עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
נתונים מספריים מאירים לפעמים עובדות שמסתתרות בשטף המידע העצום שמגיע אלינו מכיוונים שונים. פרופ' רון מילוא ותלמיד המחקר ינון בר-און במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, יחד עם שותפים מארצות-הברית, הפעילו באחרונה שיטת מחקר מקורית, והצליחו להכניס את שטף המידע על נגיף הקורונה למסגרת מסודרת.
המדענים בחנו מאות מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם. בשלב הראשון היה עליהם לרדת לעומקן של שיטות המדידה והאומדן השונות, כדי שיוכלו לתאם ולתרגם את כל הממצאים לאותה "שפה". מדובר בעבודה מדויקת ומתוחכמת, שיש לבצע בזהירות רבה. כאן סייע להם ניסיונם בתרגום והאחדה של נתונים וממצאים רבים, שאותו צברו במחקרים קודמים על מספר התאים בגוף האדם, על התפלגות הביומסה בכדור-הארץ ועוד.
המחקר פורסם היום בתהליך מואץ בכתב-העת המדעי eLife. אחת התוצאות המעניינות שאספו המדענים היא שיעור הדמיון בין הגנום של נגיף הקורונה לגנום של נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה: 96% מהגנום של נגיף הקורונה – זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף עטלפים; 91% ממנו – זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף דוב נמלים (פנגולין); 80% ממנו – זהה לנגיף המתפרץ שהכרנו לפני כשני עשורים – סארס; 55% ממנו – זהה לנגיף מתפרץ שהכרנו לפני שמונה שנים – MERS ו-50% ממנו – זהה לנגיף קורונה הגורם "הצטננות".
המדענים מציגים גם נתונים מספריים מדויקים על אזורי ההיצמדות – והפגיעה – של הנגיף באיברי גוף שונים (סימפונות, ריאות, תאים מסוגים שונים ועוד). תוצאה חשובה המוארת בסקר ממוקדת במספר העותקים ובשאר תכונות כמותיות של "בנק מטרות" על פני הנגיף ובתוכו – מטרות שאליהן אפשר יהיה לכוון נוגדנים וחומרים תרופתיים, שיבלמו את יכולתו של הנגיף להיצמד לתאי הגוף ולחדור אליהם.
במחקר מתייחסים המדענים גם לשיעור צבירת המוטציות של הנגיף (נתון שמייצג את הסיכוי או הסיכון שהנגיף "יעקוף" תרכיבי חיסון שיפותחו נגדו – ויחזור לתקוף בני-אדם). מתברר ששיעור צבירת המוטציות של נגיף הקורונה אטי יחסית לזה של נגיפי השפעת. פרופ' מילוא מעריך בזהירות שייתכן שעובדה זו מעידה על כך שתרופות ותרכיבי חיסון שיפתחו מדענים, יהיו עמידים ויעילים בבלימת הנגיף לאורך זמן.
לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il