפין, מה הוא גיל הגולגולת.

הגולגולת נמצאה במערת מנות – מערת נטיפים פעילה שפתחה המקורי נחסם עקב מפולת סלעים לפני כ-30,000 שנה, והיא התגלתה במקרה בשנת 2008 במהלך עבודת פיתוח. המערה נחפרה, עד כה, במסגרת חמש עונות חפירה (2014-2010). בראש משלחות החפירה עמדו ד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות, פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, וד"ר עפר מרדר מאוניברסיטת בן-גוריון. בחפירות תועד רצף ארכיאולוגי, ונמצאו שרידים של מספר תרבויות פרה-היסטוריות.

 

כיפת גולגולת

 

חוקרים מהמכון הגיאולוגי תיארכו את הגולגולת באמצעות שיטה רדיומטרית הקרויה "אורניום-תוריום", וקבעו כי גילה הוא כ-55,000 שנה, עם סטיית תקן של 5,500 שנה. אולם, כדי להעריך את גיל הגולגולת בדיוק רב יותר ערכה ד"ר אליזבטה בוארטו, ראש מעבדת D-REAMS (ראשי תיבות של "מאיץ ספקטרומטריית מאסות מחקרי על-שם דנגור") במכון ויצמן למדע, בדיקה משלימה, בשיטת תיארוך של פחמן-14.

ד"ר בוארטו וחברי קבוצתה שותפים למחקר המתמשך במערת מנות. הקבוצה מובילה את המחקר הכרונולוגי באמצעות שיטת פחמן-14, שבאמצעותה מתארכים שרידי פחם אשר נבחרו בקפידה. כך הם מצליחים למפות את כל המערה, ואת כל התקופות שבהן התגוררו שם בני-אדם.

אשר לגולגולת שנמצא במערה, הרי שעקב גלגוליה היה תיארוכה כרוך בשוּרת קשיים. "כיוון שהגולגולת הוזזה מהמקום בו נמצאה לראשונה", אומרת ד"ר בוארטו, "היה עלינו לחפש רמזים שיכוונו אותנו למקום שאליו השתייכה הגולגולת בתוך הזירה הארכיאולוגית שבמערה". משעלו רמזים כאלו, ונמצאה התאמה בין שיטת האורניום-תוריום ושיטת פחמן-14, יכלו החוקרים לקבוע כי גילה המדויק של הגולגולת הוא כ-55,000 שנה.

נוסף על גילה של הגולגולת מגלה הניתוח המורפומטרי שלה, כי מוצאה מאפריקה. גילה הקדום של הגולגולת הוא הראיה לכך שבני-אדם חיו באזורנו באותה תקופה שבה חיו כאן הניאנדרטלים. כעת מחפשים הארכיאולוגים ראיות נוספות לקיומם של בני-אדם קדומים במערה. אם בני-האדם והניאנדרטלים אכן חיו יחדיו באיזור זה, כי אז ייתכן שהאדם שגולגולתו נמצאה במערת מנות – או אחד מקרובי משפחתו – הם האב או האם הקדמונים של כל הלא-אפריקאים בעולם.

עצי הזית

רמאא ג'בארין, תלמידת כתה י"ב מבית-הספר התיכון "אלאהליה עתיד" שבאום אל-פחם, ביצעה באחרונה עבודת חקר בהנחיית חברי קבוצתה של ד"ר בוארטו במכון ויצמן למדע – יעל ארליך וד"ר ליאור רגב. באמצעות דגימת הרדיוס של גזע עץ זית בחנה רמאא האם הטבעות בגזע משקפות סדר זמן כרונולוגי. מחקר זה זיכה אותה בציון לשבח בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל. דירוג זה זיכה אותה בנסיעה לברלין, שם תשתתף, במשך שלושה שבועות, במחנה מדע.

 

רמאא ג'בארין, תלמידת כתה י"ב

 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם