מפקד האוכלוסין של פרוקי הרגליים: סוגיה סביבתית כבדת משקל

הם רוחשים סביבנו בטבע ובשדה, ברחוב ובבית, בצנרת שמתחת לרצפות – ואפילו במזוננו ועל גופנו. פרוקי-הרגליים, מערכה של יותר ממיליון מינים ובכללם כל החרקים, נמצאים בכל אשר נפנה. נוכחותם מטרידה אותנו תכופות, אך היעדרם יהיה קשה מנשוא: פרוקי-הרגליים מאביקים את גידולינו; מעצבים מערכות אקולוגיות; מתחחים אדמה חקלאית ומקיימים מגוון עצום של טורפים, מפשושים ועד שועלים, הניזונים מהם ישירות ובעקיפין.

על-אף חשיבותם המכרעת לסביבה ולאנושות – ולמרות נתונים המצביעים על ירידה משמעותית במספריהם באזורים הנתונים להשפעת האדם – יש בידינו מידע חלקי ביותר גם על עובדות בסיסיות כגון כמה פרטים מונים פרוקי-הרגליים ומהו משקלם הכולל.

מדעני מכון ויצמן למדע רשמו באחרונה צעד משמעותי לעבר מציאת תשובות לשאלות אלה. במחקר חדש, המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Science Advances, חישבו החוקרים ממעבדתו של פרופ' רון מילוא במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון את משקלם הכולל של פרוקי-הרגליים היבשתיים מעל ומתחת לקרקע. מחישוביהם עולה כי המסה הכוללת של פרוקי-הרגליים הללו מגיעה לכ-1 מיליארד טונות – משקל המשתווה בערך לזה של כל בני-האדם וחיות המשק – בקר, צאן וחזירים – גם יחד (כ-400 ו-600 מיליון טונות, בהתאמה). 

"פרוקי-רגליים תוארו בעבר כ'דברים הקטנים שמניעים את העולם'. יש להם תפקיד מרכזי בתהליכים אקולוגיים רבים. ללא נתונים עליהם, לא נוכל להבין כראוי את השפעות האדם על כדור-הארץ ואת ההשלכות האפשריות של שינויי האקלים", אומר ד"ר יובל רוזנברג, שהוביל יחד עם ד״ר ינון בר-און, את המחקר במעבדתו של פרופ' מילוא. "כדי להבין את ההשפעות האלה, עלינו לכמת תחילה את האוכלוסייה של פרוקי-הרגליים. כך נקבל בסיס להשוואה, שכנגדו נוכל לבדוק מה יקרה למערכה זו בעתיד, ואיך הדבר עשוי להשפיע על תהליכים עולמיים".

לצורך מלאכה זו, ריכזו המדענים נתונים מאלפי תצפיות שנערכו לאורך השנים בכ-500 אתרי דגימות הפזורים ברחבי תבל ומייצגים אזורים גיאוגרפיים אקלימיים נבדלים – מיערות גשם ועד מדבריות, ובאזורים חקלאיים. החוקרים בדקו נתונים הן מדגימות קרקע והן מבתי גידול שמעל הקרקע, כגון על-פני צמחים.

""פרוקי-רגליים תוארו בעבר כ'דברים הקטנים שמניעים את העולם'. יש להם תפקיד מרכזי בתהליכים אקולוגיים רבים. ללא נתונים עליהם, לא נוכל להבין כראוי את השפעות האדם על כדור-הארץ"

מהמחקר עולה כי עיקר המסה של פרוקי-הרגליים היבשתיים שייך כנראה ליצורים השוכנים בקרקע, ובהם קפזנבאים ואקריות – יצורים זערוריים בעלי חשיבות מכרעת בעולם האקולוגי העשיר שמתחת לפני הקרקע. הם מניעים תהליכים המדשנים את האדמה, משפיעים על מחזור הפחמן בעולם וטורפים יצורים אחרים ובכך שומרים על איזון אקולוגי. החוקרים חישבו ומצאו שפרוקי-הרגליים שוכני הקרקע לבדם מונים בערך עשרה קווינטיליון פרטים שהם עשרה מיליארד מיליארדים.

מחצית מהמסה של השוכנים מתחת לקרקע שייכת לחרקים חברתיים החיים במושבות: טרמיטים המהווים כ-40% מכלל המסה, ונמלים המהוות כ-10%. מרבית המסה של פרוקי-רגליים היבשתיים השוכנים מעל לפני הקרקע נמצאת כנראה ביערות הטרופיים, וכוללת פרוקי-רגליים רבים המוכרים לנו היטב, ובהם פרפרים, נמלים, חיפושיות, עכבישים וחרגולים.

"מקובל לבחון את עולם פרוקי-הרגליים דרך מספר המינים, או המגוון הביולוגי. זאת נקודת מבט חשובה ביותר, אך לעיתים היא עשויה ליצור רושם כמותי מוטעה על יחסי הכוחות בקרב פרוקי-הרגליים והשפעתם על תהליכים אקולוגיים", אומר ד"ר רוזנברג. "מין שיש בו הרבה פרטים, או הרבה משקל כולל, הוא לרוב בעל השפעה משמעותית יותר ממין נדיר", הוא מוסיף. "כימות המסה העולמית של פרוקי-הרגליים עוזר לפתח פרספקטיבה מדויקת ורלוונטית יותר על מגוון תהליכים אקולוגיים ומקדם הבנה הוליסטית כמותית של תפקיד פרוקי-הרגליים באקולוגיה העולמית".

"לציבור הרחב, המחקר מקנה כמה תובנות", אומר פרופ' מילוא, שמעבדתו הובילה בשנים האחרונות שורת מחקרים למיפוי הביומסה של מינים שונים. "המספר מתקן רושם, שעשוי להתקבע בגלל תפוצתם הנרחבת של פרוקי-הרגליים, כאילו מדובר בנחילים אינסופיים ובלתי-נדלים. לא כך הדבר: משקלם מדיד והם פגיעים להשפעות האדם והאקלים, מה שהופך את המערכות האקולוגיות שלנו לפגיעות גם כן". כך, למשל, החוקרים מצאו כי באדמה חקלאית מעובדת, פרוקי-רגליים שכיחים הרבה פחות מאשר באדמת חורש או יער הנמצאת באותו אזור אקלימי.

"תפקוד המערכות האקולוגיות שלנו תלוי במידה רבה במצב אוכלוסיית פרוקי-הרגליים. הם כוח אדיר שזולל צמחים. אלפי מינים של ציפורים, זוחלים ודו-חיים תלויים בהם לתזונתם, ולבסוף, הם מסייעים בפירוק ומחזור כל הצמחים ובעלי-החיים המתים וההפרשות שלהם", אומר ד"ר רוזנברג. "יש לכך השלכות אדירות גם עבורנו, כי שירות שעשוי להיראות פעוט, כמו פינוי הפרשות, לא רק מדשן קרקעות, אלא גם מונע התפרצויות של מחלות ומזיקים. לפיכך, העדויות לדעיכה באוכלוסיות של פרוקי-רגליים בעולם מחייבות אותנו לעקוב בזהירות אחר מצבם. מבט כמותי רחב יכול לעזור לנו להעריך כיצד המערכות האקולוגיות עשויות להשתנות, וכיצד הדבר עלול להשפיע על הבריאות, הכלכלה, החקלאות ואיכות החיים שלנו".

במחקר השתתפו גם אמיר פרום, מיטל אוסטקר, אביב שושני ועומר גיז מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע.

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדוברת - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il